השמאל הקיצוני בישראל – שיש מי שיכנו אותו "פוסט ציוני" או "אנטי ציוני" (תלוי באיזה הקשרים מדובר) – נמצא במצוקה גדולה והולכת. הפאניקה הזו הולכת ומתעצמת ככל שקרב יום הבחירות, 17 במארס. כדי לעמוד על כך אין צורך דווקא בעוד סקר. די להציץ בשלל זעקות היאוש הבוקעות מעמודי הפובליציסטיקה של הבטאון הפלשתיני בשפה העברית, הארץ.
ואכן, ככל שמתקרב יום הדין האלקטורלי, מחריפה גם האלימות המילולית של יצרני השינאה, בעתונו של
עמוס שוקן, שבהופעה נדירה ב
ערוץ 10, לא מזמן, חשף כשרון הומוריסטי עלום והכחיש כאילו בטאונו הוא "שמאל קיצוני".
אפשר אומנם לנסות ולטשטש את הנתונים המבשרים רעה העולים מן הסקרים הרבים, אבל אין צורך במפענח-על פוליטי שיציג את התחזית העולה מהם, והיא: אם לא יתרחש מהפך דרמטי בלתי צפוי,
בנימין נתניהו הוא שירכיב את הממשלה הבאה, שתתבסס על הקואליציה המסורתית שלו (ימין + דתיים).
מהפך כזה עשוי להתרחש, למשל, אם ראש הממשלה ייפגע מכדור של מתנקש ג'יהאדיסטי, ומערכת הארץ תוצף מן הסתם בדמעות תנין. אפשרות כזו אומנם הייתה קיימת ביום ראשון, בעת מצעד ההזדהות ההמוני בפריז, כפי שעלה מדיווחו ההזוי של הכתב הפוליטי של ה
עיתון, יוסי וורטר. הכתב – שהתחפש לצמיג משומש של אוטובוס נוסעים מטרופוליטני – שיגר לעתונו דיווח אוטנטי מרתק (שפורסמה תחת הכותרת הביזארית, פרשנות"), שבו סיפר בלעג על "התגנבות היחידים (של ביבי) לאוטובוס הראשון".
ואוו! זה היה חומר ששווה פרס פוליצר (לפחות) אם לא פרס סוקולוב. אלא שלרוע מזלו של הכתב חד העין (שהתחפש כזכור לצמיג, כדי להיות קרוב להתרחשויות), אמש שידר הערוץ השני סרט טלוויזיה צרפתי, שבו נשמעו השדרים הנדהמים מספרים כי ראש ממשלת ישראל נותר לעמוד ברחוב, למרות שעברו-חלפו על פניו ש נ י אוטובוסים. אז להיכן נעלמה התגנבות היחידים של נתניהו?? אל תשאלו. עיתון לאנשים חושבים אינו חייב הסברים לקומץ קוראיו.
אז נכון שרוב אמצעי התקשורת גויסו בצו 8 צפוי מראש, למלחמה בימין, אך אפילו השידוך הרוטציוני בין
מפלגת העבודה ושרידי "התנועה" (לבקשת הסיעות הערביות הוסר השם "מחנה ציוני" מן הלוגו באותה מהירות בה הומצא, בדיוק כפי שהוסרו דגלי ישראל מאולפן ערוץ 10 לדרישתו של ח"כ טיבי), וחרף הסיוע הקבוע שמספק בית
ידיעות אחרונות – לא מצליח הצמד בוז'י-ציפי להמריא.
מיתקפת הטרור הג'יהאדיסטי בצרפת סיפקה לשמאל הקיצוני, בעיקר מבית הארץ, הזדמנות מצויינת לשפוך את מרתו, לא רק על נתניהו שנוא נפשו הקבוע, אלא גם על
עצם הרעיון המסוכן שיהודי צרפת יעלו חו"ח לישראל.
מאז פיגועי הטרור האחרונים בפריז (במערכת השבועון "שרלי הבדו" ובהיפרכל כשר), עושה הבטאון הפלשתיני מאמץ מיוחד לגמד את הצד האיסלאמיסטי של מיתקפת הטרור. זה הרי עלול להזיק לתדמית יקיריו מן התנועה הלאומית הפלשתינית הנאנקים תחת הכיבוש הציוני.
ביום ראשון עוד קבע הפרשן לעניינים ערביים צבי בראל, שאין מה לראות בכל מה שאירע בפריז משום "מלחמת תרבויות". חבל שבראל לא שלח עותק של מאמרו גם לרוצח היהודים מהיפרכל כשר, קוליבלי, כדי שישלב את התיזה שלו בקלטת שהותיר אחריו.
אתמול (יום שני), נזעק אפילו
חמי שלו ממקום מושבו בוושינגטון לטפל בצרה החדשה. שלו, בוגר ה"
ג'רוזלם פוסט" (עליו אמר בשעתו אחד מכתביו הבכירים כאשר עזב: "לא יכול יותר, כולם שם אש"ף"), הפסיק להתמוגג מהישגיו המדיניים של אובמה, וירד להתקפה על האויב האמיתי, נתניהו ושרי הימין.
הכותרת למאמרו היתה: "לעלות לישראל בעקבות הפיגועים היא כניעה לטרור". כותרת המשנה הסבירה הכל: "כשרה"מ ושריו קוראים ליהודי צרפת לנטוש את מולדתם עוד בטרם יבש הדם על קורבנות הטרור הם תוקעים סכין בגב צרפת". הבנתם, רבותי?
מסביר חמי שלו את דאגתו לגורלה של צרפת, אם חו"ח ינטשו אותה רבים מחצי מיליון יהודיה: "בעידודה ובחסותה של ממשלת ישראל, קומץ טרוריסטים ג'יהאדיסטים פנאטיים ישלימו את המלאכה בה החלו הנאצים ומשטר וישי: הפיכתה של צרפת ליודנריין".
לא יאומן כי יסופר. הארץ התומך בהתלהבות בהפיכת חלקים מארץ ישראל ל"יודנרייין" (בשלב ראשון, כמובן), כדי להשביע את רעבונם של "קומץ טרוריסטים גי'האדיסטים פנאטיים" (כהגדרתו של שלו), מגלה לפתע דאגה נוגעת ללב כאשר המדובר ברפובליקה החמישית...
ולא רק זאת. מסתבר שמדיניות התמיכה ללא סייג של הארץ במי שהוא מכנה "מבקשי מקלט", לוקה בסטנדרט כפול. כל עוד מדובר באזרחים שהם ברובם מוסלמים מאפריקה, שנכנסו לישראל שלא כחוק (אחרי שעברו את מצרים) – יש להעניק להם מיד אזרחות ישראלית. אבל באשר למבקשי מקלט יהודים מצרפת, ראוי תחילה לבדוק מה המניע האמיתי לרצונם.
האמת, זה בכלל לא מפתיע. כאשר הכריז מיכאיל גורבאצ'וב ב-1989 על פתיחת שערי בריה"מ בפני היהודים, במסגרת מדיניות הגלאסנוסט ("פתיחות") שלו, אץ רץ למוסקבה ידידנו הדגול מובארק. שליט מצרים הפציר בשליט האימפריה המתפוררת לבלום את הגירת היהודים מארצו, בשל ההשלכות הדמוגרפיות הקשות שיהיו לצעד הזה על מדינות ערב.
מובארק צדק. בתוך זמן קצר התעשרה ישראל במיליון עולים איכותיים ששינו את פניה כליל. עכשיו מרחפת "סכנה" דומה על מדינות ערב ועל החבורה האנטי-ציונית. זרם העולים מקרב כחצי מיליון יהודי צרפת שכבר התגבר השנה, צפוי להפוך לשטפון אדיר. עולים איכותיים שחלקם כבר הבינו כי בצרפת בעלת המסורת האנטישמית הארוכה - שעתה עוד תועצם בטרור מוסלמי – אין להם שום עתיד.
מה הפלא שבהארץ מודאגים. חמי שלו אפילו נורא מודאג, ולכן יש לו הצעה קונסטרוקטיבית. "עדיף לנצל את שעת הכושר כדי להביא לחיזוקה ולא להחלשתה של הקהילה היהודית בצרפת". לקרוא ולא להאמין. עכשיו אולי תעודד מערכת הבטאון הפלשתיני בשפה העברית כמה מקוראיה המתמעטים לעלות ל... צרפת. הרי צריך לעזור לידידתנו הגדולה, שרק לאחרונה הייתה זו שהעלתה במועצת הביטחון את ההצעה לכפות על ישראל הסדר תחום בזמן, הצעה שנידחתה.
לא רק חמי שלו בוושינגטון הרחוקה מודאג. גם הפרקליטה הוותיקה של הפלשתינים,
עמירה הס, מודאגת. "בעיני הפלשתינים, הטרור בצרפת משרת את הציונות" כתבה. היא גם הסבירה: "שעות ספורות לאחר הרצח ב'שארלי הבדו' ביום רביעי (רצח היהודים ב"היפר כשר" פחות חשוב בעיניה) נשמעה בקרב הפלשתינים התזה שהמוסד הישראלי עומד מאחורי התקפת הטרור. מטרתה לשכנע את צרפת שהאיסלאם באשר הוא איסלאם עומד מאחורי התקפת הטרור, ולכן יש לשכוח מהכיבוש הישראלי".
4 הערות ביחס לקונספירציה הזו:
1. אם אכן ה"מוסד" הישראלי עמד מאחורי מיתקפת הטרור, אין ספק שהמזימה הזו תיחשף (גם אם לא היתה) בידי הפרשן הביטחוני לענייני מחדלי נתניהו,
אמיר אורן.
2. ה"תזה" הזו, כפי שהס מכנה אותה, מסבירה, בין היתר, מדוע החמאס בירך תחילה על הרציחות ואח"כ הזדרז למחוק את הברכות מן האתר שלו.
3. ליתר ביטחון, גם שוגר החבר אבו-מאזן לעצרת ההזדהות בפריז, כדי להמחיש לעיני העולם כולו שאפילו טרוריסט ותיק כמוהו, מסוגל לשחק אותה בקלות שוחר שלום אובססיבי, אך במקביל לברר בחשאי לאילו חשבונות בנק צריכה הרשות הפלשתינית להעביר את הפיצוי הכספי שהיא נוהגת להעביר למשפחות השאהידים.
4. תזת ה"מוסד" הישראלי שידו בכל, בעיקר בכל הקשור להכפשת האיסלאם, איננה חדשה. בשעתו פירסם
אורי אבנרי – גם הוא פרקליט ותיק שהתמחה במירוק חטאי הפלשתינים – מאמר במעריב, שבו כתב כי רק ל"מוסד" הישראלי היה אינטרס לבצע את הפיגוע הראשון במגדלי התאומים בניו-יורק (מדובר בפיגוע שהתרחש ב-26 בפברואר 1993, כאשר מכונית תופת ובה 600 ק"ג חומר נפץ, התפוצצה בחניון תת-קרקעי של המגדלים. לפיגוע הייתה אחראית קבוצת קיצונים מוסלמים בראשותו של רמזי יוסוף, איש "אל-קאעידה", שמורו ורבו היה חאלד שייח' מוחמד, המוח מאחורי פיגועי ה-11 בספטמבר 2001.
בפיגוע הראשון נהרגו 6 ונפצעו כ-1,000. בחקירתו הודה יוסוף כי הכוונה הייתה להרוג מספר גדול ככל האפשר של יהודים, והוחלט לבצעו במגדלי התאומים בהנחה שיהודים רבים עובדים שם. בית המשפט האמריקני לא קיבל את התיאוריה של אורי אבנרי – י.ר.).
