על חופש הפעולה של מתרגם השירה

בקבוצה המקוונת "אות ועוד" אותה אני מנהלת מזה כמה שנים הנהגתי לאחרונה פינה שבועית בה אני מזמינה את חברי הקבוצה לפגוש את אחד או אחת ממשוררי העולם וזאת כדי להרחיב את החשיפה של חברי הקבוצה הנחשפים למשוררי הארץ ולתת להם טעימה מן השירה העולמית. האורחת הרביעית בסדרה הייתה המשוררת והסופרת סילביה פלאת' ובמסגרת הצגתה הבאתי תרגומים של שניים משיריה מראה בתרגום אורה סגל וקצה בתרגום גיורא לשם. הפרסום של הפינה הנוגעת ביצירתה של סילביה פלאת הניעה את אחד מחברי הקבוצה המשורר עצמון יניב לתרגם בתוך שעות ספורות את שירה הנודע של פלאת' 'שיר אהבה של נערה משוגעת' אותו בחר לפרסם על לוח הקבוצה. לצרכי השוואה וכדי להפוך את העיסוק בשיר ובתרגומו למרתק יותר בחר עצמון יניב להביא תרגום נוסף של השיר פרי עטה של ריטה קוגן שאיננה חברה בקבוצה. התרגומים משכו מיד את ליבי וכאילו כישפו אותי עד כדי כך שזנחתי כל עיסוק אחר על-מנת להגיב עליהם. ראשית אני מביאה כאן את השיר המקורי ואת שני התרגומים: Mad Girl's Love Song "I shut my eyes and all the world drops dead; I lift my lids and all is born again. (I think I made you up inside my head.) The stars go waltzing out in blue and red, And arbitrary blackness gallops in: I shut my eyes and all the world drops dead. I dreamed that you bewitched me into bed And sung me moon-struck, kissed me quite insane. (I think I made you up inside my head.) God topples from the sky, hell's fires fade: Exit seraphim and Satan's men: I shut my eyes and all the world drops dead. I fancied you'd return the way you said, But I grow old and I forget your name. (I think I made you up inside my head.) I should have loved a thunderbird instead; At least when spring comes they roar back again. I shut my eyes and all the world drops dead. (I think I made you up inside my head.)" שִׁיר אַהֲבָה שֶׁל נַעֲרָה מְשֻׁגַּעַת /סיליביה פלאת תרגם מאנגלית: עצמון יניב עוֹצֶמֶת אֶת עֵינִי וְכָל הַחֶלֶד נוֹפֵל שָׁדוּד תְּרִיסֵי עֵינַי פּוֹקַחַת וְהָעוֹלָם שָׁב וְנוֹלַד חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִמְצֵאתִי אֶת הַכֹּל בְּתוֹךְ רָאשִׁי הַכּוֹכָבִים יוֹצְאִים בִּמְחוֹל הַוַּלְס בְּכָחֹל וּבֶאֱדוֹם וַעֲלָטָה נִכְנֶסֶת שְׁרִירוּתִית בִּדְהָרָה עוֹצֶמֶת אֶת עֵינִי וְכָל הַחֶלֶד נוֹפֵל שָׁדוּד וּבַחֲלוֹם חָלַמְתִּי שֶׁאוֹתִי כִּשַּׁפְתָּ אֶל תּוֹךְ יְצוּעִי וְשַׁרְתָּ לִי שִׁירִים חוֹלֵי יָרֵחַ וְנָשַׁקְתָּ לֹא מַמָּשׁ שָׁפוּי (חוֹשֶׁבֶת שֶׁאוֹתְךָ הִמְצֵאתִי בְּרֹאשִׁי) הָאֵל קָרַס מִמַּעַל, דָּעֲכָה אֵשׁ גֵּיהִנֹּם גֹּרְשׁוּ שְׂרָפִים וְהַשָּׂטָן כּוֹחוֹ הוּעַם עֵינַי עָצַמְתִּי וְקָרַס כָּל הָעוֹלָם קִוִּיתִי שֶׁתָּשׁוּב -כְּפִי הַבְטָחָתְךָ אַךְ מִזְדַּקֶּנֶת וְשִׁמְךָ נִמְחֶה מִזִּכְרוֹנִי (חוֹשֶׁבֶת שֶׁאוֹתְךָ הִמְצֵאתִי בְּרֹאשִׁי) מוּטָב הָיָה לִי בִּמְקוֹמְךָ, צִפּוֹרַעַם לֶאֱהֹב הֲרֵי הֵן לְפָחוֹת נוֹתְנוֹת בְּבוֹא אָבִיב, קוֹלָן בְּשִׁיר עוֹצֶמֶת אֶת עֵינִי וְכָל הַחֶלֶד מֵת (חוֹשֶׁבֶת שֶׁאוֹתְךָ הִמְצֵאתִי בְּרֹאשִׁי). שיר אהבה של עלמה משוגעת תרגום מאנגלית ריטה קוגן עֵינַי עָצַמְתִּי - הָעוֹלָם גָּוַע. פָּקַחְתִּי - וְנִבְרָא הוּא בַּשֵּׁנִית. נִדְמֶה לִי, שֶׁבָּדִיתִי אֶת דְּמוּתְךָ. הַכּוֹכָבִים פּוֹצְחִים בֵּהִלּוּלָה, הַחֲשֵׁכָה דּוֹהֶרֶת שְׁרִירוּתִית. עֵינַי עָצַמְתִּי - הָעוֹלָם גָּוַע. חֲלוֹם: אוֹתִי כִּשַּׁפְתָּ לֵמִּטָּה, זִמַּרְתָּ נְשִׁיקוֹת אִי-שְׁפִיּוּתית. נִדְמֶה לִי, שֶׁבָּדִיתִי אֶת דְּמוּתְךָ. הָאֵל קָרַס, הַגֵּיהִנֹּם כָּבָה. שָׂטָן גֹּרַשׁ, שָׂרַף הָפַךְ פָּלִיט. עֵינַי עָצַמְתִּי - הָעוֹלָם גָּוַע. הִבְטַחְתָּ. אָז קִוִּיתִי לְשׁוּבְךָ. שִׁמְךָ נִשְׁכַּח - זָקַנְתִּי פִּתְאוֹמִית. נִדְמֶה לִי, שֶׁבָּדִיתִי אֶת דְּמוּתְךָ. מוּטָב הָיָה לִי לֶאֱהֹב צִפּוֹר שֶׁל רַעַם, זֹאת, שֶׁשָּׁבָה כֹּל אָבִיב. עֵינַי עָצַמְתִּי - העולם גָּוַע. נִדְמֶה לִי, שֶׁבָּדִיתִי אֶת דְּמוּתְךָ. ולהלן התייחסותי אל התרגומים: שני שירים מתורגמים לשפה אחת. השיר של ריטה קוגן בשפה יומיומית השיר של עצמון בשפה ספרותית והעושר הלשוני בה מגביה את התרגום " עֵינַי עָצַמְתִּי - הָעוֹלָם גָּוַע. פָּקַחְתִּי - וְנִבְרָא הוּא בַּשֵּׁנִית. נִדְמֶה לִי, שֶׁבָּדִיתִי אֶת דְּמוּתְךָ.." (קוגן) זה מזכיר לי אנגלית אמריקנית. " עוֹצֶמֶת אֶת עֵינִי וְכָל הַחֶלֶד נוֹפֵל שָׁדוּד תְּרִיסֵי עֵינַי פּוֹקַחַת וְהָעוֹלָם שָׁב וְנוֹלַד חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִמְצֵאתִי אֶת הַכֹּל בְּתוֹךְ רָאשִׁי" וזו אנגלית בריטית ויש הבדל בעומקם של דימויי השפה. לכאורה, זו אותה שפה, אך רק לכאורה, כי קוגן אולי ברורה יותר לקהל שלא צריך עושר לשוני ויכול להתחבר אליה. בשירה של עצמון יש עומק לשוני, כי הוא גדל בבית כזה שהשפה האנגלית שלו היא שפת אמו. "הַכּוֹכָבִים פּוֹצְחִים בֵּהִלּוּלָה, הַחֲשֵׁכָה דּוֹהֶרֶת שְׁרִירוּתִית. עֵינַי עָצַמְתִּי - הָעוֹלָם גָּוַע." גם דימויי השפה הם קליטים ויפים אצל קוגן. אך התרגום לא מדייק. " הַכּוֹכָבִים יוֹצְאִים בִּמְחוֹל הַוַּלְס בְּכָחֹל וּבֶאֱדוֹם וַעֲלָטָה נִכְנֶסֶת שְׁרִירוּתִית בִּדְהָרָה עוֹצֶמֶת אֶת עֵינִי וְכָל הַחֶלֶד נוֹפֵל שָׁדוּד". התרגום מאוד מדייק. עצמון נותן לשפת אמו את הכבוד הראוי לה ומתרגם במדויק את המילים ויוצר מחול כוכבים. וואלס צבעוני בכחול ובאדום. הכוכבים מהבהבים בצבעוניותם למרות שעלטת הלילה נכנסת בדהרה שרירותית ורומסת וחמסת לעצמה את הריקוד... " חֲלוֹם: אוֹתִי כִּשַּׁפְתָּ לֵמִּטָּה, זִמַּרְתָּ נְשִׁיקוֹת אִי-שְׁפִיּוּתית. נִדְמֶה לִי, שֶׁבָּדִיתִי אֶת דְּמוּתְךָ." עניין הבדיה אצל קוגן מזכיר לי מטופלים באי שפיות זמנית. זה מעין מוטיב שמתפתח בשיר. היה או לא היה זאת השאלה? "וּבַחֲלוֹם חָלַמְתִּי שֶׁאוֹתִי כִּשַּׁפְתָּ אֶל תּוֹךְ יְצוּעִי וְשַׁרְתָּ לִי שִׁירִים חוֹלֵי יָרֵחַ וְנָשַׁקְתָּ לֹא מַמָּשׁ שָׁפוּי (חוֹשֶׁבֶת שֶׁאוֹתְךָ הִמְצֵאתִי בְּרֹאשִׁי)" אוהבת את הרצף הלשוני שיצר פה עצמון. בחלום חלמה הדוברת שאהובה כישף אותה. בחלום הגוף שלנו לא פעיל, הוא סביל ולמרות הכול היא אומרת: "חָלַמְתִּי שֶׁאוֹתִי כִּשַּׁפְתָּ אֶל תּוֹךְ יְצוּעִי וְשַׁרְתָּ לִי שִׁירִים חוֹלֵי יָרֵחַ וְנָשַׁקְתָּ לֹא מַמָּשׁ שָׁפוּי" החלימה המכשפת והשירה היקוצה של סהרורים בלילה והנשיקות הלא שפויות מהדהדות לה במחשבה באותה עת שהיא מניחה ראשה על הכר." הָאֵל קָרַס, הַגֵּיהִנֹּם כָּבָה. שָׂטָן גֹּרַשׁ, שָׂרַף הָפַךְ פָּלִיט. עֵינַי עָצַמְתִּי - הָעוֹלָם גָּוַע." קוגן. בתרגום של קוגן כל בית מנותק מרצף לשוני. "הָאֵל קָרַס מִמַּעַל, דָּעֲכָה אֵשׁ גֵּיהִנֹּם גֹּרְשׁוּ שְׂרָפִים וְהַשָּׂטָן כּוֹחוֹ הוּעַם עֵינַי עָצַמְתִּי וְקָרַס כָּל הָעוֹלָם" עצמון מספר סיפור ושומר על הרצף הקיים. הכנסת אותי למעין תפאורה של בעלת אוב. מה שראיתי לפניי היה את בואו של שאול המלך בלילה אל בעלת האוב. כל עניין הכישוף ומעשי הכשף האלה והאל קורס, הוא שמוגבה מאנשים מתמוטט, לא נשמע הגיוני ואש הגהינום דעכה. יש הדרגתיות בבית הזה עצמון. קודם כל האל קרס והתמוטט, אחר כך האש דעכה, "גֹּרְשׁוּ שְׂרָפִים וְהַשָּׂטָן כּוֹחוֹ הוּעַם" ורק בסוף התמוטט כל העולם. אדם שלוקה בנטיות אבדניות רואה את העולם שסביבו בכאוס מוחלט. אין עולם יש קריסה טוטאלית. הִבְטַחְתָּ. אָז קִוִּיתִי לְשׁוּבְךָ. שִׁמְךָ נִשְׁכַּח - זָקַנְתִּי פִּתְאוֹמִית. נִדְמֶה לִי, שֶׁבָּדִיתִי אֶת דְּמוּתְךָ. מוּטָב הָיָה לִי לֶאֱהֹב צִפּוֹר שֶׁל רַעַם, זֹאת, שֶׁשָּׁבָה כֹּל אָבִיב. עֵינַי עָצַמְתִּי - העולם גָּוַע. נִדְמֶה לִי, שֶׁבָּדִיתִי אֶת דְּמוּתְךָ." קוגן. הציפייה לאהוב מורטת עצבים וגם מולידה את הזיקנה. וכשזו באה היא מביאה עמה בת לוויה צמודה את השכחה. כי גם שמו של האהוב נשכח. עניין ההבטחה שלא קויימה מטריד בשיר. הבטיח שיבוא והיא ציפתה לשווא. וההשלמה עם המציאות באה מתון החיים "מוּטָב הָיָה לִי לֶאֱהֹב צִפּוֹר שֶׁל רַעַם, זֹאת, שֶׁשָּׁבָה כֹּל אָבִיב. עֵינַי עָצַמְתִּי - העולם גָּוַע. נִדְמֶה לִי, שֶׁבָּדִיתִי אֶת דְּמוּתְךָ." ככה מסתיים השיר. ואני שואלת, מהי ציפור של רעם? "קִוִּיתִי שֶׁתָּשׁוּב -כְּפִי הַבְטָחָתְךָ אַךְ מִזְדַּקֶּנֶת וְשִׁמְךָ נִמְחֶה מִזִּכְרוֹנִי (חוֹשֶׁבֶת שֶׁאוֹתְךָ הִמְצֵאתִי בְּרֹאשִׁי) מוּטָב הָיָה לִי בִּמְקוֹמְךָ, צִפּוֹרַעַם לֶאֱהֹב הֲרֵי הֵן לְפָחוֹת נוֹתְנוֹת בְּבוֹא אָבִיב, קוֹלָן בְּשִׁיר עוֹצֶמֶת אֶת עֵינִי וְכָל הַחֶלֶד מֵת (חוֹשֶׁבֶת שֶׁאוֹתְךָ הִמְצֵאתִי בְּרֹאשִׁי)." עצמון. את המענה לשאלתי לא מצאתי בתרגום של קוגן, אך מצאתי בתרגום של עצמון. כי ציפור רעם נותנת קולה בשיר, והניגון את כל הסביבה מאיר/ מעיר בפעמי התחדשות אך חברת הקבוצה האמנית היוצרת האמנית טלי בירנברג התייחסה אל תרגומו של יניב "אתה פשוט נהדר! התרגום אותנטי ומדבר את תחושות הכותבת באופן בהיר ונהיר. בתור בוגרת תואר ראשון בספרות אנגלית ובלשנות מאונ׳ בן-גוריון אני חובבת שירה נשית ובפרט את סילביה פלאת׳. אם הייתי נותנת ציון לתרגום זה היה 100 ללא ספק. יופי של פרשנות! אהבתי את ה״ציפורעם״, אגב ה-thunderbird הוא סמל עוצמתי ודומיננטי ביותר בתרבות האינדיאנית באמריקה. בדרך כלל הייתה מסמלת מלחמה בשל משק כנפיה שנשמע כרעם. אהבתי מאוד את התייחסותך לדבר בהבדל מן התרגום של ריטה קוגן שכתבה ״ציפור״ בלבד והפרידה את הרעם ובכך הרחיקה מעט את המשמעות הסימבולית בבחירת ציפור הרעם. עוד דבר המשיכה של סילביה פלאת׳ למיסטי והעל טבעי, טוטם אינדיאני ואיזכור של השרפים והשטן היא שכביכול הפכה אותה ״נערה משוגעת״, אז לנשים רוחניות ממינה קראו ״מכשפות״." אז יכולה אני, להוסיף ש"ציפורעם" המופיעה בשיר מרמזת על תרבות אמריקנית המוכרת לסביבה המקומית. כי כאשר לא מתרגמים מילים תרגום מדויק מאבדים את הרצף הלשוני. מחד השפה הברורה של קוגן יצרה אצלי ניתוקים במחשבה. לא היה רצף רעיוני. כאילו השיר דיבר אלי במקצבים קטועים אחרי שלא פורשו נכון מילותיו או הושמטו על-ידי המתרגמת. בתרגום של עצמון יניב, הדוברת עוצמת עיניה גם תפאורת השמחה נעלמת לרגע ואז בעצימת העיניים חשך עולמה והבריח את התקווה. תודה לך עצמון על רעיון מבריק. עצמון על רעיון מבריק.