טעם של עוד

לוותיקים (מאוד?) שמו של הטייס יונתן אטקס מוכר היטב, כיוון שהיה השבוי היחיד במצרים במלחמת סיני, והוחלף אחרי המלחמה תמורת 5,000 מצרים. במלחמת סיני (1956) והרבה אחריה, המדינה והצבא לא היו מודעים להלם קרב. אטקס, שלא טופל, נטש את הטיסה הקרבית, כיוון שלא היה מסוגל לתרגל תקיפה - לאחר שהופל בקרב. אטקס חיפה עם אליעזר-צ'יטה כהן על בני פלד, שנטש את מטוסו בעת תקיפה על ראס נצרני. אטקס נפגע, נפצע, וניסה לנחות נחיתת אונס - לאחר שעמית לטייסתו נהרג יומיים לפני כן, כשניסה להחזיר מטוס פגוע לבסיסו (עמ' 18). לאטקס היה מזל, כשפגע בקרקע כמטר וחצי משדה מוקשים, ונעצר צפונית למוצב המצרי, על שפת הים (עמ' 19). אחרי כמה שעות, כשהתעורר מחוסר-הכרה, הגיעו חיילים מצריים ואספו אותו. קצין מצרי הציל את חייו מהחיילים, שניסו להתעלל בו. חטיבה 9 נכנסה למוצב המצרי בארבעה בנובמבר, ומצאה אותו נטוש. אטקס כבר היה בדרכו לכלא בקהיר. שם "פגש" שלושה חיילים ישראלים, שנפלו בשבי המצרי יותר משנה לפני המלחמה. הפרידו ביניהם לבין אטקס, שהיה קצין - עד לחילופי השבויים. עם שובו ארצה, עבר אטקס להטיס מטוסי סילון - למרות הערה של רופא תעופתי, שמצא אצלו עיוורון צבעים. אך תגובה פוסט-טראומטית חייבה אותו לעזוב את הטיסה הקרבית, ולעבור למערך הבקרה האווירית. אחר-כך עבר אטקס לטייסות התובלה (עמ' 59-55), והשתחרר. בשנת 1960 עבר לארקיע ומשם לאל-על, והמשיך להטיס מטוסי תובלה במילואים. במלחמת ששת הימים הטיס "דקוטה", ששימשה ממסר מעופף, שקישר בין המטוסים התוקפים לבין מטה חיל האוויר. במלחמת יום הכיפורים ביצע משימות לוחמה אלקטרונית ופינה פצועים מסיני (עמ' 118). מוסטאנג 73 היה בראס נצרני עד מלחמת ששת הימים. כשהגיעו חיילי צה"ל לשארם אלשיח' הם גילו, שהמצרים הפכו את המטוס על גבו. החיילים העמידוהו על-כני-הנסע, ואחרי תקופה הוא נלקח משם, ונגרט. אטקס פתח צוהר צר מדי לטעמי לסיפור משפחתו - משפחת צ׳יז'יק, שנטועה היטב בתולדות מלחמות ישראל. כידוע, שרה צ׳יזיק נפלה על הגנת תל-חי עם יוסף טרומפלדור, ושמה חקוק על מצבת הארי השואג בתל-חי; ואפרים צ׳יז'יק נפל על הגנת חולדה. תוך כך, הוא מספר אנקדוטה על הבוּרות של הנוער הישראלי - כשסיפר בתיכון על מצבת הארי השואג, שאלה אותו תלמידה איך קשורה חברת פיז'ו לגבורה (עמ' 85). אבא אטקס היה מהנדס חשמל ידוע בחיפה. יונתן רצה להיות ימאי, והיה חניך ב"זבולון". הגיע בטעות למבדקי טיס, וסיים את קורס טיס 16. ב-12 באוקטובר 1994 הייתה טיסתו האחרונה באל-על - מתל אביב לרומא וחזרה, ובסיומה קורקע עקב תקלה. ספרו של אטקס מצומצם מדי, והותיר אותי עם טעם של עוד. איני מבין למה הוא ועורכת הספר לא הרחיבו בתיאור הפרשיות המרתקות, הכרוכות בו.