אז איפה היינו? אהה, בנושא של נשיא המדינה. טוב, אז ביבי לא הצליח לבטל את חוק יסוד: נשיא המדינה. נכון? אהה... זה חוק יסוד? אז מה! ביג דיל. אצלנו הרי מחוקקים חוק יסוד, מהיום למחר, בשעת ליל. אז למה אי-אפשר לבטל אותו, מהיום למחר - בגלוי ולאור השמש? טוב אז לא הצלחנו לבטל ת'חוק ובחודש יוני תהיינה בחירות לנשיאות. טוב, אז יש עכשיו שם חדש. מי זה השחקן החדש שעלה על המגרש?
דוד לוי? למה? ככה. בעצם, למה לא? הרי חוק יסוד: נשיא המדינה קובע, כי
"כל אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל, כשיר להיות מועמד לכהונת נשיא המדינה". אז גם דוד לוי יכול להיות נשיא. בעצם, גם אני יכול להיות נשיא. אבל יש לי עוד כמה תיקים שלא סיימתי את שלב ההוכחות בהם. אז נחכה לסיבוב הבא.
בהרהור שני, נראה לי, שאין מקום שדווקא דוד לוי, יהיה נשיא המדינה. מה רע ביצחק נבון? האיש הוא במיטבו, צלול לחלוטין ויש לו ניסיון - עוד מהעבר - בתפקיד הזה של נשיא. נכון שהוא סיים תפקידו כנשיא, לפני כ-31 שנה, אבל מה זה משנה? חוק נשיא המדינה לא קובע מגבלת גיל כמו שקובע למשל, חוק הרבנות הראשית. גם במקרה שחוק קובע מגבלת גיל, הרי יש פתרונות גם לעניין הזה. ראו למשל התקדים של הרב ישראל מאיר לאו שליט"א. לפי החוק רב עיר יכול לכהן רק עד גיל 75, אבל במקרה של
הרב לאו, מצאו תקנה שמאפשרת לרב עיר מכהן לבקש הארכת תקופת כהונה עוד חמש שנים. אז הרב ישראל מאיר לאו שליט"א שיהיה בחודש יוני השנה, בן 77 שנים, מכהן כרב עיר, למרות שהחוק הקיים מונע - מאחרים - שאין להם נסיבות מיוחדות כמוהו, לכהן כרב עיר, לאחר גיל 75 שנה.
ובכלל, הרב לאו יצר תקדים מעניין. קודם הוא היה רב ראשי לישראל ועכשיו הוא רב ראשי של העיר תל אביב. והוא מתפקד מצוין ואפילו יש לו זמן להיות - במקביל לתפקידו כרב ראשי של העיר תל אביב - יו"ר מועצת יד ושם. כלומר, אפשר לכהן בתפקיד של רמטכ"ל ואחרי כן אפשר להיות אלוף, ככפוף לרמטכ"ל החדש. ואפשר גם לכהן בג'וב צדדי, בנוסף. אז למה אי-אפשר להביא, נשיא לשעבר, שיכהן כנשיא נוכחי ופניו אל העתיד?
יצחק נבון היה תמיד - והינו גם כיום - אהוד על מרבית שכבות הציבור בישראל. המחזה שכתב "בוסתן ספרדי" מועלה, פעם אחר פעם, על במות התיאטרון. לאחרונה זכה מחזה זה, לתחייה מחודשת. אז למה שלא נזכה גם את תה"בעל מחבר" עצמו, בתחייה מחודשת?
כך נוכל לבחור אדם, שמזמן אין לו שיוך פוליטי (למרות ששורשיו נטועים בתנועת העבודה). אז לשרהל'ה נתניהו, לא תהיינה שום סיבות להתנגד למינוי זה. מה יש כבר לשרהל'ה נגד יצחק נבון? הרי הוא לא מאיים עליה, הוא לא רובי ריבלין. אותו, היא לא צריכה ללמד לקח. אז הנה יש לנו מועמד ראוי ומוסכם על הכל. אהה, אתם טוענים שזה יוציא את הכיף מהמשחק. האמת, אתם צודקים. אני חוזר בי. מה פתאום יצחק נבון? הרי מדובר באדם ישר, ראוי, מכובד וחסר כל אויבים (שלא תבינו מכך שרובי לא אדם ישר. הוא אחלה של בנאדם ומבין - מה זה מבין בכדורגל. והוא גם עורך-דין ואפילו, מבחינת הגילוי הנאות, חבר שלי. אבל מה, שרהל'ה לא אוהבת אותו וזו בעיה גדולה). אז בוא נחזיר את רובי למשחק, שחוץ מהעובדה שאני מאוד מאוד מחבב אותו (הנה בא הגילוי הנאות!) הרי הוא יביא כיף. תחזור השנאה. תחזור היריבות. יהיה אקשן. יהיה בלאגן ומה כ'פת לנו מהכבוד של מוסד הנשיאות. מוסד זה עניין לאנשים גריאטריים ואנחנו רוצים אקשן. נכון? אז קדימה, יאללה בית"ר יאללה. ובגלל הניצחון של מכבי, אז גם יאללה מכבי.
בואו ונכניס כמה שמות חדשים לתמונה. שיהיה דם. שנראה תמונות צבע. שנעשה "
האח הגדול", מכל הקטע הזה של הנשיאות. למה שלא נציג כמועמד את ח"כ משה זלמן פייגלין? הוא לא מועמד ראוי? מה אתם אומרים, שהוא קיצוני מדי? אז מה? העיקר שיהיה שמייח. הוא יראה להם, לערבים האלה. הוא לא ישתוק להם. סוף-סוף יהיה נשיא לוחמני. אהה, מה אתם אומרים? שצריך להיות מתון, בתור נשיא? מה אתם רוצים נשיא צנון? טוב, נעזוב ת'פייגלין. נחפש משהו מתון.
אולי נציע לתפקיד את איך קוראים לה, זאת שתמיד תוקפת את הימין - כן, זאת,
זהבה גלאון. מה? היא לא מתאימה לכם? מה יש לכם נגד נשים? סוף-סוף תהיה אישה נשיאה. הרי גם ביום העצמאות האחרון, מי שהדליקו ת'משואות היו רק נשים. מחקו ת'גברים. אהה, אתם אומרים שהיא שמאלנית? טוב, זה מצוין. גם הערבים הם שמאלנים. תהיה לה איתם שפת דיבור משותפת. אהה, אתם אומרים שגם זה יצור מחלוקת? האמת, אתם צודקים. אז מה. אתם רוצים אקשן או לא? שיגעתם אותי. תחליטו כבר מה אתם רוצים. אקשן או בית אבות ומוסד גריאטרי? הבאתם לי ת'סעיף.
טוב. אין לי יותר כוח אליכם. אני חושב שהדרך הטובה ביותר, היא הדרך הדמקורטית. שהעם יבחר ת'נשיא. שברקוביץ', בוזגלו, אברהמוף וסמיונוב - וכמובן גם חלימי, פדילה, אל-חוסייני - יבחרו ת'נשיא שלהם. ממילא כל הזמן בחגים הם נוגעים בו באצבעות דביקות ומלכלים לו את הבגדים. אז שהם יבחרו אותו ולא חברי הכנסת. מה שהיה טוב בערש הדמוקרטיה ביוון, טוב גם לישראל. הרי כולנו נולדנו באותה ביצה. במזרח התיכון - גם הדמקורטיה נולדה כאן ולא בוושינגטון או בלונדון. בואו נסגור סיפור. בחודש יוני נעשה יום שבתון, כולם ילכו לקלפי. ימנגלו קצת כמה סיחים על האש. ינגבו פיתה בחומוס. יריבו עם החותנת, ינגבו לילדים ת'אף הנוזל. בדרך יצביעו בקלפי ושלום על ישראל. מה כל הבוג'ראס הזה? תגידו לי, מה קרה לכם? נפלתם על הראש? מי צריך שהכנסת תדחוף ת'אף שלה, בכל חור מצוי. ממילא הנשיא ויצמן. (הדוד של עזר, זה הפרופסור), אמר - בשעתו - שהמקום היחיד שהנשיא יכול לדחוף את האף שלו זה לתוך המטפחת. אז שהכנסת לא תידחף לאן שהיא לא צריכה להידחף. בחירות ישירות של הנשיא, בידי העם, זו הדרך הכי טובה. זו הדרך הישירה והדרך הכי, הכי דמוקרטית שאני מכיר. שבת שלום לכם וצאו לי מהלבן של העין.
