כשאשתי מדברת בטלפון עם אחותה שנשארה מאחור ברוסיה, אני מוכרח להיות בסביבה וכל הזמן לעזור להן. זו שבנובוסיבירסק איננה מבינה מה אומרת לה אחותה, המתגוררת בתל אביב כבר שני עשורים. למרות שהתל אביבית מדברת ברוסית - לפחות היא בטוחה בכך, תפקידי כל פעם להעיר לאשתי: תתרגמי לה את המילה "מיקרוגל", הם ברוסיה קוראים למכשיר השימושי בשם אחר. מיד לאחר מכן היא אינה מבינה את המילה "מחשב", שהתקלקל לך. המילה "קניון" עבור האחות (שהיא מורה להיסטוריה) הוא האתר עם הפסלים של נשיאי ארצות הברית מעבר לאוקיאנוס. בשילוב של "קניון" עם המילה "מבצע" היא בכלל תלך לאיבוד. בעצם היא מזמן איבדה אותך, אחרי "מסיבה", "משכנתא", "לקוח", "שיש" (במטבח), "עוגה", "שלט", "ארנונה", "בגרות". גם "בסדר" היא לא מבינה, למרות שאשתקד בילתה בארץ במשך חודש שלם.
אתם כבר הבנתם, ש"הישראלית החדשה" העשירה את שפת האם שלה ברכישות משפת הקודש (יש יגידו - "לִכלכה" - אבל זה עניין של גישה). מאות מילים שכאלה חדרו לרוסית. לא רק ילדים במשפחות עולים, שגדלו כאן ולמדו בבתי ספר מקומיים משלבים מילים בעברית לתוך הרוסית העילגת שלהם, אלא גם אלה שבאו לכאן בגיל מתקדם. שפתם היא מעין קוקטייל של מילים רוסיות אסליות, והעברית התגלה כמה-זה חודרנית!
מילה קצרה ויפה כמו 'טירונות'
הם מקבלים מכתבים מ"ביטוח לאומי" (אף "רוסי" אפילו לא מנסה לזכור שמו של המוסד בשפת האם - חוץ מכמה עורכי עיתונים בשפה הרוסית בארץ), או - "קופת חולים". למרות היותה של הרוסית שפה עשירה, חזקה ודומיננטית, שמעולם לא סבלה מחוסר במושגים - בישראל היא נסוגה שוב ושוב בפני השליטה המקומית - עברית המלכה.
קיימות מספר סיבות לכך. עולים רבים מבלים יום אחרי יום בסביבה דוברת עברית במקום עבודתם. גם בבית, כשהם עוברים לרוסית, הם ממשיכים להשתמש במילים עבריות. לא פעם המילה העברית קצרה יותר מהמילה הרוסית. למשל "מזגן". ברוסית קיימת מילה ארוכה פי שלוש -conditsioner. במה הייתם בוחרים: "עירייה" או munitsipalitet? מי ירצה לומר kurs molodogo boitsa, כאשר לרשותו מילה יפה, קצרה, מובנת לכול - "טירונות"?
כבר בימים הראשונים בארץ העולים מאמצים את המילים "בעל הבית" (שבדירתו גרים וסובלים מנדנודיו), "שכר דירה", "תלוש משכורת". המילים האלו מכסות רובד תופעות שלא היו מוכרים לנו מחיינו הקודמים. מאוחר יותר משתכנות בשפתנו ללא תרגום המילים "פיקדון", "מענק", "פיצויים", "שביתה", "אבטלה". כך שמות ימי השבוע - "יום ראשון", "יום שני" וכו'. הנה מקרה לו הייתי עד בעצמי: במסיבת העיתונאים עבור התקשורת בשפה הרוסית, לרגל הגעתו לישראל זמר רוסי מפורסם. עיתונאית אחת שאלה האם תהיה הופעה גם ביום ראשון, והשחילה למשפט הרוסי את שם היום בעברית, כפי שהיא רגילה. האמרגן ענה: "לא, אנחנו מופיעים רק באשדוד, תל אביב וחיפה". לא מזמן פגשתי חבר, שאלתי לשלומו, הוא עונה: "יושב על אבטלה". במשפטו שני המילים הראשונות הן ברוסית, המילה האחרונה - בעברית. העולים אימצו את המילים ללא סייגים, ומטים אותן לפי חוקי הדקדוק הרוסי.
אנשי העסקים הרוסיים בשיחה ביניהם משתמשים ללא תרגום במילים "שותף", "מע"מ", "קבלה", "חשבונית", "מס הכנסה", "צ'ק דחוי", ובצירופי המילים "הרמת כוסית" (לקראת כל חג במקום עבודה), "הפסקת חשמל".
לא סתם "השחלתי" למשפט למעלה את הביטוי הסלנגי "מה זה". הרוסים אוהבים מאוד להשתמש בו. מה אתם רוצים - לפני כמה שנים אגודת הסופרים דוברי רוסית בארץ פרסמה מודעה במספר כלי תקשורת בשפה הרוסית, ובה הזמינה את הציבור הרחב ליריד הספרים שיתקיים בתל אביב "בתחנה המרכזית" (ללא תרגום). היו אז הרבה בדיחות בנושא. כותבי המודעות בכלל בטוחים, שהמילים הבאות הן מילים רוסיות
מקוריות: "גֶבֶסניק", "שיפוצניק", "מטפלים/מטפלות", "שומר", "ניקיון".
יצא לך שמן משומן
השפעתה של העברית אינה מסתכמת בהשאלה של מילים וביטויים, אלא נמשכת בבניית משפטים. למשל, רבים מתחילים את המשפט הרוסי שלהם ב מילה "הַאִם" ("האם אתה רוצה, האם תבוא, האם ישנת..." וכדומה). הדבר מנוגד לחלוטין לדקדוק הרוסי. בעקבות דוברי העברית הרוסים החלו לומר: "אני אחזור אליך" (במובן של "אני אצלצל בחזרה מאוחר יותר"). לא נדירים גם קאלקים (תרגומי השאילה). לא מזמן חבר שלי אמר ברוסית: "אין לך מושג ירוק"...
בעקבות העברית, הרוסים הארץ ישראלים משתמשים בצירופי המילים "שאל שאלה", "החליט החלטה", "תרם תרומה". זאת הפרה בוטה של כללי הרוסית, בה יש רק שני מקרים בהם מורשים צירופי מילים כאלה עם שורש יחיד: "חלמתי חלום", ו"השלמתי את המשימה" (ברוסית כאן שתי המילים מאותו השורש). בשאר המקרים זה נחשב לטעות, ועורכים לשוניים מתקנים את המשפט ללא רחמים באומרם: יצא לך "שמן משומן" (ביטוי מקובל לתופעה זאת). שמעתי פעם עיתונאית בערוץ 9 הרוסי אומרת: "באבו כביר ביצעו ניתוח לאחר המוות". היא תרגמה מילה במילה את המונח, שהוא בעצם משפט שלם. איש לא הבין אותה! ברוסית להליך זה יש מילה קצרה, שבתרגום לעברית משמעותה "פָתְחוּ".
זאת ועוד, בעיירה נידחת ברוסיה שאלנו את המוכרת בחנות שאלות תמימות נטולות מילים לועזיות: "יש שמלה כזאת במידה קטנה יותר", או "מה מחירן של הנעלים האלה"? וכדומה. כבר אחרי השאלה השלישית המוכרת התעניינה: "מאיזה מדינה אתם?" איך היא ידעה שאנחנו זרים? הרי דיברנו ברוסית צחה ואין לנו מבטא! "מבטא אולי אין, אבל אתם שרים את המשפטים בצורה שונה" - ענתה המוכרת.
החבֵרה הישראלית שלנו חזרה לא מזמן מטיול שורשים בסנט-פטרסבורג, עיר מולדתה, שם גדלה, למדה באוניברסיטה ועשתה דוקטורט לפני עלייתה ארצה. במוזאון הארמיטג' ביקשה לקנות כרטיס. הקופאית ענתה לה: לך כאזרחית זרה זה יעלה סכום כזה וכזה (לאמור - פי עשרה מאשר לאזרחית רוסיה). החברה תהתה: איך היא מיד הבחינה מי עומדת לפניה? הסברתי: לפי המנגינה של המשפט היחיד שלה. אין מה לעשות: העברית משפיעה על הרוסית של הישראלים החדשים גם ברמת הנגינה של המשפטים.
הנה עוד מקרה מעניין. תייר ישראלי שכח במטרו במוסקבה באיזה קו רוחב הוא נמצא. הוא פנה לנוסע שעמד בינו לבין היציאה בעברית: "סליחה". הנוסע עשה צעד הצדה וענה גם הוא בעברית: "בבקשה".