בתחילת שנות ה–80 נקרא פלדמן מטעם החברה להגנת הטבע לרכז ולהוביל הטיפול בנושא האתרים ההיסטוריים, שימורם ומניעת הריסתם, נושא שהוזנח לאורך השנים. כדי ללמוד הנושא הוא סייר באתרי היסטוריה ומורשת ברחבי הארץ והתוודע להרס ולהזנחה של מבנים היסטורים "בכל מקום שהגעתי אליו פגשתי את הטרקטורים הבאים להרוס "אומר לי פלדמן. בתחילה פעל כמעט לבדו ממשרד צנוע ברחוב השפלה 3 בתל אביב וכמעט ללא תקציב. עזרה לידו מזכירה (אורה נתנזון) בשליש משרה. פלדמן אומר לי כי הבין כי רק גוף ציבורי גדול רחב ובעל השפעה יביא לקידום המאבק לשמירת מבנים היסטוריים ולכן רתם למאבק אישי ציבור, אנשי רוח, היסטוריונים, אנשי אקדמיה ועוד. בן האישים שהתגייסו לנושא, מספר פלדמן, היו
רחבעם זאבי (גנדי), חוקר הזמר העברי אליהו הכהן, הסייר הוותיק פרופ' מנשקה הראל, חוקרי ארץ ישראל זאב וילנאי, ופרופ' יהושוע בן אריה ועוד רבים וטובים.
כנס היסוד של המועצה לשימור אתרים נערך ב-17 בדצמבר 1984 במכון ון ליר בירושלים במעמד נשיא המדינה דאז חיים הרצוג ובהשתתפות כ-350 איש. בכנס הוקרא מצע מגילת היסוד אותה חיבר אליהו הכהן.
פלדמן חושף בשיחה איתי דבר שאולי לא רבים יודעים כי בתחילת דרכה והתהוותה של המועצה לשימור אתרים דרשה אשת הנשיא חיים הרצוג אורה הרצוג שייסדה ועמדה בראש ארגון "המועצה לישראל יפה" ל"ספח" את הטיפול בשימור אתרים לאחריותה של המועצה לישראל יפה. אני וחברי, אומר פלדמן התנגדנו לרעיון כי "המועצה לישראל יפה" נתפסה בעניי כאריסטוקרטית שרוב עיסוקה בקוקטיילים כיבודים ופרסים ולתחום שימור אתרים דרושים אנשי שטח וביצוע.
אחד מהמאבקים הראשונים של המועצה לשימור אתרים היה בזכרון יעקב: המועצה המקומית בראשותו של ראש המועצה דאז ישי שיבובסקי ביקשה להרוס המבנים ההיסטריים הישנים ברחוב הראשי בישוב ולהקים במקומם בתי קומות עם גגות רעפים . כביכול תוכנית שימור. המועצה לשימור שזה לא מכבר קמה ניהלה מאבק עיקש נגד התוכנית בטענה שזה לא שימור ראוי ודרשה לשנות תוכנית הבנייה ולשמר צביונו המקורי של הרחוב. מאבקה שכלל הפגנה בהשתתפות אלפי איש והזמנת כלי תקשורת למקום צלח לבסוף והתוכנית שונתה.
מאבק נוסף שצלח הוא בשכונת נווה-צדק. מהנדס העיר המליץ לראש העיר
שלמה להט להרוס שורה ארוכה של מבנים ישנים בשכונה בטענה שהם מסוכנים לציבור. מספר פלדמן: "בדקתי את העניין עם אנשי מקצוע, והתברר כי טענה זו אינה נכונה ורק מיעוט קטן מבן הבתים שתוכננו להיהרס מסוכנים לבטיחות לציבור. הבאתי את ראש העיר דאז שלמה(ציץ)להט לסיור בשכונה והראיתי לו את המלצת אנשי המקצוע. ציץ' הורה מיד להפסיק את ההרס וכך ניצלו בתים היסטורים חשובים".
תקופתו של פלדמן כמנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת נמשכה 26 שנים(1984-2010) בתקופה זו שוחזרו ושומרו אתרי שימור כמו צריף בן צבי בבית קשת, מכון אילון ברחובות, מבנים היסטוריים בירושלים ובצפת והרשימה ארוכה . אם כי היו גם אי-הצלחות ומבנים בעלי ערך היסטורי, ואדריכלי נהרסו בחטף. אם נביא בחשבון שפלדמן החל לעסוק בנושא השימור עוד קודם לכן במסגרת החברה להגנת הטבע הרי ניתן לומר כי כמעט 30 שנים מחייו הקדיש לנושא השימור. כאות הוקרה על פעילותו רבת השנים הן בחברה להגנת הטבע והן במועצה לשימור אתרי מורשת התכבד פלדמן בהדלקת משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-62 למדינת ישראל.
יוסי פלדמן הוא אב ל-4 ילדים: אבי פלדמן, מנהל חברה, יערה טל אדריכלית במקצועה, עופרי ברונשטיין מתגוררת בקיבוץ חקוק בצפון ומעיין פלדמן המתגוררת בקיבוץ נערן שבבקעת הירדן ו-8נכדים.
בינואר 2012 נפטרה רעייתו פנינה פלדמן .פנינה כתבה ספר בשם "צעדים בערפל". העוסק בסיפור חייו של השחקן יעקב בן סירה שהיה ילד בשואה הספר זכה בפרס "יד ושם" לספר המיועד לילדים ולנוער תשע"ג.