"דברי ריבות בשעריך" (יז,ה)
'בליץ' חקיקתי
ח"כ חינוך-ראשי
אלעזר שטרן ('התנועה') הולם שוב: "לגייס את בני ישיבות ההסדר בשלשת שבועות הקיץ, בחופשת 'בין הזמנים' שבין תשעה באב לר"ח אלול". האלוף לשעבר יורה שוטפת לכל הכיוונים, אך תמיד הכוונת שלו מתמקדת ב(כנראה)'שנואי נפשו' שהם מסגרות הציונות הדתית הממוסדת. הח"כ ה'סרוג', שנדוניית בחירתו וחבירתו למפלגת 'התנועה' כללה כמדומה בעיקר 'לוחמה בציונות הדתית', מוגיע את מוחו יום-יום בשאלת מפתח: איך לחנך את הציונות הדתית, רבניה ומנהיגיה. בידיו של הח"כ האנרגטי נשק 'קטלני': הצעות חוק חינוכיות בתחומי דת ומדינה, מדינה ודת, יהדות וחברה, חברה ויהדות וכל הקשור לכך במישרין או בעקיפין.
למרות שמאות רבות מבני ישיבות ההסדר משרתים בהמוניהם בקווי החזית וביחידות קרביות ותומכות לחימה, פונה הח"כ התזזיתי לשר הביטחון ולרמטכ"ל בדרישה לגייס ל'צוק איתן' את אלו המשתייכים ליחידות מילואים שטרם גויסו. מלחמה ותיקה לו ב'ישיבות ההסד"רואפשר בהזדמנות זו להרוויח כמה נקודות הצקה. נשקו האישי של האלוף שלוף תמיד: 'הצעת חוק'! וכבר התבשרנו כי כנראה הצעת חוק בדרך, לגיוס ההסדרניקים ב'סיבוב הבא'.
ה'בייבי': חוק הגיור
ה'בייבי' החקיקתי הנחשק ביותר שלו הוא 'חוק הגיור'. למרות המערכה בדרום האלוף דבק במשימה ואינו מרפה מהאצת החקיקה בנושא שנוי במחלוקת זה (או החלטת ממשלה דומה), לאחר אישור הצעתו בקריאה ראשונה בוועדת החוקה. גם אם הוא יודע היטב שלא ירבו גיורים בישראל בעקבות חוק זה, שהרי הגרים לא ינהרו למחוזות הגיור אם הרבנות הראשית תתנגד להם, והיא תתנגד, אעפי"כ הוא הרוויח קלף יקר ונחשק: ריעוע חקיקתי של מימסד הרבנות ומערך הגיור הציוני-דתי הוותיק. ויודעי דת חוק ודין טוענים כי מאחורי חוק תמים לכאורה זה מסתתרת מגמה מבצעית מתוחכמת; לפתוח פתחי גיור לרפורמים ולקונסרבטיבים...
והנה, נפל דבר השבוע; לראשונה נבחר ראש מערך גיור שאיננו נמנה על אישי הציונות הדתית ורבניו. מדובר ברב יצחק פרץ, נאמנו של הראשל"צ הרב
יצחק יוסף וקודמו הרב
שלמה עמאר. מינוי זה מסתמא מאכזב מאוד את הח"כ המחוקק, נשוא דיוננו. לדעתי, בולמוס הדרת הרבנות הראשית על-ידי חוק הגיור השטרני הוליד את הריאקציה ואת מאמץ העל להכתיר ראש מערך גיור אשר יתרכז בשמירת הקיים ויסכל פריצות דרך לאפיקי גיור חדשים. הלואי ואתבדה...
פרוגרמת 'מבצע מחוקק'
והנה בדרך-לא-דרך הגיעה לידינו רשימת חוקים מעותדים של הח"כ האנרגטי. לא בטוח שכולם יוצעו בקרוב, אך הצעות החוק הללו, ונוספות, מצויות מסתמא במישטחי שיגור להזדמנות 'בבוא העת'. למען האמת לא כולן מובנות לנו, ואולי עם חלק מהן ניתן להסכים, אבל המכלול אומר את שלו, לא רק חקיקה אנטי-מימסדית אלא חדירה חקיקתית לכל מרחבי מסורת ישראל לדורותיה.
א. חוק שתיקת הבלניות, לפיו אסור לבלניות לשאול דבר את הטובלות ולא לקשור עמהן שיחה. עדיפות בעבודה תינתן לאילמות או לכבדות פה וכן לשאינן דוברות עברית. מתוך דברי ההסבר: "יש טובלות רווקות ויש מאופרות וכד'".
ב. חוק תברואת שאריות השמיטה, לפיו חל איסור על מוסד ציבורי להשליך שאריות אוכל ל'פח שמיטה'. מתוך דברי ההסבר: אקולוגיה... תברואה... כלכלה... סוציולוגיה... חרדיזציה.
ג. חוק ציוד חשמלי (המכונה: חוק המקררים), לפיו חל איסור על משווק להציע ציוד שומר-שבת מבלי שנדרש על-ידי הלקוח. מתוך דברי ההסבר: "זכויות הפרט".
ד. חוק זמני היום (בעגה המקצועית: חוק רבנו תם ומגן-אברהם), לפיו חל איסור לפרסם בלוחות שנה או בפרסומים לציבור זמני זריחה ושקיעה של דעות מחמירות ללא ציון הדעות המקילות. מתוך דברי ההסבר: "מובחנת מגמה של הקצנה דתית ורדיפת חומרות גלותיות".
ה. חוק הקטניות, לפיו בני זוג 'מעורבים', מזרחי אשכנזי, חייבים לאכול קטניות בפסח. מתוך דברי ההסבר: "לא יעלה על הדעת שההלכה או המנהג יתערבו בהליכות החברה הישראלית בת זמננו".
ו. חוק הקידוש הנשי, לפיו במקום בו נערך טקס קידוש מדי שבת, אחת לשבועיים המקדש תהיה אשה. מתוך דברי ההסבר: "נימוקים מיותרים".
ז. חוק מי שבירך, לפיו בכל בית כנסת שבו מעל 25 מתפללים/ות חייבים לשאת תפילת 'מי שבירך' לחיילי צה"ל בכל שבת. אחריות פלילית אישית וסנקציות כלכליות יוטלו על הרב, על ראש הקהילה, על הגבאי הראשי ועל החזן.
ח. חוק הרמקול בחתונות, בחתונה שבה יש מערכת הגברת קול לתזמורת, למקהלה או לדרשה - חובה להפעילה בעת החופה ולא להשתיקה. מתוך דברי ההסבר: "חוגים רדיקליים החלו לאחרונה להשתיק רמקולים מחשש שהחתן שומע את הברכות מפי הרב הצמוד בתערובת קול הרמקול. חומרה זו היא 'חשוכה' וניתן לעקרה מן השורש רק בחקיקת בזק ופריסת רשת אכיפה צפופה ומוקפדת".
ויש הצעות חוק נוספות בצנרת אבל המדור הסתיים (המשך יבוא).
