ב-23 אפריל 2014 חתמו בקהיר נציגי הפתח וחמאס על הסכם עקרונות ליישום ההסכמים ביניהם שהושגו בדוחא ובקהיר, הקמת ממשלת אחדות פלשתינית וקיום בחירות בשטחים.
ב-2 ביוני 2014 הכריז יו"ר רשות הפלשתינית מחמוד עבאס על הקמתה של ממשלת האחדות הפלשתינית. ההסכם בין הפתח לחמאס התקבל בהפתעה בישראל.
שום גוף של הקהילייה המודיעינית הישראלית, אמ"ן, מוסד, שב"כ, מל"ל ומחלקת החקר של משרד החוץ לא העריך נכון את כוונת החמאס להגיע לפיוס עם הפתח בעת הזו לאחר פילוג עמוק שנמשך שבע שנים. כבר אז נחשפה העובדה כי לגופי ההערכה השונים בקהיליית המודיעין הישראלית יש בעיה להעריך נכונה את כוונות האויב, במקרה זה את כוונות החמאס.
בכירים במערכת הביטחון הישראלית ניסו להתנחם בעובדה כי גם אחד ממנגנוני הביטחון של הרש"פ לא העריך נכונה את כוונות החמאס. אותו מנגנון ביטחוני פלשתיני העביר בסוף חודש מרס 2014 דוח מודיעיני ליו"ר הרשות מחמוד עבאס שבו נכתב כי "המשא-ומתן בין פתח לחמאס הגיע למבוי סתום" וכי נראה שארגון החמאס איננו מעוניין בפיוס.
צרות רבים אינן במקרה זה חצי נחמה. החמצות מודיעיניות חשובות עלולות להיות הרות גורל ראה המחדל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים ב-1973.
תפקידה של קהיליית המודיעין על כל זרועותיה היא להעריך נכון את כוונות אויביה של ישראל ולספק לדרג המדיני הערכות נכונות ומדויקות ככל האפשר שיסייעו לתהליך קבלת ההחלטות.
האם מערכת המודיעין הישראלית הפיקה לקחים ממה שקרה בזירה הפנים פלשתינית בחודש אפריל השנה? נראה שלא!. הרושם הוא כי כל גופי ההערכה בזרועות המודיעין השונות נכנסו למצב של קונספציה, מעין קיבעון מחשבתי שהוא הסכנה האמיתית של כל קצין מודיעין.
מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973 ניסה מערך המודיעין הישראלי להשתקם מהמחדל המודיעיני החמור של ההערכה הלא נכונה של כוונות האויב והנפילה בפח ההונאה הערבי.
אמ"ן אימץ את הגישה החדשה של חשיבה "מחוץ לקופסא" שנקראה "איפכא מסתברא".
בקורסי הקמ"נים חינכו את הדורות החדשים של קציני המודיעין לדייק בהערכות ולנסות להיכנס לראשו של האויב. במחלקות השונות של מחלקת המחקר של אמ"ן הוקמו צוותי חשיבה שתפקידם היה לנתח את החומר המודיעיני הגולמי באופן נפרד ללא דעות קדומות ובאופן יצירתי במנותק מהגופים האחרים. כל זה נעשה כדי לנסות ולהגיע להערכות מודיעין מדויקות יותר.
נראה כי הזמן עשה את שלו וגופי ההערכה של קהיליית המודיעין הישראלית שוב נכנסו למצב של תרדמת, שאננות או אדישות כשהם מנתחים את החומר המודיעיני הגולמי, המצוי בשפע, בניתוח שטחי של "המובן מאליו" תוך שימוש במונחים וניסוחים מתחמקים כדי להבטיח את הכסת"ח.
מבצע "צוק איתן" שב וחשף את ערוותה של מערכת המודיעין הישראלית אשר כשלה בהערכת כוונותיו של ארגון החמאס, זה היה הכשל המודיעיני העיקרי.
שום גוף מודיעיני ישראלי לא העריך נכון את כוונת החמאס להיכנס לעימות ארוך עם ישראל עד להשגת יעדיו תוך הקרבת אלפים מתושבי רצועת עזה למען הסרת המצור מעל הרצועה.
לכן נמשכה הלחימה 50 ימים!
החמאס גרר את ישראל למלחמה וקבע את עיתוייה בדיוק כפי שעשה ב2008 לפני מבצע "
עופרת יצוקה". מהפרסומים באמצעי התקשורת וההדלפות השונות מהקבינט הביטחוני עולה תמונה עגומה שגופי המודיעין הישראלי הדגישו בדיווחים וההערכות לדרג המדיני, את חולשתו של החמאס כתוצאה מחילופי השלטון במצרים, אי-תשלום המשכורות לפקידיו ברצועה, חסימת מנהרות ההברחה בציר פילדלפי וסגירת מעבר רפיח.
על-פי הידוע לא היה אפילו מקרה אחד, במהלך אותן 27 ישיבות קבינט במהלך מבצע "צוק איתן", שקם בו רמטכ"ל, ראש אמ"ן, ראש מוסד, ראש שב"כ או ראש מל"ל, דפק על השולחן והתריע באוזני ראש הממשלה ושרי הקבינט על הכוונות האמיתיות של חמאס.
קצין מודיעין ותיק אמר לי פעם כי רוב החומר המודיעיני הרציני הנחוץ לדרג המדיני לתהליך קבלת ההחלטות נמצא בחומר "הגלוי" דהיינו במידע המתפרסם באמצעי התקשורת הערביים. והוסיף, "רק צריך לדעת לקרוא אותו ולנתח אותו נכון".
די היה לעקוב אחר הצהרות מנהיגי החמאס באמצעי התקשורת הערביים במחצית חודש יוני, לאחר אירוע חטיפת ורציחת שלושת הנערים הישראלים באזור חברון, כדי להבין את הכוונות האמיתיות של החמאס "ללכת עד הסוף" כדי להשיג את יעדיו ובראשם הסרת המצור מעל הרצועה.
על-פי מקורות פלשתינים יודעי דבר, החמאס הסכים להפסקת האש רק בלחץ מאסיבי של הרחוב העזתי על הנהגת החמאס ברצועה לאחר שקצה נפשם של התושבים העזתיים בקורבנות הרבים וההרס והחורבן שזרע חיל-האוויר הישראלי ברחבי הרצועה. הנהגת החמאס בחו"ל בראשותו של ח'אלד משעל הייתה מוכנה להמשיך במלחמה עד השגת מטרותיה.
לצד הכשל העיקרי של מערכת המודיעין הישראלי להעריך את הכוונות האמיתיות של החמאס היו כשלים מודיעיניים קטנים יותר כמו אי-איתור מקום הימצאותם של מנהיגי הזרוע הצבאית של החמאס כבר בימים הראשונים של המלחמה וקריאה לא נכונה של כוונות החמאס לעשות שימוש בירי מרגמות לעבר יישובי עוטף עזה. לו פעל המודיעין נכון ייתכן שניתן היה ניתן לקצר את המלחמה ולחסוך בקורבנות.
עם זאת יש לציין כי ברמת מודיעין השדה פעל המודיעין נכון. מדיווחי היחידות הלוחמות עולה כי הגיע מודיעין טקטי מצוין מהשב"כ ואמ"ן תוך כדי הלחימה שעזר רבות בלחימה מול מחבלי החמאס.
הגיע הזמן לעשות מעשה, ברור כי לגופי ההערכה השונים של קהיליית המודיעין הישראלי יש בעיה בקריאה נכונה של הנעשה בזירה הפנים פלשתינית ובמיוחד בכל הקשור לארגון החמאס. על הדרג המדיני להנחות את הנוגעים בדבר לבצע באופן מידי שידוד מערכות בגופי ההערכה של קהיליית המודיעין ולהקים מנגנוני פיקוח ובקרה חדשים כדי לשפר את הערכת כוונות האויב. במקביל יש להכווין את מערכות איסוף המודיעין, במיוחד המודיעין האנושי ה"יומינט", להתמקד בהשגת המידע על כוונות האויב ובכך לסייע גם לגופי ההערכה.
בשלב הזה נראה, על-פי הצהרות מנהיגי החמאס
מחמוד א-זהאר ו
איסמעיל הנייה באמצעי התקשורת, כי מבצע "צוק איתן" לא היה המערכה האחרונה בין ישראל לחמאס וכי צפויה מלחמה נוספת. לפיכך על הדרג המדיני להזדרז ולהיערך בהתאם במיוחד במישור המודיעיני.
