באמצע תקופת השופטים בא גדעון בן-יואש ועם שלוש מאות "חברי המרכז" שהיו לו הוא החליט להקים מנהיגות אמונית לעם ישראל.
להלן מספר תגובות על רעיון זה שהופצו באותה תקופה:
הפוליטיקאים המשופשפים אמרו שכבר שנים אנו עובדים על מנופי לחץ והסכמים עם ההנהגה הפרו-מדיינית ואפילו הצלחנו להגיע להסכמה שקטה שיבול שאנחנו מצליחים להחביא בתוך המנהרות והמערות לא נשדד. לא כדאי להפסיד את הכל בגלל שיגעונות גדלות. גם בעתיד עם ישראל ינסה לשמר בכל כוחו את הסטטוס-קוו המשפיל את היהודים בהר-הבית. מי שיתעקש על הכל, בסוף גם את המנהרות לא יהיה לו.
הפרגמטיים אמרו שעד היום גדעון לא הצליח כי הרי אחרי שגדעון הרס את האשרה לא רק שהמדיינים לא הלכו, אלא הם באו להילחם, אז מה שלא הצליח עד היום, בטוח בוודאות שגם בעתיד אין שום סיכוי שיצליח ולכן כדאי לגדעון להירגע ולהיעלם.
פעיל פוליטי רם דרג הבהיר לכולם מה יקרה אם גדעון ינצח - המדינה תהפוך לפשיסטית. האמת שלפעיל ההוא לא היה מושג מה היא משנתו של גדעון, אבל המילה פשיסט נשמעה לו הולמת, אז הוא תמיד הדביק אותה לגדעון למרות שגדעון אמר במפורש "לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם ה' ימשל בכם" (שופטים ח') כלומר, מנהיג שיש לו אלוהים שייעוד של מנהיגות בעלת ערכים אמוניים קודם לתפקידו האישי.
רב חשוב אמר האם גדעון לא מבין שהאנרגיות שהוא מוציא באות על חשבון האנרגיות של "התנחלות בלבבות"? כידוע "רק באהבה ננצח" ויש צורך בהרבה אהבה אל השלטון הקיים וכך הם ייפנו מעצמם אל דרך הישר. הניסיון לייצר מנהיגות אחרת רק מרבה שנאה וכידוע בגלל שנאה יחרב בסופו של דבר בית המקדש.
עסקן דתי הסביר לכולם שאין רב אחד רציני שתומך במשנתו המסוכנת של גדעון ואם יש מישהו בעל תואר רב שתומך במשנתו, עצם תמיכתו זו מעידה עליו כאלף עדים שהוא רב מליגה ד'. נתכנסו כל הנזכרים לעיל ונמנו וגמרו שכל מפלגה שתציג את מועמדותו של גדעון תיפגע אנושות ותהיה מאוסה, משוקצת ושנואה על כל העם ולא תעבור את אחוז החסימה, אבל אופס! העם אמר "ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך" (שופטים ח').