סיפורו של האיש רב-הפעלים מני פאר

אין ספק שמדינת ישראל נפרדת מדור הנפילים של האמנות המודרנית. ביום רביעי (3.9.14) הלך לעולמו השחקן, מנחה, ואיש האומנות מני פארר.

ביוגרפיה

מני פאר נולד בקיבוץ תל-יצחק ב-6 בספטמבר 1946 תחת השם מנחם באוור. בגיל צעיר עברה משפחתו לתל אביב שם פגש את חבריו הקרובים יגאל שילון, ודודו טופז. הוא למד בבתי-הספר "דוגמא" וב"עירוני ד" בתל אביב, בצבא שירת שנתיים וחצי בחיל האויר, לאחר תום שירותו למד פאר משחק בבית-הספר למשחק ע"ש ניסן נתיב. בנוסף, למד פאר תואר ראשון באמנות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, והתחיל לימודי תולדות האמנות אבל פרש עקב עיסוקיו הרבים. את אשתו קרני הכיר פאר במסיבה. הוא היה שחקן ב"תיאטרון האוהל", והיא הייתה גרוש צעירה אשר עבדה בעסקי אביה אשר ניהל חנות לעדשות מגע. הם היו חברים במשך ארבע שנים. חשוב לציין כי בזמן ההכנות לחתונה פאר הצטלם לסרט "סלומוניקו".

קריירה מקצועית

הוא שיחק בתיאטראות רבים כגון: "האהל", בית-לסין, תיאטרון חיפה ועם הקמתה של הטלוויזיה הישראלית ב1968 הנחה פאר תוכנית לילדים בשם "ההפסקה הגדולה". באמצע שנות השבעים החל פאר להנחות תוכניות אירוח שהראשונה שבהן הייתה "עלי כותרת" בה החליף את ירון לונדון ולאחר מכן הגיש בערוץ הראשון את התוכניות "שעה טובה", "סיבה למסיבה" ו"ממני". באחד מראיונותיו הזכורים ביותר, בשנת 1987, ראיין פאר בתוכנית "ממני" את הזמר זוהר ארגוב לפני מותו, ומאוחר יותר גם שחזר זאת בסרט על חייו של מי שכונה "מלך הזמר המזרחי". כמוכן, זכה פאר לראיין את הבמאי הצרפתי פרנסואה טריפו, והשחקנית גולדי הון. בשנת 1988 הגיש פאר את התוכנית "בין הכסאות" אשר התבססה על סיפורים אישיים שהביא הקהל אשר התארח בתוכנית. שיטה זו אף הלכה והשתכללה בתוכנית "אצל מני" ששודרה אף היא בערוץ הראשון בשנת 1997. בשנת 1998 הגיש פאר תוכנית בנושאי חינוך בטלוויזיה החינוכית שנקראה "איכפת לי". בשנת 2002 עם עלייתו של ערוץ 10 לאוויר הגיש פאר תוכנית אירוח יומית אשר לא זכתה לרייטינג גבוה. התוכנית ירדה כעבור שבועיים, ופאר פנה להרפתקה הבאה שלו: הגשת תוכנית הבוקר בזכיינית ערוץ 2 "קשת" לצדה של אפרת רייטן (בה החליף את השדרן נתן זהבי) בשנת 2004. במקביל להגשת תוכנית הבוקר הגיש פאר בערוץ שתי תוכניות נוספות: "גיבורים מקומיים" אשר ספרה את סיפורם של אנשים שנולדו באותה עיר או יישוב בארץ ו"החצר האחורית" אשר עסקה בסוגיות חברתיות אשר לא תמיד הגיעו אל לב-התקשורת. בשנת 2006 נפרד פאר סופית מן הטלוויזיה.

קריירת הרדיו של מני פאר

בשנות השבעים הגיש פאר תוכנית בגלי צה"ל תוכנית שידוכים בשם "גבר ואישה". לימים סיפר פאר שהרבה זוגות נפגשו בתוכנית זו. בתקופות משבר הגיש פאר תוכניות מיוחדות בגלי-צה"ל. למשל, באחת התוכניות הללו ספרה סטודנטית אחת שהיא בתם של זוג אשר הכירו בתוכנית "גבר ואישה". בתחילת שנות ה-2000 הגיש את התוכנית "ציפורי לילה סוגרות מעגל", שבה עזר לאנשים שאיבדו קשר עם גורמים משמעותיים בעברם, ליצור קשר מחודש. הם היו מספרים פרטים על האדם, מספקים את שם הנעורים שלו ונזכרים בסיטואציה שבה ראו אותו לאחרונה, ופאר היה מבקש ממי שמאזין ומכיר להרים טלפון ולעזור בחיפוש אחר האדם הנעלם. התוכנית הלכה והשתכללה עם כניסת האמצעים הטכנולוגיים שמאפשרים לאתר אנשים בקלות יתרה, עד שירדה לבסוף משידור. לפעמים היה פאר מחליף את מולי שפירא בתוכנית התרבות "בילוי נעים", וכן מגיש תוכניות מיוחדות לחגים בקול-ישראל.

קריירה קולנועית של פאר

מני פאר שיחק בעשרה סרטים בהם: "שרית","חסמבה ונערי ההפקר","בדרנית בחצות","סלומוניקו".

עיסוקים אחרים של פאר

פאר היה בעל טור בנושא תרבות בשבועון "להיטון" שנקרא "ממני אליכם". הוא סידר לחברו הטוב טופז הופעה בהצגה "החולמים אחר השמש" אשר הועלתה בתיאטרון חיפה בשנת 1968. הוא היה עיתונאי חובב יין, שאף הרצה על הזיקה של העם היהודי למשקה, מימי התנ"ך ועד ליקבי הבוטיק. עם כינונה של ממשלת הרוטציה לאחר בחירות 1984 הופיע פאר בצוותא עם הבדרנים טוביה צפיר, ואסנת וישינסקי במופע "שעשועי רוטציה". בשנת 2010 ערך פאר את המגזין "יין, גורמה, ואוכל". פאר הרצה בנושאי תקשורת במרכז האוניברסיטאי באריאל, וכן היה בעל טור בנושא יין בעיתון "מעריב סופהשבוע". פאר העיד על עצמו שהוא לא בדרן ולא מראיין נוקב אלא מנחה אשר אמור לעשות טוב לעם. כמוכן, הנחה פאר מכירות פומביות. בשנים האחרונות שיחק פאר בתפקיד הגנרל קוז'וב בהצגה "אלדורדו" שביים מנחם גולן, עד שההצגה ירדה בשל מצבו הרעוע של גולן וכן, הנחה פאר שלושה ערבי יחיד אשר החזירו לו את האהבה בציבור.

ההתמודדות עם הסרטן

פאר היה אדם שאהב את החיים הטובים שככול הנראה אף הובילו למותו בסופו של דבר. באומץ רב תוך גילוי כנות אמיתית כתב פאר בחודש אפריל האחרון בפייסבוק סטאטוס אודות מחלת הסרטן ממנה הוא סובל. למרות הטיפולים הכימותרפיים הקשים שעבר סירב פאר לגלח את שיערו. רק כאשר שערו החל לנשור ביקש מזוגתו קרני שתגלח את מה שנשאר. הוא לא שלל המתת חסד אם מצבו יחמיר, וכן,הוא היה איש מדהים ונוח לבריאות. בן 68 היה פאר במותו, והוא נקבר בחלקת האמנים שבבית-העלמין "ירקון" ביום שישי האחרון(5.9.14). בעידן שבו המנחים באו מעולם הבידור או עולם התקשורת ראה עצמו פאר כמעין מגשר על שני הקטבים. כלומר: הוא לא ראה עצמו כמראיין חד ונוקב כפי שהיו ירון לונדון, גבי גזית, דן שילון, וכן, הוא לא ראה עצמו כבדרן קל-דעת, כפי שהיו רבקה מיכאלי, טוביה צפיר, אילי גורליצקי, ציפי שביט, דודו דותן. אין ספק שמדובר באיש רב-פעלים שכמעט ולא קיים כיום במדינת-ישראל.