בשנת 1950 עזבה שושנה בת ה-19 את ביתה ואת ארצה, ישראל, ונסעה לצרפת ללמוד רפואה. בתום הלימודים התכוונה לחזור לישראל, אולם מפגש עם קצין צרפתי בשם רולנד וייל שינה את מסלול חייה.
וייל סיים לא מכבר את לימודיו ב"אקול פוליטכניק" (École Polytechnique). בוגרי המוסד, כולם צעירים מצטיינים, השתלבו בסיום לימודיהם בצבא ובשירות הביטחון הצרפתי, ורולנד גויס לתוכנית החלל של צרפת.
עד מלחמת העולם השנייה גר רולנד עם משפחתו בכפר קטן בחבל אלזס שבצרפת, שם התגוררו גם אבות אבותיו. ביוני 1940, בעקבות פלישת הגרמנים לצרפת, נמלטה משפחתו לשוויץ. כמה מבני המשפחה נסעו במכונית, אך רולנד בן ה-17 ודודו הצעיר עלו על האופניים ורכבו כל הדרך עד הגבול. המשפחה התאחדה שוב בשוויץ, אך גורשה משם לאזור ה"חופשי" של צרפת, שנכבש גם הוא על-ידי הגרמנים כעבור שנתיים. רולנד החל ללמוד שם בכיתה י"ב, והמורה למתמטיקה התרשם מכישוריו והשיג לו תעודות מזויפות שבהן הוא נקרא בשם הלא-יהודי "וילאר". יתר על כן, אותו מורה דאג לו למלגה לכיתת ההכנה ל"פוליטכניק".
הודות לשילוב של חוכמה, מזל וקור-רוח לא נתפס רולנד על-ידי הנאצים. הוא צלח את המלחמה, הצטיין בלימודיו ואכן התקבל ל"פוליטכניק" ב-1944. ולרי ז'יסקר דסטן, אחד מחבריו ללימודים, היה לימים נשיא צרפת.
ב-1949 החל רולנד לעבוד כמהנדס בדרגת סגן באגף החימוש של משרד ההגנה הצרפתי. הוא התעניין מאוד ביהדות אף שלא היה דתי, ובמהלך הקריירה ביקר בישראל ובטכניון. הוא התמחה בתהליכי עיבוד של חימוש צבאי והתקדם עד לדרגת קולונל (אלוף משנה). המשפחה התגוררה בשכונה של קצינים בכירים, ולבני הזוג נולדו שני ילדים - יואל ואן.
ב-1958 התקבל רולנד, בעודו בצבא, כאחד החברים הראשונים ב-CIRP, שהפך לארגון המקצועי הבינלאומי החשוב ביותר בתחום מערכות ותהליכי ייצור, ובמסגרת זו הכיר מדענים ישראלים, רובם ככולם אנשי הטכניון. במשך עשרים שנה כיהן רולנד כמזכיר הכללי של הארגון, ובשנת 1977 מונה לנשיאו.
המשפחה ביקרה פעמים רבות את הסבתא והסבא בישראל, ורולנד ביקר שוב ושוב בטכניון. הנשיא דאז, אלוף (מיל') עמוס חורב, ניסה לשכנעו להצטרף כחבר סגל, וכך עשה גם פרופסור אהוד לנץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.