מבצע "צוק איתן" העצים את החרם האמריקני על מוצרים מתוצרת ישראל. הוא מוכרז על השקעות כספיות המיועדות לארץ, ומופנה כלפי כל גוף או חברה שיש להם זיקה כלשהי לכלכלה הישראלית.
מאחורי החרם המואדר הזה עומדים ארגונים של הממסד המוסלמי-ערבי בארה"ב, בשיתוף עם אירגונים נוצריים-תיאוקרטיים, כשמצטרפים אליהם, בחדווה גלויה, גם ארגוני-פרופסורים וסטודנטים למיניהם מהיכלי השן.
גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" בניו,יורק, גילה את אוזננו כי באחרונה הגדילו אירגונים אלה עשות, ואימצו אל חיקם גם גופים קיקיוניים של אפרו-אמריקנים ושל שרידי השמאל הקיצוני. כל אלה קופצים עכשיו, לדבריו, על העגלה האנטי-ישראלית הזאת וטורחים להציג את עצמם כ"לוחמים על כבודה של עזה". לרשותם עומד מסע-פרסום רחב-ממדים, שלהסברה הישראלית אין, משום מה, תשובה נאותה כנגדו. בצד מסע הפרסום מוזרמות גם תרומות למכביר, שנועדו, לדברי המארגנים, "להציל את כבודה האבוד של עזה".
חרם טוטאלי
אבל מסע הפרסום הנרחב של אותם גופים אנטי-ישראלים אינו מתמקד בעזה בלבד. נחשון מציין שסיסמתם הגלויה היא "פלשתין חופשית", הכוללת מלבד את עזה גם את הגדה המערבית. ובאותה נשימה לא מהססים גופים אלה להטיף להשמדתה המהירה של ישראל, גם אם תשוב לגבולות 1967.
בעוד שעד למבצע "צוק איתן" התמקד החרם האמריקני על מוצרים ישראלים מן השטחים - הרי שעכשיו הוא התפשט גם על אלה שהם מתוצרת הקו הירוק עצמו. מדברי נחשון מסתבר שאחרי החרמת מוצרי מפעל "סודה סטרים" של מעלה אדומים - מוחרמות עכשיו גם כל חנויות התמרוקים המוכרות את מוצרי "אהבה" מים המלח. מסע החרם הזה מתנהל בסיסמה: "זהו יופי גנוב, שאין לקנות אותו". ובכרוז, המחולק לבאי החנויות, נאמר במפורש ש"המוצרים המיוצרים במעבדת 'אהבה' בים המלח הם פרי-באושים של גניבת אוצרות-טבע מהפלשתינים".
