"צמרת הצבא מאיימת בהתפטרות קולקטיבית אם ימומש קיצוץ חד בתקציב הביטחון".
לא, אין המדובר בסגנון המאבק של מערכת הביטחון הישראלית נגד מגמת הקיצוץ בתקציבה, אלא במהלך חריף שננקט ע"י ראשי צבא צרפת בעקבות מפגש חשאי שקיימו ב-13 מאי 2014. דבר האיום בהתפטרות הדרמטית אושר בדיעבד ע"י גורם ביטחוני בכיר בצרפת.
על-פי דיווחים בכלי התקשורת בצרפת, הועבר (במחצית חודש מאי 2014) מסר אולטימטיבי ברוח זו לנשיא
פרנסואה הולנד, לראש הממשלה מנואל וולס ולשר ההגנה ז'אן-איב לה-דריאן. המסר התקיף הכיל אזהרה לפיה "כל קיצוץ נוסף – מעבר למסגרת התקציב בתוכנית החומש שאושרה בדצמ' 2013 – יטרפד את היכולות הצרפתיות המבצעיות ובכלל זה המוכנות לביצוע פעולות צבאיות באזורי השפעה צרפתיים בעיקר באפריקה".
נוכח האיום האקוטי בהתפטרות, נחלץ שר ההגנה הצרפתי להבעת תמיכה בטיעוני ראשי הצבא ושיגר מכתב בהול לנשיא ולראש הממשלה ובו הזהיר כי לקיצוץ נוסף בתקציב משרדו, בסדר גודל של 2 מייארד אירו בשנה, יהיו "השלכות צבאיות מסוכנות ביותר" ובכלל זה ניטרול יכולותיו של צבא היבשה והגבלת כושר הפעולה שלו.
לדבריו הכוחות המזויינים הצרפתיים נמצאים כבר על סף שחיקה מוחלטת נוכח הצעדים מהדקי החגורה שכבר הושתו עליהם. השר התריע מפני השפעה שלילית קשה על מערך האימונים של הצבא וכן על החשש כי חברות בינוניות וקטנות מן המגזר הביטחוני יגיעו לסף פשיטת רגל . קונקרטית עמד השר על הסיכון החמור שיהיה כרוך בביטולם של פרויקטים בתחום המודיעין, דוגמת רכש של מזל"טים, מטוסי ביון ושיגור לוויני צילום.
בעקבות ההתפתחויות הנ"ל, פורסמה (ב-23 מאי 2014) הודעה מטעמו של ראש ממשלת צרפת לפיה
לא יבוצע קיצוץ נוסף בתקציב הביטחון הצרפתי. על-פי המדווח, ה"התקפלות" של ראשי האוצר הצרפתי התאפשרה בעקבות הוראה נשיאותית מפורשת.
המהלך הנחוש של ראשי המטכ"ל הצרפתי הוא בבחינת עדות לכך כי ניתן לנהל קמפיין תקיף ומשכנע, בשום שכל, ובפרופיל תקשורתי נמוך, נטול השמצות ודיסקרדיטאציה. ההתמקדות בהצבעה על המשמעויות המסוכנות של הקיצוץ, בדגש לפגיעה המהותית ביכולות ההתרעה ואיסוף המודיעין, לצד כרסום במערך התעשיות הביטחוניות, וכמובן עיקור יכולות מבצעיות, כל אלה עשו את שלהם.
למותר לציין כי צרפת אינה מדינה מאויימת, ואין מרחף מעליה אתגר ביטחוני אמיננטי, למעט היבטים הנוגעים להגנה על נכסים שמעבר לים. הגם שהמשבר האוקראיני הניע לאחרונה סוג של "ניעור אבק" במישור הביטחוני באירופה, הרי שמימד הביטחון ביבשת הינו בסה"כ בשולי העשייה השוטפת.
בהינתן התקדים הצרפתי, ראוי שקברניטי מערכת הביטחון בישראל ישכילו לשכלל את מסכת הטיעונים המוצגת בדיונים מול ראשי האוצר, באופן שהציר המרכזי של "מערכת ההצדקות" ישען על נתונים והערכות מודיעין המתייחסים למכלול האיומים הגלויים והסמויים, ובה בשעה יעמדו על המשמעויות החמורות שינבעו מהפערים העלולים להיווצר כפועל יוצא של מימוש קיצוצים מרחיקי לכת בתקציב הביטחון. עליה לשאוף לצמצם את הפן הפומבי של הפולמוס בנושאים בעלי רגישות גבוהה ולהמנע מהיגררות להתנצחות פרונטאלית המלווה בהטלת רפש, ובהסטת הוויכוח אל עבר סוגיות משניות, שאינן עומדות במוקד הבעיה.
גם אם "המודוס אופרנדי" של המטכ"ל הצרפתי שתואר ברישא של רשימה זו אינו מעשי או סביר במציאות הישראלית, הרי יש להניח כי ניהול קמפיין מקצועי ומלוטש יותר תוך הקפדה על עריכת דיוני הליבה המהותיים מאחורי "דלתיים סגורות", ייאפשר מציאת "שביל הזהב" באופן שהשורה התחתונה תאפשר תוצאה במתכונת של "זה נהנה וזה לא חסר", ובמושגים העכשויים יותר - "WIN WIN SITUATION".