יש טענה כי אי-אפשר לנצח את הטרור וכי אי-אפשר להכניעו, כי מי שמוכן ומזומן למוות, אין מה לעשות נגדו.
טענה זו בטעות יסודה. הטרוריסט מוכן למוות למען מטרה מסוימת, אותה הוא מקדש, וככל שמאתרים את המטרה, פוגעים בה ומסכלים השגתה - הטרוריסט ייפגע וגם ייכנע.
מנהיגי כנופיות הטרור בחמאס וביתר ארגוני הטרור, לא יוותרו בקלות על תענוגות חיי ההוללות והפריצות של עצמם ואילו למוות המקודש הם ישלחו רק את האספסוף.
לכן, צריך לפגוע בהם (במנהיגים) על-ידי ביטול העברות הכספים המאפשרים להם חיי הוללות להם הם מורגלים, או לפגוע בהם באופן ממוקד ולחסלם,
כי הם - המנהיגים - לא מקדשים את המוות. האספסוף המסומם שמהווה למעשה את הטרוריסטים הפעילים בשטח - אף הם לא מקדשים את המוות כך סתם, וייפגעו עד עמקי נשמתם בכל פגיעה בכבודם ובהשפלתם, על-ידי (לדוגמה) ריכוזם ללא בגדים יחדיו, יחפים, כפופים ונכנעים, כפי שנעשה לגבי 160 שבויים שרוכזו וצולמו והתמונה הבודדה פורסמה והופצה בכלי התקשורת - ואפילו בעיתון סולידי כ"
מקור ראשון" בעמוד הראשון.
אלא שזה כיוון חיובי - ולא מספיק.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל היטב את המערכה ומביא כבוד למדינת ישראל בקרב אומות העולם מבלי להרפות בהשגת מטרות המלחמה. אלא שאולי ראוי לבחון כמה שיפורים, ולהימנע מלהיתפש לקונספציות קבועות במצב בו כנופיות הטרור חוטפות ורוצחות באמצעות הסתמכות על ילדים חסרי הגנה וחסרי ישע, וכשחסר להם הרוגים למטרות הזרמת משאבים למימון חיי ההוללות והפריצות של המנהיגים, הם יודעים כיצד להתגבר על מחסור זה.