רשות המיסים פרסמה (יום א', 7.9.14) נוהל חדש לגילוי מרצון אשר יחול עד 31.12.16, ונועד לתת הזדמנות נוספת לתקופה מוגבלת לציבור לבוא ולדווח מרצון על הון שלא דווח על ידם בעבר מסיבות שונות, תוך מחילה/ויתור על נקיטת הליכים פליליים כנגד הסדרת חבות המס האזרחית. במקביל לנוהל החדש, רשות המיסים פרסמה הוראת שעה המוגבלת עד 7.9.15, המאפשרת לבצע פנייה לגילוי מרצון באופן אנונימי.
לאחרונה ישנה עלייה ניכרת במספר ההליכים לגילוי מרצון ובמספרם של לקוחות הפונים בבקשה לבחון אפשרות להסדיר דיווח על נכסים והון המוחזק על ידם בחו"ל. הדבר נובע מקריסת חומות הסודיות הבנקאית והקשחת הרגולציה הגלובאלית, כולל הסיכון של חשיפת זהות ופרטים של חשבונות בנק, וזאת במיוחד לאור שיתופי הפעולה הבינלאומיים בין רשויות המס ורשויות איסור הלבנת ההון.
מי יכול לפנות
הנוהל החדש מאפשר פנייה אל רשות המיסים במקרים בהם היא אינה באה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על-ידי רשות המיסים ו/או רשות שלטונית אחרת, אין מידע קודם בידי הרשויות הקשור לגילוי מרצון, ולא הוחל בבדיקה במישור האזרחי הקשור אל הנישומים ו/או התאגידים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון. הוא מאפשר גילוי לא רק לגבי עבירות מס הכנסה, אלא גם לגבי עבירות מיסוי מקרקעין, מע"מ, מס קנייה, פקודת המכס, מכס ובלו.
לפי הנוהל החדש ובדומה לנוהל משנת 2005, הפנייה תופנה לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ברשות המיסים. עליה לכלול את שמות המבקשים ותוכן הגילוי מרצון, לרבות תחשיב לגבי אומדן המס. לאחר בדיקת עמידת הבקשה בתנאים שפורטו, יופנה המבקש אל הגורם המוסמך הממונה על הטיפול באותו מקרה במישור האזרחי, על-מנת להסדיר את הדיווח ותשלום המס.
אדם יהיה זכאי ליהנות מהליך גילוי מרצון פעם אחת בלבד, כך שמי שיבקש ליהנות מההליך בפעם נוספת, ייתקל בסירוב. עם זאת, על-פי הנוהל החדש הרשות תקבל בקשה נוספת בנסיבות מיוחדות, כגון: מחלה קשה של המבקש, גיל מתקדם וכדומה. אומנם בנוהל החדש צוין במפורש, כי לא יינתנו הקלות לגבי סכומי ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות על המס המחושב, אולם מניסיוננו בעבר, במקרים רבים המס האפקטיבי שנקבע משקף הקלות כאלו.
קבלת הדיווח ותשלום המס תמנע כאמור נקיטת הליכים פליליים כלפי הנישום המדווח ביחס לגילוי. חסרונו של ההליך הוא בצורך לפנות תוך גילוי פרטיו של המדווח עוד בטרם קבלת אישור למתווה וסכום המס שיחול על המדווח.
המסלולים בהוראת השעה
כאמור, במקביל לנוהל החדש, פורסמה הוראת שעה מוגבלת בזמן, המאפשרת להתנהל תחת שני מסלולים חלופיים. נסלול ראשון מאפשר לפנות לסמנכ"ל לחקירות באופן אנונימי - מבלי לחשוף את שמו של המבקש לדווח - ותוך פירוט יתר המידע הרלוונטי.
לאחר שיקבל הסמנכ"ל את הבקשה, יופנה הנישום באמצעות מיצגיו אל הגורם האזרחי הממונה (פקיד השומה האזרחי, מנהל תחנת מע"מ או מנהל מיסוי מקרקעין), על-מנת לדון בדיווח, במטרה להגיע להבנות בקשר לחבות המס. מסירת הפרטים תבוצע תוך 90 יום ממועד הפניה, תוך מתן אפשרות להאריך את המועד ב-90 ימים נוספים לאחר קבלת אישור מהגורם הרלוונטי. אומנם הגבלה זו צפויה ליצור קושי פרוצדוראלי, אולם מניסיוננו, במקרים רבים יינתנו אורכות נוספות.
מסלול שני מאפשר לפנות אל פקיד השומה ולדווח לפקיד השומה במה שמכונה "המסלול המקוצר", בנסגרתו ניתן יהיה לדווח על ההון מבלי לבוא במגעים מול פקיד השומה בשלב הדיווח. מסלול זה נועד למי שסך ההון הלא מדווח אינו עולה על 2 מיליון שקל וההכנסה החייבת (הכנסות חייבות בניכוי הפסדים והוצאות מותרות) אינה עולה על חצי מיליון שקל.
למרות שעל פניו אין בהוראות השעה בכדי להוות מהפכה בתחום, באשר אין הבדל מהותי בין הנוהל המתואר בהוראת השעה לבין הנוהל הקיים ערב פרסומה, החשיבות הרבה והמבורכת שלו (מעבר להמשך נכונותן של רשויות המס לקדם הליכים כאלו בצורה עניינית ויעילה) היא פתיחת המסלול המקוצר, שבתיקים מסוימים יהיה בו כדי לייעל מאוד את ההליך. חשיבות רבה יש גם לאפשרות לחזור ולבחון תיקים מסוימים בצורה אנונימית לפני חשיפת שמו של הנישום.
לצד זאת יש להעיר, כי "המסלול המהיר" אומנם מאפשר דיווח מהיר ומקוצר, אולם יש להיות ערים לעובדה, כי אין בשימוש בו כדי מלמנוע מפקיד השומה לבדוק את ההצהרות והדיווחים שבוצעו ולחזור אל אותם אזרחים ולבקש לחייבם במס נוסף. על כן נדרש לבצע את הבדיקות המתאימות ולהשקיע מחשבה לפני השימוש במסלול זה.
לבדוק את החבות
בכל מקרה, לפני פנייה כזו יש לבחון היטב האם הכספים המוחזקים בחשבונות בחו"ל אכן חייבים במס ואת שיעור החבות. לעיתים מוחזקים בחו"ל כספים אשר לאור נסיבות שונות (שינוי תושבות, ירושות, אמנות ועוד), ניתן להגיע למצב בו בסופו של יום החבות במס בגינם לא תהיה גבוהה.
במסגרת שיעור החבות, יש לתת את הדעת הן למקור הכספים והן לחבות במס של הפיקדון והתשואה עליו במהלך השנים. כמו-כן יש לבחון האם קיימים פטורים אותם ניתן לנצל, כגון כאשר מקור הכספים בחשבון הוא רווח הון שנוצר כאשר מחזיק החשבון היה "תושב חוזר", החבות במקרה של כספים המוחזקים במסגרת חברות ועוד.
עיקר העבודה בתיקים אלו נעשית עוד לפני הפנייה לרשויות המס, וכל זאת במטרה לנתח את מקור ההון, התשואה, האסמכתאות שניתן להמציא וכפועל יוצא מכך חשיפה המס הצפויה. בסופו של יום, פקידי השומה ערים לקשיים, עוסקים במהות ופתוחים להכיר בהסדרים אשר מתיישרים עם מציאות עובדתית, גם אם לא ניתן להציג אסמכתאות בהתייחס לכל התקופה ושרשרת אחזקת ההון ומקורו.
בהתייחס לחלופה של התנהלות אנונימית: בחלק ניכר מהמקרים חלופה זו אינה נדרשת במישור המקצועי, אבל יש בה בכדי להקל עד מאוד את השלב הפסיכולוגי של הליך מסוג זה, וגם כאן יש להודות לרשות המאפשרת זאת. הרשות גם מציינת, כי ישנם מקרים מורכבים יותר, בהם יש צורך להגיע לוודאות בדבר שיעור המס שיחול, והמסלול האנונימי מאפשר זאת.
