עבודה ממושכת מול מחשב מזיקה לעין?

בעוד כחודש וחצי מאות אלפי צעירים יחזרו למסדרונות האקדמיה ולשעות רבות של לימודים אינטנסיביים, שאת רובן, הם מבלים מול מסכי המחשב. בשונה מהעבר, הסטודנטים של היום לא רוכשים מחברות ועטים לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית, אלא מעדיפים לסכם את תכני השיעור בלפטופ (מחשב נייד) או בטאבלט הכי חדיש שרכשו מבעוד מועד. צורת עבודה זו בסביבת כיתה ממוזגת במוסדות הלימוד במשך שעות ארוכות יותר מול מסכי המחשב, מובילה להשלכות בדמות עייפות כרונית בעיניים, גירוד בעיניים, טשטוש ראייה וצריבה. תופעות אלו מסמנות תופעה שרבים סובלים ממנה - יובש בעיניים. מיליוני אנשים ברחבי העולם סובלים כיום מתופעה מודרנית זו והיא מוגדרת כאחת הסיבות המרכזיות מכלל הפניות לרופאי עיניים ומהווה כ-25% מהפונים. יובש בעיניים פוגע באיכות החיים ובאיכות הראייה. עיניים עייפות, צורבות, דומעות ומציקות, מובילות לראייה מטושטשת ולפגיעה בפעילויות יומיומיות כגון: צפייה בטלוויזיה, קריאה, נהיגה בשעות הלילה, עבודה מול מחשב ועוד. למעשה, אדם עם עיניים יבשות מרגיש עייף, למרות שהוא לא ובמהלך שעות היום מרגיש צורך לעצום את העיניים, דבר שיכול לפגוע קשות באיכות החיים ובתפקוד היום יומי. תלונות על עיניים מגורות, אדומות, מגרדות ויבשות, מתקבלות לעיתים קרובות בקרב מטופלים שלי העובדים בסביבה הכוללת מחשב נייח או נייד, בעקבות משימות קוגניטיביות רבות שהינם מבצעים, הדורשות צפייה במסכים. בנוסף, כיתות הלימוד הממוזגות של הסטודנטים טומנות בתוכן לחות סביבתית נמוכה ובכך תורמות להתאיידות של שכבת הדמעות המגינה על העיניים שלנו ושומרת על רטיבותן. סיבות נוספות המובילות ליובש במסגרות אקדמיות הן זיהום במערכת המיזוג או איכות אוויר נמוכה. מרבית מהסטודנטים מתלוננים על יובש בעיניים לאורך שנות לימודיהם. הסיבה המרכזית נובעת בעקבות שימוש ממושך במסכים, העלול להוביל לתופעה שנקראת "תסמונת הצפיה במחשב" (Computer Vision Syndrome - CVS) ובנוסף, מסלול החיים העמוס של הסטודנט והעובדה שהם ערים שעות רבות לטובת למידה למבחנים, תרגולים ושילוב עבודה עם לימודים, לא תורם לשיפור תופעת העיניים היבשות. מחקרים שנערכו לאחרונה מראים, כי כ-70% מהעובדים מול מסכים מרגישים יובש בעיניים. נתון זה מתייחס לכלל סוגי המסכים, וביניהם: מחשבים נייחים, לפטופים, טאבלטים, מסכי טלוויזיה, סמארטפונים ועוד. מבוגרים דיווחו, כי הם נוטים להרגיש תסמיני יובש כמו צריבה וגירוי בשעות אחר-הצהריים המאוחרות, בין 21:00-18:00, לאחר יום שלם של לימודים. הרוב המוחלט של המשתתפים במחקר מבלים מול המסך מינימום שלוש שעות ביום. עבודה ממושכת מול מסך גורמת לירידה בתדירות המצמוץ, ובכך להיעדר התחדשות הדמעות ופיזורן על-גבי הקרנית. בנוסף, תסמונת ה-CVS בעקבות עבודה ממושכת מול מסכים, עלולה להוביל לא רק לתחושות אי-נוחות שנובעות מיובש בעיניים, אודם, גרד וראייה מטושטשת, אלא גם לתחושות נוספות כמו למשל כאבי גב, צוואר וכתפיים וכאבי ראש. מבחינה רפואית, ככל שהעין יבשה יותר, כך ריכוז המלחים בדמעות עולה (אוסמולריות גבוהה). התוצאה היא רעילות ונזק לתאי הציפוי על-פני שטח העין והיווצרות תגובה דלקתית כרונית בעין. העין תנסה לייצר יותר דמעות (לכן לפעמים יש יובש ולפעמים עודף דמעות), ולהגדיל את קצב העפעוף כדי לפזר את מעט הדמעות הקיימות טוב יותר על-פני שטח העין. נזק יכול להיגרם לבלוטות העפעף המפרישות את מרכיבי הדמעות בשל הגירוי המתמשך ובדרך-כלל גם יגרם נזק לשטח פני העין. בגלל בעיה בהפרשת מרכיבים שונים של הדמעות, נוצר חוסר יציבות שכבת הדמעות, ונגרמת גם הפרעה בראיה. הסובלים מעין יבשה יתלוננו על עייפות בעיניים, ראייה מטושטשת, ראיית קווים והפרעות ראייה אחרות שחולפות אחרי מצמוץ. זאת בנוסף לתלונות של קושי לפתוח עיניים בבוקר, הפרשות על העיניים, עיניים אדומות ולפעמים מגרדות. על-מנת להקל עיניהם של הסטודנטים במהלך יום הלימודים ולאחריו, ניתן להתאים את סביבת הלמידה ותנאי הלמידה: התאמת בהירות המסך, שינוי צבע הרקע מלבן בוהק לאפור וצירוף מסנן אשר יפחית את רמת הסינוור ממסך המחשב; ניקוי האבק לעיתים קרובות ממסכים דיגיטליים שיסייע להפחית את בוהק המסך; התאמת המסך בזווית ישרה אל מול הפנים ומעט מתחת לגובה עיניים - לא מומלץ להטות את מסך המחשב; התאמת המסך כך שיהיה מרחק מספיק בין עיני המשתמש והמסך; הפחתת כמות האור בסביבת המסך; הגדלת גודל הטקסט שהמשתמש צופה בו. כמו-כן, מומלץ להקפיד על מצמוץ תכוף יותר ועשיית הפסקות יזומות בשיטת ה-20-20-20: כל 20 דקות יש לקחת הפסקה של 20 שניות ולהסתכל על משהו רחוק במרחק 20 מטרים ממך. אפשרות אחרת זה לסגור את העיניים ל-20 שניות כל חצי שעה. במקרים קשים קיימים גם משקפיים מיוחדים להגנה על העיניים מהתאורה החזקה של מסכי המחשב. עם זיהוי התסמינים ושינוי סביבת הלמידה בהתאם, חשוב להבין כי מבחינה טיפולית הטיפול הנפוץ ביותר ליובש הוא הזלפה מקומית של תחליפי דמעות / דמעות מלאכותיות. לא כל תחליפי הדמעות נוצרו שווים. יש תחליפי דמעות השוהים רק זמן קצר בעין ועל כן יעילותם מוגבלת ויש תחליפי דמעות המכילים חומרים משמרים שאסורים לשימוש ממושך ואף יכולים להחמיר את הנזק לפני שטח העין. תחליפי הדמעות מופעים בצורת נוזל, ג'ל או משחה. ההבדל העיקרי בין התכשירים השונים הוא בצמיגות, ההרכב וחומר השימור. הצמיגות מאפיינת את הצפיפות היחסית של התכשיר ומשקפת את משך הזמן שהחומר נמצא על שטח פני העין. התכשירים עם הצמיגות הנמוכה משמשים בדרך-כלל במקרים קלים של יובש ולשימוש במשך היום מאחר שהם מטשטשים פחות את הראייה. ככל שהיובש מחריף, יש צורך בתכשיר צמיג יותר על-מנת להקל על התסמינים, אך אלה מטשטשים את הראייה ולכן עדיף להשתמש בהם יותר לקראת השינה. במצבים של יובש בינוני עד קשה, רצוי מאוד להיוועץ ברופא עיניים מומחה לעין יבשה. הרופא יבדוק את מצב הדמעות ויאבחן איזה מרכיבים חסרים בדמעות של אותו אדם (יתכן חוסר מרכיבים מימיים או חוסר מרכיבים שומניים) וכן יבדוק את מצב פני שטח העין, מצב הבלוטות ויאפיין את מידת הדלקת. לאחר-מכן, הרופא ימליץ על תחליף הדמעות המתאים למצב העיניים וכן על טיפולים תרופתיים נוספים בהתאם לנזק הקיים על-פני שטח העין.