מצפצפים על החוק אין ספק שהחלטת בית המשפט לדחות את הדיון בנושא סגירת העסקים בשבת משחקת, באורח פרדוכסלי, לידיו של ראש עיריית תל אביב, המעוניין שהחנויות יהיו פתוחות בשבת, והפנייה המשפטית מצידו נעשתה רק מכוח אכיפת סמכות משרד הפנים בנושא. אחרת, מדוע הוא אינו מפעיל דיו את נשק הקנסות הנתון בידו?
בעצם, גם בנושא הקנס נוקט ראש העירייה אותה שיטה. הוא קונס את הרשתות הפועלות בשבת בסכומים מגוחכים העומדים על מאות שקלים בלבד, בשעה שרווחיהן מסתכמות באלפי שקלים. כך שמבחינה רווחית, מדוע שיסגרו את שעריהן ביום המנוחה הקדוש? אילו חולדאי היה מטיל עליהן קנסות גבוהים יותר מסך הכנסותיהן, ברור שהן היו תולות את המפתחות בשבת מחוסר כדאיות כלכלית.
האם השבת חשובה פחות מחוקי העישון או המסרונים בנסיעה שהקנסות עליהם כל כך נמוכים? אלא שבתל אביב, כמו בתל אביב, למרבה הצער, מצפצפים על החוק המדיף ריח דת.
זוג וּפֶרֶד הנתונים המדאיגים שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם יש כיום יותר זוגות ישראלים שחיים ללא חופה, מצביעים על ערעור מוסד הנישואין, ובעקבותיו על התרופפות התא המשפחתי ושיעור הגירושים הגבוה. גם כאן במדינת תל אביב החופשית הנתונים הם החמורים ביותר בכל הפרמטרים הנזכרים.
יש להניח שאילו טווח הגילאים שנבדק במדגם היה רחב יותר, מ-18 עד סביבות ה-30, ולא מסתפק בגילאי אמצע שנות העשרים, שיעור הנישואין היה יותר גבוה. זאת משום שבמדגם היו נכללים נישואי החרדים והדתיים, הנישאים בגיל צעיר מחד-גיסא, ונישואי החילונים בגיל מאוחר מאידך-גיסא.
גם הגידול הסטטיסטי במספר האימהות החד-הוריות אינו מפתיע. לא סוד הוא שרבות מהן חיות למרבה הצער עם ידוע בציבור, ואינן מתחתנות, כדי לזכות בהטבות המיוחדות שמעניק הביטוח הלאומי ל
נשים בסטטוס זה.
הזוהר והרצח התקשורת התמקדה בהיבטים הסלבריטאים של רצח המוסיקאית והמסעדנית, אשת חיי הלילה התל אביבית, דפנה בר ציון, בידי בן זוגה המוסיקאי אילן בן עמי. אולם לא פחות חשובה העובדה המזעזעת כי מִדי שנה נרצחות עשרות נשים בידי בן זוגן, שרואים בהן את רכושם הפרטי. למרבה הצער רצח נשים הפך כמעט לחלק בלתי נפרד של הכרוניקה הפלילית.
עם כל ה
כבוד לארגוני הנשים ולעיתונות, המרבות להתעסק בנושאים הפיקנטיים של הדרת נשים, הגיעה השעה להעלות על סדר היום המרכזי את נושא קדושת חיי האישה ועצמאותה. יש צורך בחינוך מחדש בנושא, בגן ובבתי הספר, בשינוי תפיסת האישה ותדמיתה כאוביקט גופני בפרסומות ובאינטרנט, ובקמפיינים ציבוריים. בנוסף ראוי להחמיר בענישת גברים אלימים, ולא לגלות חמלה כלפיהם בבתי המשפט. די לרצח נשים!
נשיא כל אזרחיה? נשיא המדינה, ראובן ריבלין, התייחס לנישואי בני הזוג של היהודייה והערבי מיפו, ודיבר בצדק בגנות ההסתה ובעד חופש הבחירה במדינה דמוקרטית. אך כנשיא לאומי, כפי שהוא מגדיר את עצמו, במדינה יהודית, תמוה הדבר שהוא לא גינה באותה מידה את נישואי התערובת, ואת מכת ההתבוללות, המשתוללת בתפוצות, אך למרבה הצער אינה פוסחת גם על ארצנו הקטנטונת.
מדוע לא נשמע קולו הממלכתי של ריבלין גם בנושא קריטי וכאוּב זה, הנוגע לעתיד הדמוגרפי ואופיו של העם היהודי במדינה? האם לא די בקול הפלורליסטי של שרת הבריאות,
יעל גרמן, שהפגינה כדמות ממלכתית נוכחות פסולה בחתונה המעורבת ובעצרת השמאל? האם הנשיא הנכבד, כמו גב' גרמן מסיעת 'יש עתיד', שכחו משום מה שהם אינם נמצאים במדינת כל אזרחיה?
הלקח נלמד כזכור, כששוחררו אלף מחבלים בעסקת שליט, הידועה לשימצה, אמרו גורמי הביטחון שיש להם כל הכלים להתמודד עם הטרור. גם אם, אכן, הם סיכלו רבים מניסיונות הפיגוע החמורים ביותר שזממו הטירוריסטים, משוחררי העסקה, דומה שאי-אפשר להתעלם מהמציאות המדממת שטפחה על פני ההערכה הוורודה.
השוטר ברוך מזרחי, כמו גם שלושת הנערים החטופים, הי"ד, הם, למרבה הצער, הקורבנות הוודאיים של עסקה אומללה זו. אך נראה כי הלקח מהעסקה הכושלת, מחלחל, במידה זו או אחרת, בקרב הגורמים הרלוונטיים. גם אם הממשלה עושה כל מאמץ לשחרר את גופות החיילים של הדר גולדרין ואורון שאול ז"ל, במלחמה בעזה, היא לא נכנעת לדרישות המופרזות של החמאס בתמורה לשיחרורם, כפי שקרה בעסקת שחרור הגופות במלחמת לבנון. וגם הורי החללים באצילותם מבינים זאת. ובא לציון גואל.
קוד לבוש לא סוד הוא, שהבגד הוא האדם המכבד אותו ומצביע לא פעם על מעמדו ועל הסטטוס החברתי שלו. לכן במקומות עבודה רבים נהוג קוד לבוש. השוטר במדים הכחולים, האחיות בלבן ועוד, כאשר הלבוש הוא הסמל המקצועי של העובד ומהווה תעודת זהות תעסוקתית שלו. מעבר לכך, יש גם איפיון רוחב, דוגמת הלבוש המחוייט של אנשי עסקים.
במיוחד חשוב הלבוש הרשמי כאשר מדובר בדמויות ממלכתיות, כמו ראש הממשלה ושרים. בבתיהם וגם בחזית הם רשאים להיות בנעלי בית, אך בעבודתם המיניסטריאלית המעמד הייצוגי כלפי העם והעולם בהחלט מחייב מתן כבוד להם כאישי ממשלה, המשתקף בעניבה ובחליפה. וכך גם דומני היינו מצפים מהם כאזרחים מן השורה. ומי שדואג ל'סִבלם' בחום יולי אוגוסט, יכול להצטנן ולהתרענן בסביבה הממוזגת היטב שלהם בלשכות המפוארות וברכב. הלוואי עלינו.
פסוקו מנהיג חמאס: מַשְעַל קרבות ותיק; מַשְעַל חם.