שנים רבות אני עוסק בתקשורת, ואני מודה אחד הדברים שנישגב מבינתי כבר זמן רב, היו אותם מונופולים במדינה המוחזקים (כן זה המינוח הנכון - מוחזקים ), בידי ועדים חזקים, אגרסיבים ולעיתים קרובות סחטניים, איך ייתכן שהתחושה בציבור לאור מעשיהם היא שהם מעל לחוק?
איך ייתכן שלא קם מישהו בממשלה ושם לפארסה הזו סוף. הרי מדובר במשאבי הציבור לכל דבר ועניין, שבפועל הופקעו לטובת ציבור קטן של עובדים, מקורבים ובעלי אינטרסים. והנה מסתבר שבכל זאת יש רשויות חוק בישראל, שהפנימו שאין חוק אקסטריטוריאלי בישראל, והחוק חייב להיות מופעל כלפי כולם במידה שווה.
מבלי להתייחס לתוצאות החקירה של הבכירים שנעצרו בפרשת נמל אשדוד, ובינהם אולי מי שמסמל יותר מכל את תחושת האנרכיה ושילטון האימים המהלך על הציבור והממשלה, צד הוועדים החזקים, אלון חסן, ין ספק שלפחות לכאורה, יש הרגשה שמשהו זז במדינה בכל הקשור לאסטרטגיה של המדינה רשויות החוק והאכיפה, בכל הקשור למיגור שחיתות ופשעים כלכליים ופליליים. אין ספק שניכר כמו שנאמר "שהמנוולים שינו את הכללים", אך כנראה שאותם יעדים פוטנציאלים שסרחו לכאורה, לא הפנימו זאת וחיו באשליה שאין דין ואין דיין.
כנראה שגם אם ועד כזה או אחר שוכר לעצמו יחצנים, אנשי הסברה ויועצי תקשורת, עורכי דין מפולפלים, וכמובן הכל בחסות "המטריה האווירית" וחותמת ההכשר הכמעט אוטומטי של ההסתדרות, מאינטרסים ברורים שלה, יש גבול לכל תעלול.
אני חושב שאם המגמה הבלתי מתפשרת של ביעור השחיתות מכל הסקטורים במדינה תימשך, ללא מורא וללא משוא פנים, אולי יחזור האמון לציבור הנורמטיבי, שעמל ביושר לפרנסתו, ומסתכל כבר שנים באותם דמויות שלאחרונה ממצים עימם את הדין סוף-סוף, ויאמר לעצמו, כניראה שבכל זאת כדאי להיות אדם ישר גם במדינת ישראל, ואיש לא מעל החוק ולא חסין מחקירה ומיצוי הדין, גם אם קוראים לו חסן.
