הבחירות הקרובות תקעו, בין השאר, גם את הרפורמה שהייתה אמורה להתחולל בתחום החינוך. אחת המשימות שבהן ידון משרד החינוך בקדנציה הבאה שלו תהיה ביטולן של שתי רעות חולות הרובצות זה שנים על כתפיהם של תלמידי התיכונים: תעודת הבגרות והמבחן הפסיכומטרי.
להבדיל ממדינות אחרות בעולם מציבה ישראל את תעודת הבגרות, בצירוף עמידה במבחן פסיכומטרי, כתנאי-קבלה ללימודים במוסד להשכלה גבוהה בארץ. ראוי להזכיר כי עד לשנת 1982 די היה בתעודת הבגרות עצמה כדי להתקבל לאוניברסיטה, ואילו מזה 32 שנה הועלה רף הקבלה למוסד האקדמאי בתוספת של מבחן פסיכומטרי.
אין זאת כי אם ישראל היא ארץ שמקדשת תעודות באורח אובססיבי. הגיעו הדברים לידי כך שאפילו קורס בן יומיים-שלושה מזכה את המשתתף בו בתעודת-סיום, כשהוא מנופף בה בגאון. אלא שהעובדות בשטח מוכיחות בעליל כי בעל התעודה איננו בהכרח גם בעל הדעה, ולא תמיד עולה בידע שלו על מי שאינו מחזיק בה. יתר על כן: במקרים רבים כבר הוכח שזה האחרון אינו נופל במטענו הרוחני מזה הראשון.
תעשיה ענפה זה בדיוק המקום להזכיר שבמדינות רבות בעולם הנאור "שמים פס" על תעודות שכאלה - לא כל שכן על תעודת-בגרות, ולחלופין גם על מבחן פסיכומטרי. קחו, למשל, את אוניברסיטת הסורבון בצרפת - מוסד אקדמי רם-מעלה לכל הדעות, שלא מהסס לקבל אל כתליו בוגרי-תיכון ללא תעודות שכאלה. כי בהבדל מישראל - עדיין מסתפקים הצרפתים בתעודת הסיום של בית הספר התיכון כמדד הכניסה לאוניברסיטה. זו הרי מעידה על כך שהתלמיד עמד בכל המטלות הדרושות של השתתפות בכיתה ועמידה בבחינות השגרתיות לאורך שנות-לימודיו.
על אחת כמה וכמה אמורים הדברים במבחן הפסיכומטרי עצמו. אחרי ככלות הכל אין המבחן הזה יותר מתלוי-תרבות, ובתור שכזה גם פוגע בשוויון ההזדמנויות של התלמידים. יתר על כן: סביב הרצון להצליח במבחן התפתחה תעשיה ענפה ומשגשת של מכונים פרטיים, שגובים ממון רב עבור השתתפות בקורסים. בדרך זו מעמיד המבחן הפסיכומטרי קשיים נוספים בפני מועמדים פוטנציאליים מרקע כלכלי-חברתי נמוך. הדברים אמורים, במפורש, בהכנסת יד גסה לכיסם של הורי-תלמידים, ובכך גם באפליה במבחן בין מי שיש לו לבין מי שאין לו.
הגברת נגישות בביטול המבחן הפסיכומטרי יהיה, לכן, כדי לתרום להקטנת הפער החברתי-כלכלי בארץ. עובדה שקבוצה גדולה של חוקרים ואנשי-ציבור בתחום החינוך דוגלים זה מכבר בהחלפתו של המבחן הפסיכומטרי במבחן אחר, כחלק מתוכנית להגברת הנגישות למוסדות ההשכלה הגבוהה.
אם לא די בכך, הרי שהמבחן הפסיכומטרי עצמו נחשב למבחן נוראי ומטופש כאחד, כשמתווספת אליו גם מסחטת-כספים איומה. בתור שכזה הוא בצדק נחשב לאימא של כל ההונאות. אלא שמוסדות ההשכלה הגבוהה רואים בו, משום מה, תוספת נחוצה, שאין לוותר עליה, כשהם מתעלמים מן העובדה הפשוטה שגם תעודת הבגרות היא, בסופו של דבר, מסננת לא פחות טובה. אז מה, למען השם, הועילו בכלל חכמים בתקנתם?
בסיכומו של דבר צריך להבין שלא המבחן הפסיכומטרי ואף לא מבחני הבגרות הם כלי החיזוי היעילים וההוגנים להצלחה בלימודים האקדמיים. רק השקידה על לימודם אינטנסיביים, לאורך שנות הלימוד בתיכון, היא שצריכה לשמש כמדד להצלחה. תעודת הסיום השגרתית של בית הספר היא גם זו שתעיד על כך, ללא גינונים מיותרים של בחינות בגרות ומבחן פסיכומטרי.