כוונתה המוצהרת של עיריית תל אביב-יפו - שניתן לה פרסום מוקדם בכלי התקשורת - בדבר כוונתה לעתור לבג"ץ נגד החלטת שר הפנים, שלא לאשר חוק העזר העירוני בדבר פתיחת עסקים בשבת בתל אביב, מעוררת שאלה ערכית בדבר זכאותה של העירייה לעשות כן. שאלה זו הינה כמובן שאלה מתחום הפן המוסרי, בכל הקשור לקבלת החלטה עקרונית שכזו, בידי העירייה. הדברים מקבלים משנה של תוקף, שעה שאין העירייה מתכוונת לפנות - קודם לכן - לתושבי העיר ולשאול אותם במשאל מטעמה, אם כוונתיה ומעשיה אלה, רצויים וטובים להם.
אין לנו כל ספק שהוא, כי מבחינה משפטית, פתוחה הדרך בפני עיריית תל אביב-יפו וחברי מועצת העיר לעתור לבג"ץ, בעניין זה. השאלה הנשאלת הינה, אם דבר זה רצוי ומקובל על רובם של תושבי העיר, תל אביב
(בכוונת מכוון הוצאנו מהדיון עניינה של יפו, שמרבית תושביה ערביים מתחום הדיון. אין כל ספק - שלתושבי חלק זה של העיר תל אביב-יפו, ישנם שיקולים אחרים ושונים, לחלוטין, משיקוליהם של תושבי העיר היהודיים, המאכלסים חלקי העיר, תל אביב עצמה, משני גדות הירקון ועד - עד יפו). עם זאת, לא ברורה לנו - כלל וכלל - אם כוונתם של
רון חולדאי וחבריו במועצת העיר, להפוך העיר
ל"עיר ללא הפסקה", מקובלת על מרבית תושבי העיר, ששבת הינו יום המנוחה היחיד שלהם בשבוע. ולא - לא. אל תטעו בדברים ותעניקו להם צביון ונופך דתי. מדובר במנוחת הנפש והגוף, יום אחד בשבוע ולא מטעמים דתיים גרידא. אין מניעה ליסוע בשבת, בעיר, לבצע פעולות שהינן חילול שבת גמור, דוגמת חתירה בירקון או בילוי במקומות בילוי ציבוריים ולהרגיש אוירת מנוחה ושחרור, לפחות יום אחד בשבוע.
מי שהופך עניין סגירתן של חנויות בתל אביב, בשבת, לעניין דתי גרידא, מחטיא המטרה. שר הפנים לא אסר על פתיחתן של חנויות בשבת, במקומות ציבוריים, דוגמת נמל תל אביב, מתחם התחנה ומקומות אחרים שאינם מצויים בתוככי ליבת העיר. גם הדיבורים - סרי וחסרי הטעם, בכל הכבוד הראוי - בדבר "התחזקותו", לאחרונה, של שר הפנים, מסיטים הוויכוח הציבור מהנקודה האמיתית והנכונה. מה איכפת לנו, בכל הכבוד הראוי, מחייו הפרטיים של שר הפנים. הרמיזות הללו בדבר "התחזקותו", לכאורה של שר הפנים והצמדת נושא זה, בצמוד להחלטתו בדבר אי-אישור חוק העזר העירוני, המאפשר פתיחת חנויות בשבת בתל אביב - מעבר לעובדה שהינו דוחה - הינו בלתי רלוונטי, לחלוטין, לנושא הדיון. חבל שהעיתונות המשודרת והכתובה, ירדה לרמת שפל שכזו, בעניין זה.
מתברר ומסתבר - מה לעשות - ש"המכונה" הזו, הקרויה "בן אדם", "יציר אנוש", או כל שם תואר שתבחרו לכנות בו עצמכם, זקוקה - לפחות, אחת לשבוע - למנוחת הנפש ולמנוחת הגוף, כאחת. מתברר ומסתבר, כי המשפט הקדום לפיו: "ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות בחריש ובקציר תשבות", יש בו טעם והיגיון בריא, מעבר לציווי ההלכתי גרידא. אין כל סיבה שתושבי העיר, תל אביב, ירגישו - במרכזי המסחר של העיר - תחושת חולין, גם ביום המנוחה השבועי. רוצים אתם לנתק זאת מהנקודה הדתית, נפלא. תבוא עירית תל אביב-יפו ותאסור על פתיחת חנויות, מיוזמתה שלה, בכל יום אחר, מימות השבוע,
שאינו יום שבת. כך יזכו תושבי העיר המיוסרת הזו, סוף-סוף, למנת השקט השבועית, שהם זכאים לה - פעם בשבוע - לפחות כמו תושבי עפולה, עילית או תחתית.
נמאס כבר מההמולת העיר, הרעש והפקקים של כל ימות החולין, בתל אביב, שאנו "אוכלים" ברציפות, ששה ימים בשבוע. נמאס כבר מתרועת הפסטיבלים, המרתונים, המירוצים ושאר מיני בבל"ת, בכל הכבוד הראוי, שחולדאי "מאכיל" אותנו, בימי שישי, בשטף ובקצף הולך ומתגבר. רוצים קצת שקט ומנוחה בעיר הזו. עכשיו בא אותו רון חולדאי - אותו רון חולדאי שהביא עלינו כלל הרעות והרעש של "מרתון X", כמו-גם "מרוץY" ו"
לילה לבן" שהופך לילותיהם של חלק ניכר מתושבי תל אביב, ל"לילה שחור" - ומתכוון לעתור לבג"ץ נגד האיסור לפתיחת חנויות בתל אביב. מי - לעזאזל - בכל הכבוד הראוי הסמיך אותך, רון חולדאי, להיות דברנו ודוברנו, בעניין מנוחת הנפש ומנוחת הגוף שלנו בשבת? למה איו מכריז אתה על משאל פתוח לתושבי העיר, לפני שאתה רוצה לכפות עליהם רעש, המולה ותחושת חול, ביום המנוחה היחיד שיש להם בשבוע? האם הכל מותר לך בשם "הדמוקרטיה"?
פתאום מתחילים פוליטיקאים זריזים, דוגמת שרת המשפטים,
ציפי לבני, לקדם חוק, להחלת שבוע עבודה מקוצר של חמישה ימים והפיכת יום ראשון ליום מנוחה. פתאום "שולפים מהמגירה" הצעת חוק דומה שהציע, בעבר, השר,
סילבן שלום והיא צוברת, עד כה, רק אבק והרבה אבק. פתאום נוצרת חבירה פוליטית בין ציפי לבני לסילבן שלום, בעניין החלת שבוע עבודה מקוצר. רק אל תשכחו פוליטיקאים מיומנים, ממולחים ופופוליסטיים שכמותכם לקבוע, שבאחד מהימים, יום שבת או ראשון - לפי בחירתכם - תאסר תחבורה ציבורית ותסגרנה חנויות במרכזי הערים. אולי אפילו - מה דעתכם? - יפתחו מקומות תרבות, דוגמת מוזאונים, חינם אין כסף, באותו יום ובאותו יום בלבד?
רון חולדאי שמור לעצמך - בכל הכבוד הראוי - דעותיך "הנאורות" בדבר
חופש העיסוק ושאר מיני וסוגי "חופש" שהינם מנת חלקך -
לעצמך - ולעצמך בלבד. במקום מגוריך - בוודאות, נכון לעכשיו - לא תפתחנה חנויות בשבת, גם אם יתקבל הבג"ץ שאתה מקדם הגשתו נגד החלטת שר הפנים. עם זאת, אל נא תשכח, ברחוב אבן-גבירול, בן-יהודה, אלנבי, יהודה המכבי, פנקס, ארלוזורוב, דיזנגוף ובן-יהודה וברחובות רבים ונוספים מתגוררים אלפים מתושבי העיר הזכאים ליום מנוחה וליום שקט, לפחות פעם בשבוע. אולי בכל זאת תערוך משאל בקרב תושבי העיר, אם כוונתך ואם מעשיך רצויים להם ואפילו אם החוק, מצוי לצידך.
לא הכל נבחן בכלים משפטיים וחוקיים ולא הכל שפיט. יש בעיר הזאת אלפי אנשים,
שאינם דתיים בהכרח ואינם רוצים בעיר "מודרנית" שבשבתות הכל שוקק ורועש בה, כבשאר ימות החול. דרך אגב - ככל שזה לא נעים ולא נוח להודות - גם למיעוט הדתי בעיר מגיעות זכויות. אתה הרי בקי בזכויות מיעוטים ומניף בראש מורם דגל הגאווה, תוך שמירה על זכויות המיעוט ההומו-לסבי בעיר. האם לדעתך זכויות תושב העיר, שומר השבת נופלות ופחותות מזכויות תושב העיר שהינו לסבי או מזכויותיה של תושבת העיר, שהינה לסבית? רק משאל שתערוך - לפני שתגיש הבג"ץ הצפוי נגד שר הפנים - יכול לענות על שאלה זו ועל השאלה אם בג"ץ כזה מקובל על מרבית תושבי העיר שאתה עומד בראשה.
