אם ישנו זמן אשר מסמל את היות החברה הישראלית חברה של כחש ומרמה במישור הציבורי ואצל חלק נכבד מקרב האוכלוסייה במישור האישי, מערכת הבחירות הוא הזמן. טנא ההבטחות, המטרות הנעלות, ההתחייבויות בכתב ובע"פ, עולה על גדותיו. וזאת ביודעין, גם הפוליטיקאים וגם הציבור, כי לאחר הבחירות הטנא הזה יהיה נקוב ככברה. וככול שמטפסים במעלה סולם השררה השקר הוא גדול יותר. שמענו על כך גם מפי אישים זרים שגילו את התכונה הזאת במגע בלתי אמצעי.
אין כמעט חברה שלא מודבק לה איזו תווית שאמורה לסמל איזו תכונה קולקטיבית. יש חברות שנחשבות לקמצניות, חברות שנחשבות לנדיבות, מדינות שהשקר יש בו חן,ואחרות שהוא גס. אלה כמובן סטריאוטיפים ובחלקן נובעות מדעות קדומות. אבל גם לדעות קדומות יש איזה בסיס.לעם היהודי יש סמל ומיוחסות לו תכונות.כמן חכמה ואינטליגנציה, בין השאר. לעם בישראל בשל היותה מדינה יחסית צעירה ויש בה בליל של תרבויות שטרם גובשו סופית בשל נסיבות,אנו עדיין מישמָש, איזה תבשיל לא מבושל. אף שיש כמה תכונות שמיחסים לנו. כמו למשל עם כוחני. אבל זאת אולי בשל הנסיבות של היותנו מדינה קטנה שחייבת לעמוד על נפשה. לכן היא בריונית.ואפשר מאוד וכתוצאה מזה מומחים במדעי חברה יקבעו כי נסיבות אלה, תחושת הנרדפות, המגננה,העדר הביטחון- הפכו אותנו במישור המצומצם יותר או האישי - לכוחניים.
לעומת זאת תכונה כמו שקרים מוצמדת לעמים אחרים. אבל אלה כול כך רווחים אצלנו שניתן לא בלי יסוד לענוד את הצל"ג הזה על דש הבגד. בשעתו לעגו לאמירה "יהיה בסדר". ובסוף איכשהו היה בסדר. היום אומרים " תראה את זה כסגור". וזה סגור כמו הפיות הגדולים שאומרים זאת. כמו בולען בים המלח, כמו החור השחור ביקום. האמירה הזאת אינה רק ריקה מתוכן. היא פשוט מרמה וכחש. או מתוך הרגל, או גרוע מזה - מתוך כוונה . קליפת השום בימינו ובמחוזותינו שווה יותר מאשר הבטחה או חתימה. לעתים אפילו חוק נדרס על-ידי אי-אלה שחוקקו אותו.הם יושבים בבית המחוקקים שלנו.