שחור אבל לא עוד זהב משבר כלכלי פוקד את אירן בשל ירידת מחיר הנפט. המשבר נותן את אותותיו בתקציב השנתי לשנה המוסלמית הנוהגת באירן. מחירה של חבית נפט צנח בשנה האחרונה מ-113$ ל-80$ וזה אינו סוף פסוק, אך אין זה מפריע למנהיגי המשטר במדינה זו לקבוע את גובה התקציב על סמך ההנחה שמחיר החבית הוא 100$. לפי דובר האוצר של אירן, הגירעון השנתי הצפוי נאמד ב-25 אחוזים.
בגלל הסנקציות מפיקה אירן רק 2.7 מיליון חביות ליממה, וכ-80 אחוז מהכנסותיה הלאומיות מקורן בנפט ובגז. לכן, לצניחה במחיר הנפט יש השפעה דרסטית על מצבה הכלכלי. מחירי הנפט אומנם משפיעים על כל מדינות אופ"ק, אך ההשפעה החמורה ביותר היא על אירן, המתכננת את תקציבה על יסוד המחיר לחבית. שאר מדינות אופ"ק אינן מתכננות תקציב על סמך מחירי הדלקים. שליטי אירן אופטימיים בדרך כלל ביחס לשוק הנפט. כזכור, נשיא אירן לשעבר אחמדי ניג'אד אמר בוועידת אופ"ק באחרית ימי שלטונו כי מחיר החבית אמור להגיע ל-200$.
כיצד יתמודד המשטר עם המשבר?
מומחים אירניים מציעים להטיל מיסים כבדים - צעד שלא יתקבל באהדה. פתרון נוסף שהועלה הוא משיכת מיליארדים מ"קרן הפיתוח הלאומית" המחזיקה את הרזרבות במטבע זר. קרן זו הולכת ומתרוקנת משנה לשנה בגלל האינפלציה הדוהרת.
יש קולות אחרים מרבית מדינות ערב לא גינו את הטבח בבית הכנסת בהר נוף. היו גם כאלה שהצדיקו את הפיגוע בנימוק כי זהו מאבק נגד הכיבוש. עיתון קטרי כתב כי זה לא מקרה שהפיגוע התרחש בהר נוף הקרוב לדיר יאסין.
רק בודדים גינו את הפיגוע.
הסופר הלבנוני חאזם סאג'יה אמר כי מי שפוגע במתפללים, מאבד את הלגיטימיות למאבקו הלאומי, ואילו העיתון "אלסיאסה" הכווייתי (21.11.14) תוהה במאמר בכותרת: "האם הרג מתפללים במקום תפילה הוא גבורה?" ותוהה:
"מניפי ססמאות-השחרור וההתנגדות, הגסות, האכזריות והחוצפה הגיעו לשפל חסר תקדים. הם מתארים את רוצחי המתפללים בבית כנסת - מעשה גבורה. כך הודיע ארגון 'החזית העממית לשחרור פלשתין'. אך לא רק הוא.
"קולות צורמים נשמעו בלבנון, בעזה ובחלק ממדינות ערב אחרות, כשהם מהללים את הפשע שבו קיפחו את חייהם ארבעה אנשי דת יהודיים ואיש ביטחון דרוזי.
"חמאס, הג'יהאד האיסלאמי ומפלגת הבעת' הסורית בלטו בין המהללים את הפשע.
"במקביל, נשמע גינוי צנוע וביישני חסר תקדים מהנשיא אבו-מאזן בעקבות לחצו של
ג'ון קרי. כך גם עשו שרי החוץ של טורקיה ובחריין.
"נשאלת השאלה: מדוע לא השמיעו שאר מנהיגי ערב גינויים חריפים נגד הפשע שבוצע? שתיקה זו היא אחד הגורמים להופעתו של דאעש המאיים על הערבים".
חוקרת את המחקר בישראל "לומדים את ישראל - המחקר המדעי והטכנולוגי בישראל" הוא שם ספרה של החוקרת הכווייתית צפא עבד אלעל. לשם השלמת מחקרה, היא למדה את השפה העברית והקדישה שנים רבות כדי לתהות על קנקנה של החברה הישראלית והישגיה בתחומי המדע השונים.
המחברת מייחסת את הישגיה של ישראל בתחום זה למוסדות המדע שדאגה התנועה הציונית להקים גם שנים רבות לפני הקמת המדינה. בין המוסדות היא מונה את הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים ב-1925, הקמת הטכניון ב-1924 וכן את הקמתם של מכון ויצמן, מכון בית דגן והאוניברסיטאות בחיפה, תל אביב, באר-שבע ונתניה.
המחברת שמה את הדגש על טיפוח המחקר המדעי בישראל שזוכה ל-2.5 אחוזים מהתקציב, והחינוך שזוכה ל-8 אחוזים מן התקציב. בתחום זה מקדימה ישראל אפילו את יפן.
עיתונאים ערביים שכתבו ביקורות על הספר הישוו בין מדינות ערב לישראל בתחומים אלה וציינו כי ההשוואה מבישה וכי עיקר ההשקעות במדינות ערב הן בתחום טיפוח הטרור והמלחמה בטרור.
מי גילה את אמריקה ביקורת קשה נמתחה נגד נשיא טורקיה רג'יפ
ארדואן על דבריו בכינוס של מנהיגים איסלאמיים בארה"ב כי המוסלמים הם שגילו את אמריקה ולא כריסטפר קולומבוס.
ארדואן אינו מחדש ב"גילוי מפתיע" זה. הקדים אותו בשעתו מועמר קדאפי בטענה דומה. קדאפי אף הוסיף כי שמה של אמריקה הוא שם ערבי של מי שגילה אותה: "אמיר קא". קדאפי גם טען כי וויליאם שייקספיר הוא ערבי שנולד בעיירה דרומית מערבית לעיר בצרה שבעירק ושמה "שייח אלזובייר". כמו-כן טענו ערבים כי הם שהמציאו את התעופה וכי הם אבותיה של הכימיה, הפיזיקה והרפואה.
לטענות דמיוניות כאלה יש השפעה מתסכלת על הדור הצעיר בעולם הערבי, שכן הן מטפחות את התחושה שהמערב גנב את המצאותיהם וגילוייהם של המוסלמים.
את הביקורת הנוקבת ביותר השמיע מנהל ערוץ "אלערבייה" הסעודי עבד אלרחמן אלרשיד ("אל-שרק אל-אווסט" 19.11.14):
"אולי יגיד לנו ארדואן מה עוללנו לעצמנו (הכוונה למוסלמים) במרוצת העשור האחרון, החל מרצח ראש ממשלת לבנון אלחרירי, שוד עשרות הערים, הריגתם של מאות אלפים והחלפת עריצים בעריצים אחרים הגרועים מקודמיהם.
"יחסם האמיתי של המוסלמים לאמריקה משתקף בעמידתם של המוני מוסלמים בתורים ליד הקונסוליות האמריקניות לבקש אשרות כניסה לאמריקה במטרה לברוח מארצותיהם וממשטריהם ולחפש מקלט לילדיהם, מקורות פרנסה, מזור למחלותיהם ואוניברסיטאות לילדיהם".
האדמה לא צריכה את האדם הזה "בספרו האחרון 'כוכב האנושות' כותב הסוציולוג הצרפתי ג'רלד ברוניר כי 'אם נשקיף על ההווה ונשתוק, נאבד את התקווה לגבי העתיד'.
"זוהי אמירה המבטאת את המציאות הערבית בימים אלה. אנו בני תרבות שמשתמשים בכלים שלה כדי להתנתק ממנה. ולאן?", שואל המשורר הסורי הגולה אדוניס ("אל-חיאת" 13.11.14) ומשיב: "לשם, אל מחוץ לתרבות. ועל כך איננו מדברים ובכך איננו דנים.
"בני אדם פראיים תולים על הקיר את מעייהן של האיילות שהם צדים.
"בימינו, יש אנשים השייכים לציוויליזציה המודרנית התולים ראשים על עמודים וברחובות. השפלת האדם והשפלת האדמה שעליה הוא חי מציבות את השאלה:
"האם האדמה נחוצה לאדם והאם האדם נחוץ לאדמה?".