א. מאוחר מדי, חסר מדי איני חסיד של יותר מדי חקיקה ותקנות, אך השתוללות רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים בכבישים ועל המדרכות עוברת כל גבול, ומחייבת הסדרה חוקית - כיוון שכמעט כל זב וצרוע יכול לרוכשם (במחיר לא זול), ולהשתולל על מדרכות, בכבישים ובמקומות ציבוריים.
מאות כבר נפצעו כתוצאה מפגיעת רוכבי אופניים וקורקינטים חשמליים, שבין השאר נוהגים ללא ביטוח. ולֵך תרדוף אחרי הרוח כשמישהו התנגש בך, וברח מיד - כמיטב הנהוג במדמנה. וכמות הנפגעים גדלה בהתמדה מעוררת פלצות.
ועדת הכלכלה אישרה בחודש יולי (אחר שלוש שנים וחצי של דיונים) את התקנות, המסדירות את האופניים החשמליים, שמהירותם גבוהה יחסית. לפי התקנות, חייב רוכב אופניים להיות בן ארבע-עשרה, לחבוש קסדה, לרכוב על הכביש (כמו כל כלי-רכב) במהירות של עד 25 קמ"ש. הקורקינטים החשמליים לא הוסדרו - כנראה, עקב מחדל של
משרד התחבורה.
מכל מקום ברור, שהמשטרע האומללה של אהרונוביץ ודנינו לא תהיה מסוגלת לפקח על האופניים החשמליים - כפי שאינה מפקחת על שום דבר. לכל היותר יורו מפקדי הנמרצים למלא עוד פנקסי דוחות, כדי להעשיר את משרד האוצר.
ב. הזוי פעם היה שר חכם, שעלה לגדולה בגלל שידע לשתוק - קראו לו בכור-שלום שטרית. הוא ידע את האמת על רצח ארלוזורוב, והוריד את הסוד אלי קבר.
בכנסת היה ח"כ חכם, שהפך לשר בינוני - גם הוא מטבריה, ואפילו בן משפחתו של בכור-שלום - פרופ' (למשפטים) שמעון שטרית.
עתה נותרנו עם ח"כ
מאיר שטרית מיבנה, שכנראה כבר אינה עירם של חכמים. לדעת מאיר שטרית, דיל שנרקם עם ש"ס מנע ממנו את הנשיאות. הוא אינו מזכיר, שקופה גדולה של שרצים נשרכת אחריו; וכמובן, אינו מעלה על דעתו, שאינו מתאים כלל לשום תפקיד ממלכתי. גרועים ממנו עלו לגדולה במדמנתנו.
ג. מציאות בתי המחבלים, שרצחו את שלושת הנערים, נהרסו סוף-סוף - בהוכחה אדירה לאין-אונות המערכת הישראלית - ובית המחבל (שנתפס) ויזם את החטיפה נאטם.
המשפטיזציה, היורדת לחיינו ומסכנת את קיומנו, ניצחה. המעט-מאוד, שנותר מכושר ההרתעה הישראלי, מצטמצם בפעולת מלקחיים מתואמת של מערכת המשפט ושל גיס חמישי, שמממנים אויבי המדינה.
ובמקביל, כנראה, שרת המשפטים עומדת מאחורי הפעולה להחזרת המימון הממלכתי לארגון "בצלם", שמסית נגד המדינה ונגד צבאה בעת מלחמה - גם הוא במימון כבד של אויבי ישראל והעם היהודי.
ד. זיכרון בעיצומו של "צוק איתן" נתן
משה יעלון, שר הביטחון, הוראה לקלגסיו להרוס בתי יהודים בתקוע.
מקווה, שחברי הליכוד והבוחרים יזכרו זאת ביום הבחירות. שכר ועונש בידי הבוחר.
ה. טיפשות טיפוסית מישהו התעורר מאוחר, כשהרכבת מאשקלון לשדרות החלה לנסוע, וגילה, שחלק ממסלול המסילה חשוף לירי מרצועת עזה.
במקום נורמלי היו זורקים את כל האחראים לכל הרוחות. אצלנו לא עשו זאת, ועצרו את תנועת הרכבות בציר הזה.
זה מזכיר לי, שאת תיקון המחלף האומלל ליד ביתי, ששקע לפתע אחרי חנוכתו, הבטיחו לסיים באוגוסט, והוא עומד להסתיים. לא נורא. הבטלנים מ"נתיבי ישראל" לא אמרו באיזו שנה.
ו. עוד קורבן למלחמה "הקורבן הראשון של מלחמה היא האמת" - אמר בזמנו הסנאטור האמריקני היראם ג'ונסון.
לדעתי, הקורבן השני ב"צוק איתן" הייתה השפה העברית, שקריינים ושדרים עייפים התעללו בה חופשית במהלך שידוריהם. למשל - "רקטת 'כיפת ברזל' יָרטה אותן", או בלבול בין זכר לנקבה. ולא נדבר על התעללות קבועה בשמות יישובים (כנראה, הכי גרועים בעניין הזה הם מבזקני התנועה), או המלה המזעזעת מַחלף.