הדיונים בבית המשפט העליון מתקיימים, כידוע, בלא שמיעת עדים ובלא חקירה נגדית. השופטים הדנים בעתירות ו/או בערעורים, בהם הליכים רגישים במיוחד, פוסקים על-פי התרשמותם מהטיעונים המשפטיים והעובדתיים המובאים בפניהם. לשם כך הם מסתמכים, בין היתר, גם על תצהירים המוגשים על-ידי הצדדים (עליהם לא נחקר המצהיר בחקירה נגדית), על חוות דעת, מסמכים וכו'.
שיטה בעייתית זו מאפשרת, למרבה הצער, לגורמים רבים, במיוחד לעורכי דין וללקוחות רמאים, להציג בפני בית המשפט מידע כוזב או חלקי, במטרה להשיג את מבוקשם.
כך אירע במהלך הדיון שהתקיים ביום 08.12.14 בבית המשפט העליון בעתירה שהגישה תנועת אומ"ץ, במסגרתה ביקשה להורות על חקירתו של תת-ניצב
אפרים ברכה ולהעמידו לדין בגין שיבוש מהלכי חקירה ומשפט בפרשת הרב
יאשיהו פינטו ובגין קבלת טובות הנאה אסורות. הדיון התקיים יחד עם עתירתה של התנועה לאיכות השלטון, שהתמקדה בבקשה לבטל את הסדר הטיעון שנכרת עם הרב פינטו. הדיון התקיים בפני השופטים: המשנה לנשיא
מרים נאור (אב"ד),
אליקים רובינשטיין ו
אורי שהם.
במהלך הדיון חזר עו"ד
יובל יועז על עמדת תנועת אומ"ץ, וביקש מבית המשפט לחייב את היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, להורות על חקירת תנ"צ ברכה על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים, ולא להסתפק ב"חקירת" ברכה על-ידי חבריו-עמיתיו במשטרה במסגרת חקירת תיק פינטו. עו"ד יועז ביקש להציג ראיות שיוכיחו כי לא בוצעה על-ידי המשטרה חקירה כדבעי - ולכן נחוצה חקירה על-ידי מח"ש - ונדחה. בין היתר הוא ביקש להעיר, כי בניגוד לטענת היועמ"ש ולגירסת תנ"צ ברכה - שמונה חשבונות, בהם מחזיק ברכה בייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר, לא נבדקו על-ידי המשטרה שמא נעשו באמצעותם פעולות פיננסיות אסורות. כמו-כן העיר, כי ההימנעות מבדיקה נעשתה עקב בקשת תנ"צ ברכה. השופטת נאור היסתה את יועז, והעירה: "אדוני לא יצטט ראיות כאן. אנו לא עובדים עם אינפורמציה שזורמת לאולם ביהמ"ש".
הגירסה המטעה של תנ"צ ברכה
עו"ד אפרת נחמני-בר, באת-כוחו של תנ"צ אפרים ברכה, ידעה לנצל היטב, לתועלתו של ברכה, את הסיטואציה שנוצרה: הימנעות השופטים מקליטת ראיות ומבירור נוקב של העובדות הנטענות בפניהם. לכן הרשתה לעצמה לומר את הדברים שלהלן:
-
"הטענה של חברי הייתה שהחשבונות לא נבדקו לבקשתו של תת-ניצב ברכה. ההחלטה לא הייתה שלו והוא לא ביקש את זה, נהפוך הוא, הוא אומר שהוא פורס בפניהם הכל, גם ביתי, גם המחשב, גם החשבונות והמדינה שעשתה בדיקה מאוד יסודית ועמוקה החליטה שעד למחוזות האלה לא צריך להגיע..." [ההדגשה הוספה, י.י.]
אלא שהאמת שונה בתכלית. ממסמך שהובא לידיעת הח"מ עולה, כי בפני בית המשפט הוצגה, למצער, חצי-אמת. וזו הוצגה, כפי שהוצגה, בניסיון בוטה ופסול להטעות את השופטים על-מנת שידחו את העתירה. המסמך נוצר בעיצומה של החקירה בפרשת פינטו, ונוכח החשדות החמורים והצורך שעלה: לחקור את ברכה.
המזכר המלמד על שיבוש מהלכי חקירה
במזכר פנימי-משטרתי שהובא לידיעת הח"מ, שנחתם על-ידי רב-פקד ענת גלוטמן (ראש צוות החקירה בפרשת פינטו-ברכה), נכתב כדלקמן (02.12.12):
-
התקשרתי לאפרים ברכה וביקשתי ממנו לקבל:
א. רשימת מספרי חשבונות החיסכון שלו, של אשתו ושל ילדיו.
ב. רשימת מספרי העו"ש של אשתו ושל ילדיו.
אפרים מסר, כי הוא מיופה כוח בחשבונות הבנק של אחיו (שמונה במספר) - ויש לו ייפוי כוח בלתי חוזר נוטריוני.
בהתייעצות עם הפרקליט המלווה בתיק [עו"ד אלי שוורץ, ידידו האישי של תנ"צ ברכה..., י.י.] הוחלט כי מאחר שאפרים טוען שאלו לא חשבונות הבנק שלו, הרי שלא ייבדקו חשבונות אלו.
הדברים מדברים בעדם. עולה מהם, כי למצער – תנ"צ ברכה פעל בעיצומה של החקירה כדי לעצור או לפחות לצנן את הצורך בחקירת התנועות בחשבונות, בהציגו תזה לפיה "... אלו לא חשבונות הבנק שלו", שעה שידוע ומובן וברור כי "ייפוי כוח בלתי חוזר נוטריוני" מאפשר, לאוחז בו, לנהוג בחשבונות אלה כבתוך שלו, קל וחומר כאשר מדובר בשמונה חשבונות הרשומים על-שם בן משפחתו.
טענת באת-כוחו של תנ"צ ברכה בפני השופטים הנכבדים (בדיון 08.12.14), לפיה: "הוא לא ביקש את זה" [את ההימנעות מבדיקת החשבונות האמורים, י.י], הינה טענה מיתממת לכאורה ונועדה להטעות. שכן ברי: בעצם הצגת טיעונו ("אלו לא חשבונות הבנק שלו") ניתן לראות סוג של טענה/בקשה/קריאה/כמיהה/פנייה לחוקרים ו/או עידודם ו/או הובלתם למסקנה: להימנע מבדיקת החשבונות.
וכך גם אירע. לראיה: נוכח תגובתו של תנ"צ ברכה הובאה סוגיה זו – בשאלה האם לחקור, להכרעת הפרקליט המלווה, עו"ד אלי שוורץ, וזה החליט "שלא ייבדקו חשבונות אלו". עו"ד שוורץ נהג כפי שנהג באופן חריג ובלתי מקצועי, כדי לגונן על חברו האישי. למרבה הצער, לא ננקטו נגדו מצד היועמ"ש צעדים מתאימים, ולו משמעתיים.
האמת הוסתרה מהשופטים
האמת הפשוטה הזו הוסתרה מהשופטים נאור, רובינשטיין ושהם בדיונים שהתקיימו בפניהם בבית המשפט העליון, בשתי העתירות דנן. המדובר, כידוע, בשופטים מקצועיים ומוערכים, שייאלצו עתה - מחמת שיטת המשפט הנהוגה, ליתן פסק דין על-סמך המידע החלקי והמגמתי והכוזב בחלקו שהוצג בפניהם על-ידי באת-כוחו של ברכה.
בעיה זו הייתה יכולה להיפתר, חלקית לפחות, לו היו מקפידים היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ופרקליט המדינה
שי ניצן, שצורפו לעתירות כמשיבים, לפעול במהירות ולמסור בעצמם לבית המשפט, או באמצעות בא-כוחם, את כל העובדות בנושא, כהווייתן לפחות בסוגיית החשבונות של ברכה. אלא שהשניים בחרו הפעם בזכות השתיקה. בפועל, וינשטיין וניצן מחפים על תנ"צ ברכה ומונעים חקירתו במח"ש, באזהרה, כחשוד בשיבוש מהלכי חקירה ומשפט ובקבלת טובות הנאה אסורות.
הדברים שלעיל, הנוגעים למידע המטעה שהובא בפני השופטים בדיון ביום 08.12.14, הובאו על-ידי הח"מ לידיעת השופטים הנ"ל בבקשה לקבל התייחסותם. התגובה שניתנה: "מאחר שמדובר בתיק תלוי ועומד, מערכת בתי המשפט מנועה מלהגיב. מכל מקום, אין להביא לידיעת בית המשפט אינפורמציה בדרך זו, בוודאי על-ידי מי שאינו בעל דין".
