לפני למעלה מחודשיים פרסמתי מאמר שדן בשכר הבכירים בארץ ובעולם ובו צידדתי בחקיקה מגבילה של שכר הבכירים בצורה מחמירה מהמוצע.
חקיקה בתחום זה היא תהליך ארוך וספק אם תבוצע עקב בעיתיות עצם הגבלת השכר באמצעות חוק.
בינתיים ארעו מספר מקרים בהם הפעיל האוצר לחץ על החברות במידה לא מבוטלת של הצלחה. בין השאר נקראו חברי דירקטוריון של חברה שעמדה לאשר למנכ"ל שכר שערוריתי כדי שיסבירו את ההגיון והצדק בקבלת החלטה מעין זו.
לחץ זה על חברי הדירקטוריון אינו הוגן. נדמיין מצב בו חברי דירקטוריון מביעים דעה השוללת את המענק להנהלה, או אז הם עלולים להיזרק מהדירקטוריון. הסיטואציה בה חבר דירקטוריון יוצא חוצץ כנגד הקונצנזוס המובל לרוב ע"י בעלי ענין אינה מצב מלבב לכל אדם מן הישוב, קשה להיות ה"ילד הרע". בנוסף לכך עלול אותו דירקטור למצוא את עצמו מודח מהדירקטוריון דבר שעלול לפגוע בהכנסותיו.
פרופסור חיים לוי סיפר כיצד כדירקטור חיצוני בחברה הביע התנגדות לאישור בונוס למנכ"ל שהיה תחת חקירת משטרה. הוא הציע להמתין לסיום החקירה ובסיומה הטוב כמקווה לדון באותו בונוס. התוצאה הייתה ששעתיים לאחר הישיבה הוא פוטר מהדירקטוריון. אגב פרופ' חיים לוי הוא מועמד לשמש כדירקטור בבנק לאומי. נמתין לראות האם יתקבל.
כדי שדירקטורים חיצוניים אכן ייצגו את הציבור כראוי יש להבטיח להם טווח תעסוקה. לכן יש לאמץ נוהל לפיו עליהם להופיע ברשימה של דירקטורים חיצוניים שאת חבריה תמנה ועדה ציבורית בראשות שופט ואנשי מקצוע. רק מתוך רשימה זו ימונו דירקטורים חיצוניים לחברות ציבוריות. המינוי של הדירקטורים החיצוניים יעשה ע"י הוועדה שתשען על חוות דעת שתתקבל מאנשי מקצוע הבקיאים בעסוקי החברה הספציפית לה ממנים דירקטור. בנוסף לכך מינוי דירקטור חיצוני צריך להיות מחודש כל שלוש שנים, עד מקסימום 9 שנים, כמעט אוטומטית. אלא אם כן הוועדה תחליט אחרת בעקבות אינפורמציה שתוצג בפניה.
אם נצליח לשריין לדירקטור אופק תעסוקתי או- אז ניתן יהיה לדרוש מימנו לעמוד בפרץ ולפעול לטובת החברה ללא מורא. כמובן שחקיקה מגבילת שכר תקל על הדירקטורים למלא את תפקידם בנושא השכר. הנוהל המוצע יעזור להם להיות חיוניים גם בתחומים אחרים ורגישים כגון: עסקות עם בעלי ענין, מדיניות השקעות וכד'.