האנתרופולוג הבריטי ויקטור טרנר טען בשנת 1969 כי בכל שלב בחיינו קיים ריטואל (טקס) מסוים אותו אנו עתידים למלא.
דבר זה בא לידי ביטוי במיוחד בשידורי "הגל הפתוח" שמפעילים שידורי הטלוויזיה.
תיאור התהליך - בכל פעם שמתרחש אירוע ביטחוני כלשהו, מפסיקים ערוצי הטלוויזיה את לוח השידורים הרגיל, ועוברים למתכונת של "גל פתוח". כלומר: משודרות תוכניות אקטואליה מהבוקר עד שעות הלילה המאוחרות.
בתוכניות אלו מתארחים מומחים צבאיים, אנשי הסברה, גיבורי השעה, שרים, חברי-כנסת, אנשי אקדמיה אשר טוחנים עד דק את המצב בו אנו נמצאים.
חשוב לציין, כי בשידורים אלו המנחים והכתבים כמעט ולא מסקרים את האירועים אלא עושים יותר "כתבות צבע" אשר מתארות סיטואציות מסוימות בחזית ובעורף.
שידורים אלו כמעט ולא מחדשים שום דבר, אלא יוצרים חרדה בקרב הצופה שזוכה לראות אותה תמונה אינספור פעמים, במיוחד עכשיו בתקופת החופש-הגדול, כאשר הרבה ילדים נמצאים בבית בזמן שמרבית ההורים עובדים.
הפתרון
ניתן למנות מספר פתרונות לבעיה זו:
1. לא יקרה שום-דבר אם זכייני הטלוויזיה יקבעו שבשעה מסוימת מפסיקים את גל השידורים ומשדרים סדרות דרמה, תוכניות בידור, סרט קולנוע, ומעדכנים לפי הצורך.
כך נוהג, למשל, הערוץ הראשון המושמץ, אשר מנסה בשעת אחר-הצהריים והערב לחזור ללוח השידורים הרגיל, ומעדכן לפי הצורך.
ולאחרונה גם ערוצים 2,ו-10 עושים זאת בסופי-שבוע.
2. ערוצי הברודקאסט נמצאים בימים אלו במלכוד מאחר שהם המרו על תוכניות ריאליטי שהפקתם יקרה (אותם הם לא יכולים לשדר כרגע) דבר הגורם להם הפסדים גדולים.
נכונים הדברים בעיקר כלפי התוכניות "עד סוף העולם", "ודה-ווייס", בעוד "
האח הגדול" הותאם למצב שגרת החרום.
3. טוב עשתה הטלוויזיה החינוכית אשר מקדישה את לוח-השידורים לילדים המצויים בבית בשל החופש-הגדול.
4. לא יזיק אם ערוצי הטלוויזיה ישדרו כתבות על מצבם של תושבי עזה במקביל למצבם למצבם העגום של תושבי הדרום.
כפי שטוען איש הערוץ הראשון
דוד ויצטום בספרו "מהדורה מוקדמת" הגיע הזמן שרשתות-השידור ירעננו את הנהלים לגבי שידורים בעת מצב חרום.
וכן, שישאלו את אנשי המקצוע שאלות קשות (גם אם זה לא הזמן או המקום). וכן, הגיע הזמן שרשתות השידור ירעננו את הנהלים לגבי שידורים בעת מצב חרום.
