לאחרונה התבשרנו, אוי לבשורה, ש
בנק לאומי אמור לשלם לרשויות האמריקניות סך של 960 מיליון ש"ח, שעם שכ"ט עורכי דין יגלוש מעבר למיליארד ש"ח, או כ-300 מיליון דולר. הידיעה התקבלה ללא תגובה כאילו שמדובר באסון טבע ואין מה לעשות.
האומנם? הקנס הושת על פעילות חברת-הבת בשוייץ עקב זאת שעודדה אזרחים אמריקניים להפקיד אצלה כספים תוך התחמקות מעינה הבוחנת של רשות המיסים האמריקנית. אגב גם
בנק הפועלים ובנק המזרחי עלולים לעמוד בפני דרישה דומה.
האם מדובר באסון טבע או בחוסר מקצועיות של הבנקים? התשובה לכך היא חוסר מקצועיות. אין זה סוד שהבנקים הישראלים,ואיתם עשרות רבות של בנקים זרים אחרים, עסקו ואף אולי עוסקים בפתיחת חשבונות בארצות דרום אמריקה השונות. הפעילות נעשית באמצעות נציגויות הבנקים.
מאופי הפעילות, אל החשבונות שנפתחים בשלוחות הבנקים השונות מחוץ לדרום אמריקה מנותבים כספי לקוחות דרום אמריקנים, הכספים הנ"ל אינם נשזפים ע"י רשויות המס בדרום אמריקה ובארצות בהן יש פיקוח על מטבע חוץ בעלי החשבונות אף עוברים על חוקי המטבע.
פעילות מעין זו בוצעה ואף מבוצעת בארצות אחרות. כדי לא להיסחף הוחלט בעבר שבמקומות בהם הבנק מנהל פעילות בנקאית מליאה בפיקוח הבנק המרכזי הוא ימנע מפעילות בעלת אופי של "שווארצע גשפטן". עם השנים וכניסת הנהלות בעלות רמת הבנה ומקצועיות נמוכות, מדיניות זו לא נשמרה והרי לנו קנסות אדירים שבצד הפגיעה במוניטין הנזק נטו קרי: הרווח שנבע מהפעילות בטל בשישים לנוכח הקנס.
מאחר שהקנס הוא בגין פעילות שנעשתה בעשור הקודם המנהלים האחראים כבר אינם וכמיטב המסורת את המשכורות שלהם קבלו ואת המחיר משלם הבנק = בעלי המניות, שרובם נמנים על הצבור הרחב, ו/או המפקידים במקרים קיצוניים. הוא אשר אמרנו: המחלה האמריקנית. דהיינו בעת רשום הרווחים יעמדו המנהלים בראש התור כדי לקבל את התמריץ על "הצטינותם" ובעת תשלום הקנס הם כבר מזמן לא נמצאים שם.
הפיאסקו של בנק לאומי צריך לגרום למערכת הבנקאות לחשוב מחדש על פעילותה בחו"ל. אם נצרף את הרווחיות הנמוכה למאמצים הניהוליים הכרוכים בהקמה וניהול שוטף,כל זאת בצד פתיחת סניפים ונציגויות וסגירתם לאחר מספר שנות הפסדים, המסקנה עלולה להיות: מה הם עושים שם? יודעי ח"ן אומרים שתהליך הפקת הלקחים,אם בכלל, נעשה בעצלתיים.