זכות ההפגנה היא זכות יסוד הנובעת מ
חופש הביטוי. מידת החופש נמדדת לא באפשור הפגנות מקובלות אלא בהפגנות מרגיזות. כאן ניתן לעמוד האם השלטון מקיים חופש ביטוי. הסף לחופש ביטוי היא הסתה וזה צריך להיקבע בבית המשפט. כל עוד אין הסתה לאלימות יש לאפשר קיום הפגנות. חמור בישראל שהמשטרה היא המאשרת את ההפגנות. זכות ההפגנה צריכה להיות חופשית כל עוד אין פגיעה בסדר הציבורי.
מאז מחאת הקיץ ראינו כיצד המשטרה הופכת לשלוחה של המשטר תוך המצאת אלימות מצד המפגינים ומעצרם. האישומים נגד
דפני ליף וחבריה בוטלו. מי ערב לנו שטענות המשטרה שאנשיה הותקפו על-ידי מפגינים בחיפה ביום שישי האחרון אינם המצאה גם הן? חמור מאוד שחברת כנסת, מרגיזה ככל שתהיה נכבלה באזיקים לדקות מספר. הדעת לא סובלת מצב זה. לחברי הכנסת יש חסינות לבטח בהפגנות. תפקיד המשטרה הוא להגן על המפגינים מכל הצדדים. דומה שבאחרונה היו מקרים של התבטאויות של שוטרים כנגד אחד הצדדים. אגב, אני חולק חד-משמעית על תפיסת עולמה של ח"כ זועבי, אך כפי שאמר וולטר, אלחם על זכותה לומר את דעותיה. טוב לא אלחם... רק אומר את דעתי בנושא.
