בצמוד למדרשת רופין מה שקרוי כיום המרכז האקדמי רופין מול הכניסה לכפר מונאש, שוכנת בהיחבא משהו,על פני שטח של למעלה מ-40 דונם "חוות הנוי" עמק חפר. "החווה" הוקמה בשנת 1949 על-ידי משרד החקלאות, כגן אקלום ומחקר של צמחים, בו נשתלו מינים רבים של צמחים שהובאו מרחבי העולם כדי לבחון ולעקב אחר התפתחותם והתאקלמותם לתנאי הארץ. הגם שהחווה רחבת הידיים מהוה פרק היסטורי חשוב בתולדות צמחי הנוי בארץ, והגם שהיא קיימת מזה כ-65 שנים, רוב הציבור כולל מטיילים מושבעים ברחבי הארץ אינם יודעים כלל על קיומה ורק מעטים יחסית ביקרו בה. דוד צפריר צירקין יוזם והוגה רעיון "חוות הנוי" החווה כאמור הוקמה בשנת 1949. את רעיון הקמתה יזם והגה דוד צפריר צירקין ז"ל (1974-1892) צפריר חבר קיבוץ עין- חרוד היה מחלוצי תחום הנוי והמשתלות בארץ ופרסם ספרי לימוד ומחקר בנושא. לאחר קום המדינה היה מנהל המדור לגננות ושתלנות במשרד החקלאות. בשנת 1951 הצטרפה ל"חווה הנוי" בעמק חפר, רות בנימין ז"ל ( 1923-1976) מומחית לשתלנות ולגינון ובהמשך הייתה למנהלת המקום עד פטירתה בשנת 1976. בחווה הועסקו אנשי מקצוע, מתנדבים ועולים חדשים מיישובי הסביבה. חלק ניכר מצמחי הבית והגן המוכרים כיום בגינות בישראל עשו את ראשית צעדיהם ב"חוות הנוי". במקום נשתלו מאות מיני צמחים שהובא מרחבי העולם. כאן בחנו ועקבו מקרוב אחר התפתחותם והתאקלמותם בארץ. אנשי החווה עקבו צמוד אחר גדילת הצמח, צרכי השקיה וצרכים אחרים שלו ולימוד התנהגותו החל מהשתילה עד לבגרותו. בצורה זו, נרכש הידע והיכולת להמליץ לבעלי גינות וגננים על הדרך הטובה ביותר לטיפול בצמח. ומכאן הופצו זרעים ושתילים של צמחים למשתלות לריבוי ושיווק לגננים ולציבור הרחב. בשנת 1984, הועברה אחריות תפעול ואחזקת "חוות הנוי" ממנהל המחקר החקלאי במשרד החקלאות לידי הארגון לגננות ולנוף בישראל. שהוא גוף ציבורי המייצג את ענף הגינון והנוי בישראל. הסיבה הרשמית שפורסמה להעברה זו, היא אילוצים כספיים ורצון להתייעלות כספית אבל ייתכן שיש סיבות נוספות לכך שאולי לא נדע אותם לעולם. החווה היא גם מעין "אתר מורשת" האתר הוא למעשה גם מעין אתר מורשת, שכן הוא חלק מסיפור תולדות ומורשת גננות הנוף בארץ. ככזה, המועצה לשיור אתרי מורשת הודיעה כי תפעל לשמר הגן נוכח חשש כי שטח גן החווה ישמש לבניה או ישונה צביונה בצורה משמעותית. המועצה ערכה לא מכבר (18.12.14) סיור בחווה לחבריה ונאמני שימור כדי לעמוד מקרוב אחר מצב החווה. לרוב משתתפי הסיור, היה זה ביקור ראשון בחייהם בחווה. הצטרפתי לסיור. גן האקלום בחווה משמש כיום כגן הדגמה לצמחי נוי בעל ערך היסטרי ובוטני חשוב, המהווים את הפרטים הראשונים בישראל שמהם נאסף חומר ריבוי והופץ ברחבי המדינה, יש בו מינים של עצים, שיחים, מטפסים, צמחי כיסוי וכדומה מכל העולם המיועדים למגוון שימושים בגן הנוי‏. בסיורנו בשטח הגן רחב הידיים ראינו פיקוסים ענקיים מזנים שונים, ינבוט לבן בן כ-60 שנה עם גזע ענק, דולב קליפורני עם צבעי שלכת יפים, כוריזיה הדורה שגזעה קוצני, קקטוס "צראיס" המכונה "מפלצת" ועוד מינים רבים של שיחים ועצים שחלקם אף ייחודיים לגן זה. נמסר, כי במקום הוקם מרכז למידה ארצי ללימודי גננות-נוי ונערכים בו קורסי הדרכה והכשרה לגננים וחובבי גינון. דורות של גננים והנדסאי נוף התחנכו בחווה. האם תישמר חווה הנוי? בשנת 1999 נמכרה מדרשת רופין שהיא חברה ציבורית ליזם פרטי זה פנה בהמשך לבית משפט ובטענה שהחווה כלולה בשטח המדרשה ועל כן שייכת לו ודרש לפנותה ולהעבירה לחזקתו .הדבר עורר סערה ציבורית בקרב תושבי האזור מחשש שהשטח הירוק של החווה יעלם ועליו יוקם נדל"ן התושבים התארגנו, פרסמו עצומה למען שימור החווה עלייה חתומים כמה אלפי תושבים והקימו ב-2012 את "הוועד הציבורי להצלת חוות הנוי". ביולי 2013 הורה בית משפט על פינוי חלק מהחווה ועל בחינת פינוי יתרת שטח החווה. אולם בעקבות לחץ ציבורי והתערבות ראש המועצה האזורית עמק חפר רני אידן, שהשטח נמצא בתחום שטחה המוניציפלי הגיעו להסכמה עם היזם או היזמים שבשלב זה לא תפונה החווה והשטח יועבר למועצה האזורית. במקביל הוגשה מטעם הוועד לשימור אתרים של המועצה האזורית בקשה, להכריז על החווה כשטח לשימור. טל בן-נון מנהלת מחוז המרכז במועצה לשימור אתרי מורשת אמרה במהלך סיור חברי המועצה לשימור כי האיום לבניה בשטח החווה עדין לא הוסר ומסבה תשומת הלב לכך שבחלק מהשטח בחות הנוי קיים היתר או תוכנית בניה ל"בניית מבני ציבור" נמסר כי החווה פתוחה לציבור הרחב ללא תשלום תוך תיאום מראש. יש כאן מעשה נבון וחכם שכן לאחר שהציבור יגיע בהמוניו לחווה (שווה ביקור לחובבי הטבע) והוא ייהפך לאתר מבקרים קבוע יהיה יותר קשה לפנותה. יש לקוות ולעקוב שגם בעתיד לא יגבה תשלום כניסה מהציבור כי השטח הוא משאב טבע של המדינה, שלנו, אם לא מבחינה משפטית, לפחות מבחינה מוסרית. הנושא המשפטי סביב החווה מורכב ומסובך ולא אכנס אליו. מה שברור לי כאוהב טבע ונוף פתוח וירוק שיש לדרוש לשמר את החווה ואת גן האקלום שבתוכה ולא לפגוע בצביונה ולהעמידה ולהעבירה לרשות הציבור כגן -פארק לרווחתו ולהנאתו של הציבור .