כהסבר להצעת החוק נכתב על-ידי יוזמי החוק: הצעת החוק מבקשת להביע תמיכה באנשים שנלחמו עד כדי הקרבת חייהם למען המדינה ולהעלות על נס את תרומתם החשובה. על-פי ההצעה, הממשלה תציין את יום ההוקרה באמצעות הצגת דין וחשבון המציג את מצבם, הכנסת תייחד דיוניה במליאת הכנסת ובוועדותיה לטיפול בנושא, ומוסדות המדינה יציינו את יום ההוקרה תוך קיום פעולות שונות שיעלו על נס את ערכי מסירות הנפש והגבורה של נכי ופצועי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה.
אין זריית חול גדולה מזאת בעיני הציבור, מאשר האמירות הצבועות שאין מאחוריהן דבר המוצהרות לעיל! סקטור הלוחמים הפצועים נכי צה"ל, אשר תרם יותר מכל אחד אחר מגופו ונפשו למען ההגנה על העם והמולדת ועל נבחרי העם ששלחו אותו למלחמות, הינו הסקטור הבלתי נחשב והטורדני ביותר של נבחרינו היקרים.
אין גוף במדינה זניח יותר או זניח פחות: איכרים, בעלי מלאכה, קבלנים, מגדלי פרחים, קשישים ומי לא, אשר חברי כנסת לא הקימו עבורם שדולה בכנסת. רק לנכי צה"ל לאף אחד מחברי הכנסת אין זמן או רצון להקים שדולה בכנסת.
מאה אלף נכי צה"ל
כיום נמנים על הסקטור המוגדר נכי צה"ל מ-10% נכות ומעלה מאה אלף חברים. כמחצית מתוך הציבור המוגדר כנכי צה"ל הינם לוחמים פצועים, אשר נפגעו במלחמות, מבצעים, אימונים או במהלך שירותם הצבאי.
עם הכרתם כנכי צה"ל נשללת מיידית מהלוחמים תעודת הלוחם שברשותם ומצמידים אותם לתעודת נכה חסרת זהות וייחוד.
כמחצית מאלה הנושאים תעודת נכי צה"ל ומוכרים כנכי צה"ל הינם פקידים ועובדי שירותים אשר קבעו את צה"ל כמקום העבודה שלהם ולעת פרישתם תבעו על נכות כזאת או אחרת – החל מטחורים ועד לחץ דם גבוה – ונקבעו להם אחוזי נכות כתוספת לפנסיה הצבאית שלהם. חלק מנושאי תעודת הנכה הינם פצועי פעילויות אקסטרים שלא במסגרת צבאית או עברייניפ פצועי תאונות ומועדונים.
בין ה"לוחמים" הנושאים תעודת נכה צה"ל נמצאים גם לוחמי שירות בתי הסוהר: סוהרים, "לוחמי" משטרת התנועה שנפצעו בתאונות דרכים או חלו במהלך שירותם במשטרה, "לוחמי" משמר הכנסת ומשרד החוץ ולאחרונה גם "לוחמי" האש – כבאים למי שלא יודע. ואנו לוחמי צה"ל מצפים לראות מתי יצרפו אלינו את "לוחמי" מאבטחי הקניונים, בתי הספר וגני הילדים.
מצבם האמיתי של הלוחמים הפצועים, נכי צה"ל
הצעת החוק על יום ההוקרה ללוחמים הפצועים נכי צה"ל לא מזכירה ולו ברמז את מצבם העגום של הלוחמים, אשר רבים מהם חסרי דיור ונמנים על שכבת העניים במדינת ישראל וזאת לאחר שתרמו מגופם ונפשם למען העם והמדינה ולמען הנבחרים הספונים בכנסת, הנהנים מהצמדת שכר מתמדת...
מאז שנת 1987 לא עודכן התגמול הבסיסי של נכי צה"ל תגמול המחושב לפי רף שכר אנכרוניסטי בגובה 4270 ש"ח (!) – פחות משכר המינימום!
המדינה הקימה עבור נכי צה"ל גוף שיקומי הנקרא "אגף השיקום" והמתפקד באחריות משרד הביטחון. בגוף זה "עובדים" מאות פקידים בתפקידים שונים ומגוונים, אשר אמורים לתרום לשיקומם של נכי צה"ל.
כל עובדי אגף השיקום נהנים ממשכורות של עשרות אלפי שקלים המתעדכנות תדיר. משרת ראש האגף שמורה בעשרות השנים האחרונות לקציני צה"ל בכירים, הבאים למלא עוד תפקיד במשכורת עתק בדרך לתפקידם הבא (כל משמרת כזאת אורכת שנתיים שלוש...). מרבית עובדי האף, מיעוטם הינם נשמות טובות המנסות לעזור ככל יכולתם לנכי צה"ל, רואים בציבור נכי צה"ל ציבור של אנשים הבאים לשדוד את קופת המדינה; רמאים ומתחזים, אשר לא זכאים לאחוזי נכותם. על-פי השקפתם זאת, רמאים ומתחזים אינם זכאים לשיקום המגיע להם.
עובדות תעסוקה באגף השיקום, כך על כל פנים רשום על השלט בדלת משרדן, אינן מסוגלות להציע עבודות ראויות לנכי צה"ל ואף מספקות הסברים ראויים לכך: אין הצעות עבודה בשוק העבודה.
כל מה שנכתב כאן גלוי וידוע לכולם – גם לנבחרי העם שיזמו את החוק הציני של יום ההוקרה ללוחמים הפצועים נכי צה"ל. אולם במקום להשקיע בחקיקה למען נכי צה"ל, כמו עידכון מיידי של התגמול הבסיסי והצמדתו לשכר הממוצע במשק, או חקיקת חוק להגבלת שכ"ט עו"ד לנכי צה"ל הנעשקים על ידיהם והנדרשים לשלם שכ"ט בעלות עשרות ומאות אלפי ש"ח לצורך מימוש זכויותיה, או הדגשת ייחודם של לוחמים פצועי מלחמה ואימונים בקרב הציבור הרב המכונה "נכי צה"ל", או חקיקת חוק לבניית מגורים בדמי שכירות ציבוריים ללוחמים פצועים חסרי דיור, תוך הקצבת דירות להשכרה ציבורית בכל בנייה חדשה.
במקום זה יוזמים חוק ציני הקורא ליום הצדעה והוקרה ללוחמים פצועים נכי צה"ל ורותמים את כל מוסדות החינוך לחגיגה סביב חוק זה, תוך הסתרת מצבם האמיתי של הפצועים הלוחמים.
ועל חוק זה ויום ההצדעה הזה, לנו הלוחמים הפצועים נכי צה"ל יש מילה אחת בלבד להגיד: בושה!