החלטתם של שישה שופטים (בניגוד לדעתם של שלושה אחרים) לבטל חוק שנחקק ע"י מאה ועשרים נבחרי הרשות המחוקקת בישראל עומדת בסתירה מהותית לעיקרון הדמוקרטי של הפרדת הרשויות.
עצם הרעיון כי שישה אנשים שמעולם לא נבחרו ע"י הציבור יש בכוחם לבטל חוק שנחקק בבית המחוקקים שנבחר בבחירות דמוקרטיות הינו סכנה של ממש לדמוקרטיה.
כלל בסיסי הגיוני ובעיקר מוסרי קובע כי בבואך לבית המשפט לבקש הגנה מפני רשות כלשהי עליך לבא נקי כפיים. מסתנן לא חוקי שבז לחוקינו ונכנס לארצנו בידיעה כי הוא עובר על החוק אינו יכול לצפות שהחוק יגן עליו גם אם
זהבה גלאון תקרא לו "מבקש מקלט". טועים ששת השופטים (ויש לזכור - צודקים שלושה אחרים) בהסתמכם על חוק יסוד
כבוד האדם וחרותו לנימוק החלטתם. מי שחוצה גבול ומסתנן אינו יכול לדרוש שיכבדו את "כבודו" או את "חרותו" כי הוא ויתר עליהם מראש בהסתננותו הבלתי חוקית. מי שדורש שהחוק יגן על כבוד האדם שלו צריך באותה מידה לכבד את החוק.
גם הטענה כי העם היהודי היודע רדיפות מהן לא רק שאינה לעניין אלא יש בה זילות סבלו של העם היהודי. יהודים נרדפו בשל היותם יהודים ולא משום שהפרו חוק כלשהוא. אם הנימוק של הגנה על הנרדף והאומלל צודק מדוע שלא נקלוט במודע ובמוצהר מיליוני "מבקשי מקלט" בעולמנו האכזר ולא רק את אלה שבפועל הצליחו להסתנן לכאן ? על דרך המשל בלבד הייתי משתוקק לדעת מה הייתה תגובתה של זהבה לו הייתה מוצאת בסלון ביתה " מבקש מקלט " שחדר לדירתה דרך המרפסת. האם הייתה מפנה לו חדר בדירתה או מתקשרת למשטרה שתעצור אותו?
הקביעה כי לא ניתן לעצור "מבקשי מקלט" שהסתננו לכאן תוך ידיעה ברורה כי הם בזים לחוק כאן עד לסילוקם מכאן - מנותקת מהמציאות ואין לה דבר וגם לא חצי דבר עם כבוד האדם וחירותו עליהם רוצים להגן ששת מגני הצדק העליונים. ההפך הוא הנכון - אין דבר בלתי צודק יותר מאשר להעניק למפר חוק את הגנת החוק על זכויותיו. ידע כל מי שמבקש להסתנן לכאן ומראש כי אל לו לצפות כי חוקי מדינת ישראל אותם הפר ברגל גסה לא יעמדו לו לבסס את הסתננותו גם אם יזעק עד לב שמיים כי רק מקלט הוא מבקש.
מדינת ישראל הינה מדינה יהודית וזכותה המליאה לקבוע מי רשאי להגר אליה ומי לא. החזון הציוני כמפורט במגילת העצמאות הינו הקמת "בית לעם היהודי" שמעולם לא היה בטוח וגם לא יהיה בטוח בניכר. החלטת ששת שופטי העליון המעדיפה במסווה של מוסריות את
כבוד המסתנן הבלתי חוקי וחרותו משום שהוא "אדם" פוגעת בחזון זה ולפיכך בלתי ציונית בעליל. אם במוסר ודמוקרטיה עסקינן ידאגו השופטים תחילה לעניי עירם לפני הדאגה לחרותם של מסתננים בלתי חוקיים וכל זאת מבלי להכנס כלל לשינוי צביונה של החברה ולפגיעה הממשית והאמיתית בכבודם וחרותם של בני אדם אחרים - ישראלים ציונים שומרי חוק.