בהצלחה לנו

ובכן, הבחירות כבר בדרך. לפיכך אבחר לפתוח את דברי במשפט: ידידי נתניהו ראש הממשלה. היות שאיני מכיר אותך אישית, ולעיתים קרובות אף חלוק עליך בנושאים שונים, בכל זאת החלטתי לפתוח את מילותי ב"ידידי". ומדוע? מסיבה פשוטה אחת. נכון לימים האחרונים, פרץ פעלתנות כה עצבני כבר מזמן לא נראה בארצנו הקטנטונת, ועיקר עיקריו של אותו הפרץ הוא התקפה ישירה עליך מכל כיוון ומכל זווית. ואי לכך, נכון לעכשיו, ידידים רבים לא יהיו לך, ואני חושב שלפחות ידיד אחד מבין אלה שאינם מקיפים אותך, מן ראוי שיהיה לך וראוי שתדע על כך. ועכשיו, ברשות הקוראים, ארחיב. ובכן, אם יש דבר ודאי במדינה הזאת הוא שיש לא מעט אנשים השונאים את ראש הממשלה. את הסיסמה המרושעת "רק לא ביבי" אנו כבר מכירים, אך לסיסמה זו עוד יתווספו דברים רבים ומגוונים שרובם ככולם נובעים מאותו מעיין של עליבות, קנאה ושנאה של אותם "אבירי זכויות האדם", אותם אנשי השמאל הקיצוני, אותם פשיסטים רעיוניים המעידים על עצמם כי הדבר היחיד שלו הם מוכנים הוא דיקטטורה רעיונית שהם ורק הם עומדים בראשה. כך אנו זוכים ועוד נזכה להתגברות בלתי נתפסת, לנחשול עכור של תשפוכת סיסמאות עלובות חסרי משמעות, שכבוד האדם אינו מרשה לי לחזור על רובם (לא מאמינים? פיתחו את המרשתת). כך אנו כבר רואים איך התקשורת מתנחשלת ומשלבת ידיים כדי להגביר עוד ועוד את אותו גל שנאה הנתמך באינספור שקרים, חצאי אמיתות וביזוי של האיש ושל דרכו הפוליטית.

קיצוניות השמאל הולכת ומתגברת

כך למשל כותרת העיתון ידיעות אחרונות הפכה ל"הליכוד הופך לימיני קיצוני" - כותרת שאינה נסמכת על דבר וחצי דבר, אלא רק על אותו גל שנאה. כך, כל מיני בעלי דעה בעלי טורים כגון נחום ברנע מוכנים לשגר ידיעות שקריות ומכפישות ללא בדיקה, ורק אחרי שהם נתפסים בקלקלתם, הם מפרסמים התנצלות מגומגמת בחצי פה. כך למשל, התפרסם באושר לא מצוי בערוץ 10 סקר חדש שלפיו נתניהו מפסיד בבחירות, תוך התעלמות אלגנטית מהעובדה שכדי שהדבר יקרה באותה המתכונת, יש לצרף לקואליציה את המפלגות הערביות (כן בטח). בקיצור, מניפולציה בוטה עד מעליבה את האינטליגנציה. כך למשל, פעולה שיבצע ראש הממשלה תהפוך מיד למשהו נורא ושלילי הנובע רק מרצונו לנצח בבחירות, אי-פעולה תהפוך אותו אוטומטית להיותו מנותק מהעם, ואילו פעולות שאין איש יודע אם התבצעו או לא (ההפצצה בסוריה כדוגמה) - יהפכו אוטומטית בדמיונם ובעליבותם של מתנגדיו לניסיון הפחדה של העם. כך, אותם עלובי נפש מוכנים למשכן את כל יושרתם, לפגוע בכבוד הוריהם, בכבודם של מקימי המדינה ואנשי החזון, תוך אמירת שקרים בוטים, רק כדי לגייס את ההיסטוריה למטרותיהם. והדוגמאות עוד רבות ויהיו בולטות יותר ויותר ככל שנתקרב ליום הבחירות. וכל הדברים הללו מבוססים על הנחת העבודה שלישראלי יש זיכרון קצר. וכאן, הרשו לי נא להציב עמדה קצת שונה. אם אני מבין נכון את האזרח הישראלי ואת דפוסי ההצבעה שלו, הרי שבשנים האחרונות מצליח האזרח הפשוט להבין כמה דברים יסודיים. האחד, כל אותם משרדי פרסום, כל אותם מניפולטורים מקצועיים, כל אותם פוליטיקאים סוג ב' חסרי ערכים ומוסר, כל אלה המדלגים תוך מצמוץ עין ממפלגה למפלגה, ממקום אחד חסר אידיאולוגיה למקום אחר, כל אותם אלה הממציאים לעצמם שמות ותארים, מפלגות מדף לשעת הצורך וסיסמאות רהוטות שאינן אומרות דבר וחצי דבר - כולם כאחד שקרנים מדופלמים, שלא טובת האזרח עומדת לנגד עיניהם, אלא טובתם האישית. ובהתאם לכך, להערכתי הבחירות הקרובות יתנהלו לתפיסת האזרח פחות על קשקושי סיסמאות ו"שלילת האחר", פחות על "אישיות" זו או אחרת, אלא יותר על אידיאולוגיה, כיוון ודרך. הדבר השני, אותה עליבות נפש תקשורתית כבר הייתה לאזרח לזרא. כך כבר רואה האזרח הישראלי במו-עיניו את פרעות הערבים בירושלים ואת שקרי המשטרה (ראויה לציון ההתעלמות מערבי שחתך חבל סנפלינג ונסיונות ההכחשה שזוהי פעולת טרור, וכן שקריה בעניין יהודה גליק, פעיל זכויות האדם שנורה בזכות התעלמותה של המשטרה ומעילה בחובתה הראשונית כלפי האזרח). הוא רואה את התקשורת מעלימה במכוון אינפורמציה חיונית שאינה תומכת בהשקפת עולמה, החל מזריקת אבנים ובקבוקי תבערה וכלה בעידוד נלהב של התקשורת את אותם הנסיונות לפרק את הממשלה תוך זריקת בוץ מכוערת. והדבר השלישי, המציאות - ולא סדרת חלומות שווא ותקוות הלקוחות מדמיונם המפותח של אותם פוליטיקאים, פרשנים ושאר הוזים - היא הקובעת בסופו של דבר את עמדתו של האזרח הישראלי. כך רואה האזרח במו-עיניו את "שקר השלום", את הרצחנות הערבית המתרחשת כעת מסביבנו בכל המרחב, את סוריה ואת דאעש, את טיבו של ה"אביב הערבי", את הסרבנות הפלשתינית לשלום, שומע את מכחיש השואה אומר "לעולם לא נוותר על זכות השיבה", בריש גלי מאיים לייבא לכאן 6 מיליון פליטים, ונוכח בצביעות העולם. כך רואה במו-עיניו הישראלי המצוי את קיצוניות השמאל הולכת ומתגברת, מזהה את שקר ה"כיבוש", את עליבות "אנשי הרוח" של השמאל התומך באויבינו ללא הרף ואף מתיימר לקרוא לעצמו "ציוני" ומתעלם מאחריותו שלו לכל אותה התדרדרות מדינית שחלה במעמדה של ישראל. כך מזהה אזרח המדינה את הדיקטטורה והכפייה הבוטה שבה משתמשים השמאל ושליחיו, החל מבית המשפט העליון (מצידו יופקרו תושבי דרום תל אביב בשם "האדם הסביר"), וכלה באוניברסיטאות בהן משמיצים מרצים בכירים את מדינת ישראל בשם ה"פלורליזם" ו"חופש הביטוי", ובאותה העת מצנזרים אמנים רק בגלל היותם מ"ההתנחלויות". על כל אלה ועל דברים רבים אחרים, יגיב האזרח הישראלי כמו בפעמים רבות קודם לכן - הוא יצביע לימין. בהצלחה לנו.