תמונת הניצחון שלנו

"עשרים אלף איש ואתה הראשון עשרים אלף איש אחריך שון צועדים בשקט עם פרחים שתי אחיות עם עשרים אלף אחים" במילים המצמררות הללו נפתח השיר "עשרים אלף איש" שחיבר (מילים ומנגינה) הזמר, הפזמונאי והמלחין אריאל הורוביץ. הצדעה קורעת לב לזיכרו של חייל גולני הבודד, שון כרמלי ז"ל, שנפל ברצועת עזה והובא למנוחות בחיפה, כאשר הרבה יותר מעשרים אלף ישראלים חולקים כבוד אחרון לאדם שמעולם לא הכירו. הבן שלי אור, שהגיע הביתה לחופשה קצרה מהמלחמה, העביר לי קליפ של השיר הזה מאתר יו טיוב, ורק אנשים עם לב של אבן, יכולים להאזין לשיר הזה עד תומו, מבלי שצעיף של דמעות יכסה את עיניהם. בדיוק כמו שקרה למי שחזה בצילומים מהלוויתו של חייל בודד נוסף של גולני, מקס שטיינברג ז"ל, שהגיע אלינו גם הוא מארה"ב, כדי לשרת "הכי קרבי שיש", נהרג בתקרית הנגמ"ש והובא למנוחות בהר הרצל מוקף ברבבות אבלים, שרק מעטים מהם זכו לפגוש בו. לא צריך לחפש יותר מה שקרוי אצלנו "תמונת נצחון". תמונות המוני המתאבלים על שון כרמלי ומקס שטיינברג הן הן תמונות הנצחון של מבצע "צוק איתן"- יולי 2014. לאחת התמונות הללו יש עכשיו גם פס-קול. הוא איננו בקצב המארש הצבאי, אבל עוצמתו חודרת כל שריון. היא חזקה וטהורה מפני שהיא ספונטאנית. באה רק מהלב ונכנסת אל הלב. היא בעצם אחד משני הגילויים המרגשים המאפיינים את תגובתו של העם בישראל למלחמה. כן, אותו העם שבכל ימות השנה מרבה לקטר, להתלונן ולרדוף אחר כל סימלי הנהנתנות. פתאום, כמו בעבר, שוב מתגלה ישראל היפה. זו שברוב ימות השנה נחבאת בימ"חים ועכשיו מזדקפת בתחושת הלכידות. ה"ביחד" הישראלי נזעק למערכה. ואם לא די בכך, עשינו הכרות נוגעת ללב עם תחושת הכרת השליחות, זו המקיפה את שורות הלוחמים בשטח והפצועים ובני משפחותיהם בבתי החולים. משאב אנושי יקר מפז שכל הנהגה לאומית יכולה רק להתברך בו, ולכן מחויבת לשמור עליו מכל משמר. רק ציבור המשוכנע מעל כל ספק שהוא מעורב במלחמת אין ברירה הכי צודקת בעולם, על הבית, מסוגל להגיב כך. ושום גינוי של אחד מאיגודי הצביעות העולמיים - בין אם יגיע מהדלפות מוושינגטון, מהחלטות מדוקלמות בניו-יורק וז'נווה, מהפגנות אנטישמיות בלונדון, פריז וברלין ואפילו לא ממחאות מתחסדות מצד השוליים ההזויים של השמאל הישראלי - לא יערערו את נחישותו. מלחמת לבנון השנייה נצרבה בזיכרון הקולקטיבי בזכות תמונת הנצחון של קצין המילואים רב-סרן תומר בוהדנה, נישא פצוע קשות על גבי אלונקה, אך מסמן "וי" באצבעותיו. מבצע "צוק איתן", אם לא יתרחש מגה-אירוע דרמטי, תיזכר בזכות המיפגן הבלתי נשכח של כל ישראל חברים.