הטרור שפוקד את יהודי צרפת - ערבים לבקרים, מדאיג מאוד וכואב אבל לא רק במובנן של התוצאות הטרגיות אלא בעיקר משום שהטרור הזה איננו טרור חולף, ומכאן שתוצאותיו הטרגיות קשות פי כמה בהתמשכותן. כבר לפני יותר מעשור פקד את צרפת גל אנטי יהודי דומה - שהיה דו סימטרי: אנטישמיות צרפתית לאומנית שבראשה עמדה משפחת לה פן הפשיסטית ומנגד טרור ערבי - מוסלמי. גם החוקים האנטי דתיים שהצרפתים הוציאו נגד לבוש דתי, הספקת אוכל כשר וכו' רק הרחיבו את המצוקה היהודית שם. אבל כמובן שגל פגיעה פיזית הוא זה שאותו חשים יותר מכל, למרות שלאמיתו של דבר הגל הזה הוא רק תוצאה של הסתה רעיונית ותיאורטית הבאה מסיבה ובשפה אנטי רוחנית. בעוד שנגד הטרור המאגרבי הרי שיהודי צרפת הרימו את קולם, הנה שכנגד הלחץ הרוחני הם פחות היו אקטיביים, ובמיוחד כשהתירוץ היה כי גזירות הדת הצרפתיות יועדו נגד המוסלמים, ולכן גם על יהודי צרפת לקבלן בשיויון נפש. יהדות צרפת היא היהדות הגדולה באירופה שמעבר לחבר העמים אבל יהדויות קטנות יותר, כמו בריטניה, גרמניה ובלגיה נלחמות חזק יותר על נפשן הרוחנית, ובמיוחד עצמאיות יותר. יהדות צרפת היא הססנית, ובמיוחד תלויה ב"פריץ הישראלי", בכל תגובותיה, ואולי כאן הוא עקב העכילס שלה.
עלייה לא"י - עניין פרטי ולא קבוצתי
לישראל ה"ממלכתית" יש אינטרסים הפוכים מאלה של יהדויות העולם, ובמיוחד בנושאי החיים בחו"ל מול ההגירה לארץ ישראל, ובין התפתחות ועליית עולם היהדות והתורה מול חילוניזצייה של עם ישראל. בבריטניה, בבלגיה, וכיום במיוחד בגרמניה, הבינה ההנהגה היהודית מזמן את הקונפליקט שלה בנושאים אלה עם ישראל ה"ממלכתית". הקו שם החל להתנהל באופן עצמאי והם החלו לדאוג ליצור קשר עם הגורמים העוינים בארצותיהם - גם מ"חוץ לקופסא" של הממשל המדיני הישראלי והמקומי גם יחד. ההנהגה היהודית בשאר מדינות אירופה - וגם בצפון ובדרום אמריקה, הבינה כי אם היא תמשיך לסמוך רק על ישראל הרי שנגע הפיגועים לא רק שלא ירד אלא יעלה, משום שהתשובה הישראלית תהיה תמיד: "עלייה לארץ ישראל".
עליה לארץ ישראל היא עניין פרטי ולא קבוצתי משום שברגע שזה מתחיל להיות עניין קבוצתי הרי שזה בעצם הופך לאסון קבוצתי. העולים לא"י עוזבים מאחוריהם מצב כלכלי טוב עם זכויות אזרח מוצקות והופכים לפליטים בארץ ישראל. יתרה מכך, מבחינה דתית, ובמיוחד חרדית, הרי שזהו אסון קשה לשומרי המצוות מחו"ל משום שבישראל עושים הכול (מטעם השלטון) להפכם לחילוניים, ואילו המפלגות החרדיות משתפות פעולה בשתיקה לטובת השמד הזה מתוך חשש שאם הן תתקוממנה הרי שתקציביהן יפגעו.והדוגמה לסבל הזה באה מכיוון...יהדות צרפת!
כבר למעלה מעשור מגיעים לארץ עשרות אלפי עולים מארץ זו וקשה לומר שמצבם שפר עליהם. רבים מהם - תמימים בדרך כלל, שילמו על מחירי הדירות שקנו במחירים כפולים ומכופלים. רובם של היהודים הללו הפכו מבעלי הון, מאנשי עסקים וממשרתי ציבור בכירים לשוטפי רצפות ועובדי דחק שהפיטורין מונפים עליהם מפעם לפעם.וכמובן שלא לדבר על כך שהאמונה הדתית אצל צאצאיהם נפרמה משום שבישראל הם מכוונים לבתי ספר חילוניים ופסדו דתיים.בעשור האחרון ראיתי את הדברים הללו מול עיני ממש אצל שכנים וידידים בשכונת רמת בית שמש א', בעיר בית שמש. ומה שרבים לא יודעים הוא כי מהעליות הצרפתיות של ראשית שנות האלפיים שיעור היורדים מהארץ היה גבוה ביותר, כשחלק מהם נסעו חזרה לצרפת, אחרים הגרו לבלגיה, גרמניה וקנדה. את העולים הללו רימו המוסדות ה"ממלכתיים" כששכנעו אותם לוותר מראש על אזרחותם ותנאיהם בצרפת, והללו כמו פתאים נפלו לפח הזה ונותרו קרחים מכאן ומכאן.הבעיות הללו אירעו גם לעולים מארה"ב ומבריטניה אבל הצרפתים התמימים שילמו על כך הרבה יותר ביוקר מכולם.
הנימוק של "ביטחון" - בתירוץ חוזר ונשנה לעליה קבוצתית, הוא תרוץ נדוש ושקרי. העולה מצרפת אומנם בורח מהתנכלויות ומפיגועים אבל נפגש איתם בארץ ישראל. אני עדיין לא שמעתי ששכונת "הר נוף" בי"ם עברה לפריז או ש"עוטף רצועת עזה" הוא חבל ארץ בצרפת. וכשאני נכנס לכל תחנת תחבורה ציבורית או סופר לקנייה, אזי, המצב לא רק שמזכיר לי את צרפת אלא שהוא גרוע פי כמה וכמה ממנו, ולא חסרות תקריות של סכינאים ויריות לעדות. אינני חושב שמצווה מהודרת היא למות כיהודי בארץ הקודש כדי שמכבי ת"א תזכה בגביע אירופה בכדורסל וכדי שישראל תזכה בתחרות ה"אירו-ביזיון". אבל יותר מכל אני יהודי דתי שמחויב למה שציוונו רבותינו והם ציוונו שיש להישמר יותר מהידרדרות רוחנית לעומת הסכנה הגשמית,משום שזו האחרונה נופלת עלינו כשזו הראשונה היא במשבר. יהודי צרפת - שחיים בצרפת בין הגויים ומספיק להם חינוך חבד"י ואפילו דתי פושר, הרי שבישראל הם יורדים מטה,מטה עד לפרוק משפחות ממש, ועד כדי מיעוט בילודה, ולבסוף גם הגירה מהארץ. בקיצור, ישראל איננה מכינה ליהדות צרפת תוכנית שיקום וחיי יהדות ורווחה אמיתיים אלא מביאה אותם לכאן כדי שישמשו "בשר תותחים" בצבא (עוד סכנה שלא קיימת להם בארצם... ) וכוח עבודה זול. מאז יבוא עולי תימן ע"י שמואל יבנאלי, בראשית המאה ה-20, לא השתנה דבר בחשיבה הציונית - נצלנית, לגבי עולי ארצות ערב.
שמד רוחני
שנים רבות משתפת תנועת חב"ד פעולה עם ה"ממלכתיות הישראלית", עד שהפכה ל"חרדי המחמד" של ישראל ה"ממלכתית" ושל התנועה הציונית.אפילו על פטור מהצבא לשליחי חב"ד בחו"ל, מדברים בקול רם - ואפילו גורמים אנטי חרדים כ
ציפי לבני ו
יאיר לפיד. אבל לאחר זעקות העלייה של נתניהו וליברמן - אחרי מה שקרה בפריז,גם מר מנחם מרגולין החבד"ניק והפרו ציוני, מ"ממרכז רבני אירופה", אינו יכול עוד להתאפק וזועק כי "העלייה לארץ איננה פתרון".
רק עכשיו הבינו הפתאים מחב"ד כי אין כאן "מטרה ציונית לשמה", אלא זהו שמד רוחני שעומד מאחורי זעקות האימה הללו. אנשי חב"ד רואים בעיניים כלות כיצד עשרות אלפי יהודים שהודרכו על ידם לעלות על הדרך העולה בית אל בצרפת, הופכים ל"הומלסים" מבחינה רוחנית דווקא עם עלייתם לארץ הקודש ובישראל. תנועת חב"ד מאבדת גם את הקשר עם הללו.היהודים הצרפתים הללו - שאבותיהם הגרו לצרפת ממרוקו, מתוניסיה וגם מאלזי'ריה, אינם נקלטים בארץ בקרב בני עדותיהם המקומיות,הם אינם משתלבים בקרב ה"ישראלים" וגם לא בקרב תנועת חב"ד בארץ.ברור הוא שניתוקם מהווייתם המקורית רק מרעה עימם.
וישנן עוד לא מעט מחשבות נוגות לאחר שיותר מ"מספר עובדות" נראות לי תמוהות.בספר שהוציאו בעבר שני יהודים צרפתים הם הביאו סקירה על אירועים אלימים שהתרחשו בצרפת נגד היהודים ולטענתם האירועים הללו רק התחזקו עם העלייה לישראל אך מנגד,כאשר יהודי צרפת ערכו תפנית הגירה ובמקום להגר לישראל הם הגרו לקנדה הרי שהפיגועים נפסקו. רדיקאלים יותר - מבין יהודי צרפת, מאשימים גורמים בתנועת "מכבי" באדישות לפיגועים, ואף בעידודם. כמובן שלטענה הזו חייבים להביא עובדות ברורות וגם אם הללו הביאו את מה שהם קוראים "עובדות" הרי שזה טעון בדיקה רצינית, אבל אי-אפשר להשתחרר מהתחושה שגם אם גורמים ישראלים אינם מעורבים,חס ושלום,בפרובוקציות הללו, הרי שאותם גורמים ישראלים מנצלים את הפיגועים בצרפת - באופן ציני, לעודד הגירה לישראל מבלי לבנות תוכנית קליטה אמיתית שלא תותיר את יהודי צרפת בישראל ללא פרנסה וללא הצלחה דתית וחברתית.
צביעות לא קטנה נלמדת גם מתגובתה ההפוכה של ח"כ ציפי לבני. הגב' הזו כיהנה עד שנת 2006 כשרת החוץ של ישראל, ובמסגרת תפקידה זה היא נסעה לבלגיה וניסתה (בשנת 2006) לחסל ממש את החיים היהודיים שם ולהעלות לישראל את הקהילה היהודית משם, תוך כוונה למוטט את פרנסת היהודים הללו, הבנויה על בורסת היהלומים של העיר הבלגית אנטוורפן. אך מלחמת לבנון השנייה שמה קץ לתוכנית ההגירה של לבני. והנה עכשיו - לאחר הפיגוע בפריז, פתאום גב' לבני טוענת כי "ישראל איננה ארץ מקלט". ההסבר הוא פשוט - עוד גישה ציונית טריוויאלית שבה מודדים את ה"עלייה" היהודית לפי האינטרס האלקטוראלי. בשנת 2006 הייתה לבני שרת החוץ של ממשלת אולמרט ועמדה לכבוש את המפלגה הגדולה דאז בישראל, את קדימה. היהודים הבלגים היו עבורה עוד כוח אלקטוראלי שיודה לה אח"כ בבחירות שיבואו בהמשך. אבל כיום נתניהו הוא ראש הממשלה,ציפי לבני היא רק באופוזיציה ואילו יהודי צרפת שיהגרו יצביעו בעתיד כמעט כולם למפלגות הימין ולמפלגות הדתיות, ולכן ישראל כבר איננה "ארץ מקלט", דאליבא דציפי לבני.
הידברות ישירה עם המוסלמים בצרפת
אז בכל זאת, מה באמת יכולים יהודי צרפת לעשות במצבם העגום הזה? ובכן, הפתרון איננו כה הזוי כמו שרבים חושבים. יהודי צרפת הם ברובם ילידי צפון אפריקה, והנה בתוניסיה ובמרוקו נהנים שם היהודים מחופש אזרחי ודתי וגם מוסדות חב"ד עובדים שם ללא הפרעה. הכול כמובן בלי להזכיר את ישראל ואת הציונות. כך זה עובד גם בטורקיה וכך זה עובד גם באירן. אין שום סיבה שבעולם שיהודים יוצאי ארצות ערב יהפכו פתאום לחסידי גישתו האירופאית המתנשאת של תאודור הרצל, ויחליטו שהם קדמת המערב במלחמתם בברברייה המוסלמית, שתמול שלשום שימשה עבורם אכסניה של שלטון חסד.
יהודי צרפת צריכים לעזוב את הסינר ה"ממלכתי" של ישראל ולצאת להידברות ישירה עם הערבים והמוסלמים בצרפת, בדיוק כפי שעשו ועושים יהודייה החרדים של בריטניה וכמו שעשו ועושים זאת יהודי אנטוורפן הבלגית, ובדיוק כמו שחלק חילוני וחרדי כאחד עושה זאת בארה"ב, ואפילו בדרום אמריקה. כך למשל התנגדו יהודי שוויץ לגזירת השלטון בארץ זו על גובה נמוך למסגדים המוסלמים. יהודי שוויץ הבינו שהיום גוזרים על האיסלאם ומחר יגזרו על היהדות. האדמו"ר מסאטמר זצקו"ל כבר הורה לפני עשרות שנים לחסידותו לצעוד בחו"ל על המדרכות הפוליטיות ההפוכות שעליהן צועדת שם הציונות, כדי לא להיפגע מחוסר האחריות של השלטון ה"ממלכתי" החילוני בארץ ישראל, במלחמתו בכל העולם. יהודי צרפת חייבים לפתוח צוהר עצמאי לשיחות דו-קיום עם האיסלאם בצרפת,ולא בחסות הסוכנות הציונית או בחסות גורמים ישראלים אחרים. ולראיה,גם בבריטניה ובבלגיה חיים מוסלמים רבים אבל המצב הביטחוני של היהודים הרבה יותר טוב,ובמיוחד בלונדון בירת בריטניה. כמו שיהודי תוניסיה ומרוקו מסתדרים עם השלטונות שם כך יכולים יהודים ממוצא מרוקאי ותוניסאי להסתדר עם הערבים בצרפת,שמקורם באותן מדינות.
וכמה הרהורים על מה שאירע במערכת "שרלי הבדו".
בנימין נתניהו - בנאומו בבית הכנסת המרכזי בפריז, דיבר על הצורך הדמוקרטי להיאבק על הזכות של כל אחד להאמין במה שירצה להאמין וגם על הזכות לא להאמין. ראשית,אינני חושב שבבית כנסת - שהוא היכל האמונה,יש מקום לעודד הגנה על דברי כפירה של אי-אמונה. אבל הבעיה היא אחרת. זו אומנם זכותו של כל אחד גם לא להאמין אבל כדי שמאמינים ולא מאמינים יחיו יחדיו צריך לכבד רגשות ולא לפגוע בקדושת הקדוש לאחר, וכאן באמת שהקריקטורה של העיתון הצרפתי הייתה חציית קווים.
בוודאי שכיהודים אנחנו מצווים לא להרים ידיים ולא להתנהג באופן רצחני כמו שעשו הטרוריסטים מ"שרלי הבדו", אבל חוששני כי גם כאן, בארץ הקודש, אנחנו עוברים ניסיונות התגרות באמונתנו ע"י ה"אינטלקטואלים הטוטאליים" הבאים מן העולם האנטי דתי, שאליו שייכים חלק מאנשי "שרלי הבדו" וגם הכתות האנטי דתיות היהודיות גם יחד.מערכונים על שרה אימנו ועל דוד המלך וסדרות טלויזיוניות כמו "היהודים באים" ו"חצי המנשה" הם בעצם פגיעה יום יומית ברגשות אלה שהיהדות לא נותקה מהם אלפיים שנה, אבל איש לא יקום ולא יגנה זאת כמו שמגנים אי-עמידה בדום או מחאה נגד המדינה.כמו שצריך לגנות פונדמנטאליזם דתי קיצוני כך צריך להלחם נגד הפונדמנטליזם האנטי דתי.
בצרפת הקורבן זה היה הנביא המוסלמי ובארץ הקורבנות הם אברהם אבינו, משה רבנו והקדוש ברוך הוא בעצמו.גם סטירה על חשבון האמונה צריכה להיות מקועקעת.יפה תעשה הנהגת היהודים בצרפת אם תכונן עם המוסלמים אמנה חברתית כדי לעצור את הפונדמנטליזם האנטי דתי בארץ זו,נגד האמונה הדתית של יהודים ומוסלמים כאחד.