עם זאת, עדיין לא ברור אם אדלסון יצליח לעמוד במשימה שהציב לעצמו. לדברי נשיא "המכון לחקר יהדות וקהילה" בסן פרנסיסקו, גארי טובין, שמתמחה בפילנתרופיה יהודית, "תורמים רבים מתמודדים עם אתגר כשהם מעניקים סכומי כסף גדולים: כיצד למצוא את המוסדות המתאימים שישתמשו בכסף הזה ביעילות. ככל שהמטרה גדולה יותר, כך קשה יותר למצוא מוסדות להעניק להם את הכסף".
טובין מעריך, ש"אדלסון ישנה את אופי הנדבנות היהודית עם הצבת הרף הכספי החדש, ויש לקוות שרבים יילכו בעקבותיו. כיום, אין בקהילה היהודית מנהיג פילנתרופי שמעניק באופן קבוע מתנות ענק - בסך 25 מיליון דולר או יותר - שיעודדו אחרים לתרום סכומים גדולים אף יותר".
אדלסון התעשר במו ידיו. הוא נולד ברובע העני דורצ'סטר שבבוסטון, לאב שעבד כנהג מונית. בגיל 12 לווה 200 דולר מדודו כדי למכור עיתונים ברחובות. הוא התעשר לראשונה בשנות ה-80, כשייסד את יריד תעשיות המחשוב "קומדקס" ומכר אותו ב-1995 לחברה יפנית, תמורת 862 מיליון דולר.
עד כה, אדלסון היה הבעלים או שותף ביותר מ-50 חברות ויוזמות עסקיות. להצלחה הגדולה ביותר זכה בלאס וגאס ובמקאו שבסין, שבהם ייסד עסקי נדל"ן, בתי קזינו ובתי מלון. החברה שבבעלותו, "לאס וגאס סנדס", שהונפקה ב-2004, מפעילה בלאס וגאס את מלון "ונציה" היוקרתי ואת מרכז הוועידות בעיר. באוקטובר האחרון הודיעו בני הזוג אדלסון על תרומה בסך 25 מיליון דולר ל"יד ושם" - התרומה הפרטית הגדולה ביותר בתולדות המוזיאון. הזוג אדלסון, שמתגוררים בלאס וגאס, מממנים כעת גם את בניית בית הספר התיכון היהודי הראשון בעיר, שאמור להיפתח בסתיו 2008.
ג'ונתן סרנה, פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת ברנדייס, אמר אתמול שייסוד הקרן "הוא חלק מהסיפור על האופן שבו יהודים עשירים מאוד בארה"ב מקימים קרנות כאמצעי לחיזוק הקהילה היהודית. הם עושים זאת לא על-ידי פנייה לקרנות ולארגונים קיימים, אלא מנהלים בקפדנות את חלוקת ההון שלהם, כפי שהם מנהלים בקפידה את הונם הפרטי".
סרנה הוסיף, ש"ה'סטארט-אפים' האלה הם גופים יעילים ואינם חייבים להתעסק עם אינספור ועדות או ליצור קונצנזוס לגבי המטרות של הארגון שלהם. הם פשוט חושבים 'מחוץ לקופסה' ומוציאים לפועל את מטרותיהם. עם זאת, חשוב להדגיש, שיש חשיבות רבה גם למנגנון הממוסד של מוסדות הצדקה, שמיועד לתמוך בצרכים 'מסורתיים', כמו בתי ספר". לדבריו, הידע של בונן "נרחב והוא אחד המנהיגים היהודים המכובדים שיש".