אמש כמעט נכנסה כפר סבא להסגר, כמו ב"התפרצות", רק בטח עם התפרצות בגודל נושאת מטוסים שעושה ההבדל בין היעילות האמריקנית לפרטאצ'יות הישראלית, ובסוף הסתבר שסתם התהדרנו בנוצות לא לנו, ולא אבולה ולא נעליים, אבל אני נזכרתי באופי של
אהוד ברק.
כי אתם יכולים להגיד עליו מה שאתם רוצים, שגם לו טובת האיש הקטן חשובה בדיוק כקליפת השום, וכל זה, אבל אי-אפשר להתעלם מהיותו אישיות, חיה ומחליטה ומבצעת, מה שממש, אבל ממש, אי-אפשר לומר על-אף אחד מ"בכירי השמאל" דהיום, חוץ מ, טוב, תצחקו עליי,
סתיו שפיר.
כי בשנת 2009 אני הייתי חבר גם בוועידת מפלגת העבודה. וברק היה ראש המפלגה. האמת שבפריימריז בחרתי
עמי איילון כי הוא הסתובב תמיד בסנדלים תנ"כיים ובחצר המושב שלו הוא חפר בריכה ארוכה ברוחב מטר, כי כיוצא שייטת 13 הוא היה צריך לבצע כל יום שחיית בוקר, ולזה מטר רוחב זה מספיק ואם מטר מספיק לא צריך יותר. ובוועידה הצבעתי, וגם עשיתי נפשות לזה, שכן ניכנס לממשלה אפילו שלא רציתי ששמחון ימשיך בעסקי הביצים שלו כי לא סמכתי על ביבי ליד הכפתור האדום, לא ידעתי להחליט אם כמו הרס"ר באחד הבה"דים שבהם הייתי אם אשתו רודה בו בבית הוא יוציא את כל האגרסיות שלו על החיילים, או על אירן, או שמי שהוא אפס בבית יהיה גם אפס מול כל אחד אחר שזה כנראה מה שראינו בצוק איתן, ורציתי שיהיה לידו "מבוגר אחראי", וחשבתי שיש בזה חשיבות קיומית לזה שביבי לא יהיה שם לבד אלא יהיה על ידו ברק.
ולברק זה כנראה נודע.
אני סומך עליו שהוא לא יהיה מאלה שכרטיס האשראי שלו נגנב לו מהלשכה, וגם אקדח, מהמגירה שאמורה להיות הכי שמורה במדינה, ושאצלו במשמרת לא יתגלה שחייל גולני ירה במשחק בגב של חבר שלו והרגו כי היה כדור בקנה ולא ידעו כי הנשק שלו לא נבדק. שום מסדר ערב, כלום. אחר כך מצאו בתחקיר, פאקן בכל שבע עשרה הימים ( !!! ) שלפני זה...
אפילו שלחצתי אז גם את היד של זה שכרטיס האשראי שלו וגם האקדח כן נגנבו, רציתי שברק יהיה "המבוגר האחראי", במשרד הביטחון ולברק זה נודע וכך הוזמנתי גם אני, סמל במי"ל, לקבלת פנים לכבוד יום העצמאות ברחבת הדשא של משרד הביטחון, מחנה רבין, בקרייה.
הזמנה מודפסת בתבליט, בדואר, מהודרת כזאת שבטח כל מי שטיפל בה בדואר התייחס אליה בחרדת קודש, וכנראה שהייתי היחיד שהגיע באותו ערב לדשא של משרד הביטחון באוטובוס.
ואגב אחר כך נכנסתי לוויקיפדיה לראות מאיזו מפלגה
אלי מויאל, וראיתי שאין תמונה שלו שם, ושלחתי את זו שצילמתי אני באותו ערב, והיא תמונתו הרשמית בוויקיפדיה עד עכשיו...
הקטע הוא שחוץ ממני היו שם כל בכירי הצבא, ובכירי מערכת הביטחון, ובכירי המדינה בכלל, כל שדרת ההנהגה, וכולם לחצו ידיים עם כולם, וכולם היו מאלה שעבורם לטוס לחו"ל זה כמו בשבילי לגשת לסופר, וזה היה בשבוע שבו מתו במקסיקו 93 אנשים ממחלה חדשה שנקראה שפעת החזירים, ואף אחד, חד-משמעית כולל בכירי הביון של כל המדינות, אף אחד עוד לא ידע אז אם היא לא משהו שעובר במגע, או באוויר, ממי שהיה בסביבת מקסיקו, או נגע במישהו שעבר שם, משהו שעובר במגע או באוויר, ויהרוג כהרף עין בייסורים חצי מהאנושות.
וגם אם ברק לא ידע יותר מאף אחד אחר על "שפעת מקסיקו", או "שפעת החזירים", הוא גם לא ידע פחות, והסכנה שכל שדירת הפיקוד של המדינה, כולל הוא עצמו יהיו לזיכרון בלבד בתוך שבוע הייתה ברורה גם לו, והוא גזר החלטה פיקודית. נפוליאונית. שזה כן יתקיים כמתוכן.
וגם אני כמובן ידעתי על השפעת החדשה והיה לי ברור שזה פשוט הימור של להחליט אם כן או לא ובסוג של "טוב למות בעד ארצנו" החלטתי שאם הוא שם את הכסף על שבע אדום גם אני שם על שבע אדום והייתי, ולחצתי ידיים (היה מן תור כזה שכולם עמדו בו והוא התקדם) עם שר הביטחון, ועם רעייתו, ועם
גבי אשכנזי, ועם רעייתו, ועם
מתן וילנאי, ועם רעייתו, ועוד אחד ורעייתו שאני לא יודע מי זה.
נזכרתי היום.
עם האבולה בכפר סבא.
ואני עדיין חי.
בפוקס.
