דומה, כי כל דבר שמכיר טירון זוטר וטירון בן יומו, בקשר למשמעת הצה"לית והחובה לשמירת סוד, נאלם - לחלוטין - מידיעתם של 40 חילי יחידת האיסוף, המחקר והמודיעין, בכללותו, של צה"ל. באים 40 חיילים וקצינים, בדרגות מדרגות שונות וקוראים תיגר על מפקדיהם ועל שיקול הדעת של מפקדיהם. כל עוד הדבר נעשה בתוככי המסגרת הצבאית, כל עוד הדבר נעשה בתוך מסגרת היחידה, הרי אין רע בכך. להפך, הדבר ראוי ורצוי. ביחידות מודיעין, הפריה הדדית ומתיחת ביקורת הינה ממושכלות היסוד של המודיעין והמשרתים ביחידות מודיעין, אינם אמורים להיות עושי דבריו של הממונים עליהם, אלא מותר להם להרהר ולבקר הוראותיהם ופקודותיהם - כל עוד, כל עוד הדבר נעשה בתוך המסגרת הצבאית ובהתאם להוראות חוק השיפוט הצבאי.
שונה הוא הדבר - שונה הוא, בתכלית השינוי - כאשר 40 חיילי וקציני יחידת 8200, רואים רשות לעצמם לפנות אל התקשורת ולהביע מחאתם - באופן ציבורי ופומבי - לאחר שמחאתם הפנימית, בתוככי צה"ל, לא הועילה. אם אין הדבר מהווה עקיפת סמכות ואם אין הדבר מהווה הפרת חוקים שוליים, המנויים בספר חוק השיפוט הצבאי, איני יודע הפרת שמעת ועקיפת סמכות, מה היא. אולם הדברים חמורים - חמורים בהרבה - מעניין של הפרת משמעת צה"לית ועקיפת סמכות, גרידא. הדברים נוגעים בשוליה של העבירה החמורה המוגדרת בספר החוקים של מדינת ישראל של כ"בגידה", כמו-גם בחוק השיפוט הצבאי - עבירה שהעונש עליה הוא מספר לא מועט של שנות מאסר בבית כלא צבאי וגם/או בבית כלא אזרחי.
איני יודע במה גרועים מעשיה של
ענת קם, שריצתה חודשים ארוכים של מאסר, בגין הדלפת חומר מסווג לעיתונאי
הארץ,
אורי בלאו, ממעשיהם של 40 סרבני יחידת 8200. אין כל סיבה שהיא - שום סיבה שהיא בעולם! - שהציבור הרחב ידע, שיחידת 8200, מקליטה שיחות פרטיות של אזרחים פלשתינים, כולל שיחות בזמן נטיותיהם המיניות ועושה שימוש בכך לצרכים צבאיים, או - לפי שיטתם של
"הסרבנים" - לצרכי סחיטתם של אזרחים פלשתינים אלה, גרידא. כאן, כבר אין מדובר יותר בהפרת משמעת צבאית והפרת פקודות החלות על מי המשרת בצה"ל, אלא מדובר בניסיון לכפות תפיסות עולם פוליטיות, אם של שמאל ואם של ימין, על שלטונות הצבא. דברים כאלה אסור להם שיתרחשו, במציאות היומיומית של מי המשרתים בצה"ל אם בסדיר ואם במילואים, כאשר מי שעושה דברים שכאלה, אחת דינו - להישפט במשפט צבאי על עבירה חמורה של בגידה, הדלפת ידיעות מסווגות, שלא כדין והדחה,
באופן מיידי ובקלון, משירות צבאי בצה"ל, אם כחייל סדיר או כקצין בסדיר ואם בחייל וגם/או כקצין בשירות מילואים.
ידע העם, תדע הסביבה, ידע כל הסובב והנסבב, כי אותו חייל, אותה חיילת, אותו קצין וגם אותה קצינה שמרהיבים עוז בנפשם לדבר גבוהה גבוהה בתקשורת, בשם
"סירובם לפגוע בפרטיותם של האזרחים הפלשתינים וניצול ענייניהם הפרטיים לצרכי סחיטה וגם/או לצרכי ריגול", הם פשוט קבוצה של בוגדים (שמתאפק אני שלא להוסיף יחד עם מילה זו גם את המילה עלובים), שכדי לקדם מטרות פוליטיות עכשוויות ואישיות שלהם, אינם בוחלים לפגוע בבטחון המדינה. אותם בוגדים, חייבים להיות מוקעים ומוקאים אל חוץ, יש לפרסם שמם ברבים, למען ידעו הכל - והכל! - מי הם אותם שורת בוגדים ובוגדות המוכנים במחיר הרגשה אישית טובה ונוחה להם, לפגוע בביטחונה של מדינת ישראל ולפרסם הליכי איסוף חומר מודיעיני ושימוש בו, גם אם האיסוף והשימוש בחומר מודיעיני זה, אינו לרוחם.
דווקא ממי שמתייהרים ונושאים את דגל זכות הציבור לפרטיות, דווקא ממי שמתייהרים וטוענים שהם באים להגן על חופש הפרט, יש לצפות שלא יתראיינו כשהם מצולמים מן הגב או שפניהם מטושטשים. יבואו שלטונות צה"ל, ידיחו אותם, קבל עם, עדה, טלוויזיה ושאר כלי התקשורת מתפקידם המודיעיני וככל שאין בחשיפת זהותם משום פגיעה בהם, תיחשף זהותם ותוצמד להם התווית הפשוטה -
תווית של בוגדים! אם סבורים הם שמעשיהם וגם/או סבורים הם שמחדליהם אלה, אינם מעשה של בגידה, אדרבה, יתייצבו הם -
בפנים גלויות ואל מול מצלמות טלוויזיה ווידאו - ויאמרו את דברם, תוך שהם מוכנים לשאת במלוא האחריות ובמלוא המשמעות הנובעת מחשיפה שכזו. חשיפת מידע תוך מתן ראיונות אנונימיים לכלי התקשורת, הכתובה והאלקטרונית, תוך שהם מצולמים מגובם וגם/או תוך טשטוש פניהם, הינם מעשה של פחדנות לשמה. אדרבה, תתעלה הצנזורה הצבאית על עצמה, תמצא מתוך אותם 40 בוגדים את אותם מספר נושאי דברים שלא יוכלו להתחבא עוד תחת אנונימיות של פגיעה בבטחון המדינה וגם/או פגיעה בהם ויישאו הם במלוא המחיר - באומץ הראוי וכל המשתמע מכך - הנובע מחשיפה שכזו. ידע העם וידעו חייליו, מי הם הבוגדים בשירותיו.
אף פעם אין שעה "מתאימה" כדי לפרסם עניינים בוערים ודחופים, שרואה מישהו מקום להעלות אותם על סדר היום. במדינת ישראל, שהינה מדינה טזזנית ונמהרת, מעצם מהותה ומיהותה, תמיד ממתינה לנו בבוקר העולה "הפתעה" מתחדשת, אם בחטיפת מטוס ובו אזרחים ישראלים, אם בירי פצמ"ר בגבול הצפון או בגבול הדרום ואם בכל פעולת חבלה מתוכננת, מצד אויבינו, זו או אחרת. עם זאת, התזמון הבלתי מוצלח של מספר שבועות לאחר תום מלחמת עזה, שבה עשה צה"ל שימוש מושכל, מוצלח ומדוד ביותר במידע המודיעיני שסיפקה לו - בין היתר יחידת 8200 - הינו עיתוי אומלל ובעייתי במיוחד. המידע שסיפקה יחידת 8200 לצה"ל, הביא לכך שצה"ל ידע שבבניין רב מגורים, בקומה, זו או אחרת, נמצאת מפקדה של חמאס, מידע שהביא לכך, שככל הנראה חוסל
מוחמד דף, שלא נראה מאז הפצצת הבית שבו שהה הוא, עוד בציבור.
אין ספק, כי מי שעוסק בהאזנה, בריגול ובאיסוף מידע, אינו יכול שלא להיחשף למידע פרטי ואישי, שלא תמיד הינו לב ליבו של הרצון לאסוף מידע מודיעיני. מי שאוסף מידע מודיעיני, נחשף גם לעניינים אישים ופרטיים של נשואי איסוף מידע מודיעיני זה. מי שחושף מידע מודיעיני, יכול לעשות שימוש - לפי שיקול דעתו שלו - גם במידע פרטי ואישי, שלחייל או לקצין מן השטח, נראה כפולשנות לשמה וניצול האפשרות לאיסוף מידע, לצרכים, שדבר וחצי דבר, אין להם עם צרכים צבאיים. עדיין, בכל הכבוד הראוי, לא חייל מן השטח ולא קצין מן השטח, תהה דרגתם אשר תהה, יחליטו מה ישמש את צה"ל לצרכי מודיעין ומה מהווה פלישה לפרטיות נשואי המעקב ואולי אף
"לסחיטתם".
עצם העובדה שאותם 40 אנשים יחידת 8200, נטלו לעצמם מעמד של מוכיחים ומבקרים בשער, דווקא היא מחייבם להעמידם לדין באשמה של בגידה, שכן איש לא שם אותם להיות דברה ודובריה המוסריים של מדינת ישראל. עצם החוצפה וההעזה במתיחת מידע זה על קהילת המודיעין, בפרסומו ברבים, מהווה עבירת בגידה. כל מילה נוספת - מיותרת!.
