משטרת מחשבות

משטרה אלימה - בימים שדרושה לנו מנהיגות אמיצה של הציבור הערבי והציבור היהודי להרגעת הרוחות, קיבלנו מכיוון לא צפוי חומר דלק לתבערה, ומצער שזה בא דווקא מגילויי אלימות ברוטאלית של שוטרי משטרת ישראל. כשהשר לביטחון פנים, הפיקוד הבכיר במשטרה וגם עיתונאים רבים העלו את הטענה, שתמונות של שוטרי משמר הגבול עברו עריכה, הם לא שאלו את השאלה הפשוטה, מאיזה אוב העלו העורכים את רגלי השוטרים החובטים בראשו של הנער הערבי הכפות. מאיזה אוב העלו העורכים את השוטרים הרוכנים על מפגין כפות שרוע על הרצפה וחובטים בו. במקום להתייצב ולהוקיע מייד את התופעה, ניצבים דוברים מוסמכים של המשטרה ליד התמונות, ניצבים עיתונאים בכירים, ומשתמשים מול המראות בטענה של הנער אשר לכאורה הוכה, או הנער שלטענת הוריו הוכה על-ידי שוטרי מג"ב. השוטר הרוכן על נער ערבי כפות והולם באגרופיו בפניו ושוטר שני מוכיח לו את נחת הנעל המסומרת הם לא פרי עריכה, הם פרי של מציאות כאובה בה המשטרה נטלה על עצמה את התפקיד של גפרור המצית תבערה. אל מול גילויי חייתיות של רוצחי שלושה נערים יהודים, תלמידי ישיבה בגוש עציון. אל מול גילויי חייתיות של שורפי נער ערבי ביער ירושלים דרושה לנו מנהיגות אמיצה - מנהיגות של הציבור הערבי ומנהיגות של הציבור היהודי לכבות את האש, ומייד. אך בוודאי שלא דרושה לנו משטרה אלימה המפעילה אגרופים ונעלים מסומרות בראשו ובכל חלקי גופו של נער ערבי כפות השרוע על הרצפה.