תקשורת ותשקורת בצוק-איתן

מש"נדם שאון התותחים", כמאמר השיר, מתחילים הסיכומים. אבל עוד קודם לכן הכתב הצבאי של ידיעות אחרונות, יוסי יהושוע, ערך סיכום ביניים ובו למעשה חילק ציונים: לראש הממשלה ושר הביטחון, לרמטכ"ל, לפיקוד דרום, למודיעין וגם למפקדי החטיבות. מהיכן הידע והסמכות לכך? אין לי טיפת מושג, אבל זאת העיתונות של היום ואלו הם כותביה. כוונתי ברשימה זאת לחוות את דעתי על מספר דברים "מדהימים" שקראתי במהלך המלחמה ושלגביהם יש לי יכולת שיפוט. מאמר שכולו תעלומה עבורי ב-10 אוגוסט כתב העיתונאי סבר פלוצקר מאמר מסנגר נלהב על המתווה של ג'ון קרי להפסקת אש. מתווה זה, כזכור, נדחה פה אחד ע"י הקבינט ב-25 יולי מכיוון שכלל למעשה את כל דרישות החמאס (כפי שנמסרו לקרי ע"י קטר, שיחד עם טורקיה, פעלה במרץ לטרפד את היוזמה המצרית להפסקת אש) וגרר בעקבותיו ביקורת ישראלית קשה על קרי. המאמר הסביר שהערכת מצב מפוכחת הביאה את קרי למסקנה" שהפסקת אש מוסכמת, עמידה וארוכת טווח תושג רק על-ידי השלמה בלית ברירה עם נוכחות חמאס בעזה, שילוב טורקיה וקטר במשא-ומתן וקבלת ערבויות לשקט משתי מדינות אלו, ויתורים מצד ישראל בנושאים שממילא היינו יכולים להתפשר עליהם-כמו פתיחת המעברים והסכמה עקרונית ולא מעשית לבנין נמל לחוף עזה" מה היה המניע האישי של קרי לעלות הצעה זאת? סבר פלוצקר מסביר: הדאגה לישראל, "פן החמאס יגרור אותה להסתבכות בעזה שתוצאותיה לא ישוערו.... קרי רצה למנוע את ההסתבכות ואת מחירה. הוא שם על כף המאזניים את יוקרתו האישית, אך הכף לא זזה, וקרי ויתר".

סבר פלוצקר הוא מהצמרת העילית של העיתונאים בארץ, בראש ובראשונה בתחום הכלכלה. איך הוא מצליח להעלות במחשבתו שקטר וטורקיה יתנו "ערבויות לשקט" לתושבי הדרום? איך בשם אלוהים? המוח לא תופס! איני מדבר בכלל על כך שמצרים היא בכלל מחוץ לתמונה. נסיכות העבדים מהמפרץ הפרסי, מממנת דאעש, תערוב לשקט לתושבי שדרות ונחל עוז!!!??

ולקינוח, על-מנת להראות כמה קרי רציני ומבין עניין, מדגיש סבר פלוצקר ש"קרי אף סבור, כמו רוב קהילת המודיעין שהכוח העולה במזרח התיכון הם "האחים המוסלמים", ורצוי לישראל להידבר עם האגף המתון שלהם". ואני לתומי חשבתי שהכוח העולה העכשווי הוא האיסלאם הרדיקאלי, וחסד עשה עמנו הקדוש ברוך הוא, שסיסי סילק את ה"אחים המוסלמים" משלטונם במצרים, אך נעזוב את זה. עבורי המאמר הזה הוא בגדר תעלומה קשה לי להאמין שהכותב באמת מאמין למה שהמקלדת הוציאה מתחת ידיו.

הדבר ההזוי ביותר

"האם ההחלטה לצאת לפעולה קרקעית הייתה נכונה"?- זאת הייתה שאלת סקר קוראים בידיעות אחרונות ב-20 יולי. בן דרור ימיני הציג עמדה אחת המצדדת במהלך (וזכתה, דרך אגב, לרוב מוחץ של הקוראים) ואילו העיתונאית מרב בטיטו הציגה עמדה מתנגדת. מה היה נימוקה? הוא היה זה:

"תקיפה קרקעית בהחלט עלולה לבוא בחשבון, אלא שהיא חייבת לבוא אחרי פינוי ההתנחלויות כולן, לא דקה אחת קודם". ככה כתוב! כל מילת הסבר מיותרת לגמרי.

הדבר הכי לא מובן

במאמר ב"מעריב השבוע", 21 אוגוסט, כותבים חיים אסא ושמעון בטאט את הדבר הבא:

"דירקטיבת ניטרול המנהרות, האם זאת דירקטיבה ראויה לצבא? דירקטיבה מיקרו-טקטית, טריוויאלית, אפילו בנאלית. דירקטיבה ראויה אינה רק ניטרול איום מיידי בכל פעם שהוא נחשף לעיין הציבורית, אלא תוצאה משמעותית יותר".

מי שמבין למה מתכוונים הכותבים הנכבדים מאוד, ירים יד. אני לא מבין! מה רוצים? שמכבי אש יבואו ויהרוסו את המנהרות? או אולי נוער הגדנ"ע? מי צריך להילחם על-מנת להגיע לפתחי המנהרות, להגן ולפוצץ? מי?

הדבר הכי מגעיל

אותי לפחות היא ההתנפלות הבזויה על מח"ט גבעתי, אל"ם עופר וינטר. בחלקת הציונים של הכתב הצבאי של ידיעות אחרונות, כאשר הוא דן במח"טים, הוא מגיע לווינטר. הוא מציין את ניסיונו הקרבי העשיר ועוז רוחו, אך מסיים במשפט הבא: "אולם על כל היתרונות העיבו אמירות שעירבו בין הדת למלחמה וספגו ביקורת חריפה". את זה כותב כתב צבאי! ואתה שואל וכולך רותח: לעזאזל, מה הרלוונטיות של דבריו (עליהם יצא הקצף השמאלני-קיצוני) לבין תפקודו בקרב? מה פירוש המילה "העיבו"? האם כאשר חיילי ומפקדי היחידה נלחמו ברצועה, ענן מסוים העיב על פקודותיו של המח"ט? וזה מביא אותי לדבר האחרון.

המקללים בעם

בימים הקדומים היה מקום מכובד ל"מקללים". מקצוע מכובד, וכנראה מכניס. הידוע ביותר הוא כמובן בלעם, שנקרא ע"י המלך בלק לקלל את שבטי ישראל. גם בימינו לא נפקד מקום "המקללים, כמו מקום ה"מברכים". גם בתקשורת יש לנו "מקללים". אולי כוונתם היא להביא מזל רע למקוללים, אך כוונתי היא בראש ובראשונה לשפה שבה הם משתמשים. שפת קללות, פשוטו כמשמעו. מילים של שוק, של אחרון הטוקבקיסטים. מדהים ומחליא, מה עוד והם מתיימרים להיות "הומניים" וכיוצא באלו. שניים בולטים משכמם ומעלה: אורי משגב בעיתון הארץ ויגאל סרנה בידיעות אחרונות. איני רוצה להמחיש. כנסו לגוגל, ותבינו לאיזו שפל ירדו כמה ממושכי העט שלנו, המוציאים שם רע לכלל התקשורת.

הכל כמובן לעניות דעתי בלבד!