"דיור ובריאות" - זהו נושאו של כנס שערכו באחרונה בגרמניה "השירות הגרמני למידע רפואי" ו"החברה הגרמנית לרפואת הדיור". כ-2,000 מומחים - רופאים, פסיכולוגים, סוציולוגים ואדריכלים - נפגשו בכנס זה והחליפו דיעות. את הדברים שהושמעו בכנס ניתן לסכם במכנה משותף, שממנו משתמע, כי בבתים רבי-קומות גדולה יותר שכיחות המחלות.
חסימת אוויר
באי הכנס הצביעו על העובדה, כי לרבי-קומות השפעה מזיקה על אקלים העיר מאחר שהם חוסמים את זרמי האוויר. רבי הקומות אחראים להיווצרות של מה שמכונה, "מערבולות-רוח", הזורמות כלפי מעלה ומונעות מדיירי הקומות העליונות את ההנאה שבישיבה על המרפסת.
גם מחלות מידבקות שכיחות יותר בקרב דיירי הקומות העליונות; המעליות ומערכות האיוורור "סוחבות" את הנגיפים כלפי מעלה. התוצאה: למעלה מתעטשים יותר, משתעלים יותר, סובלים יותר מנזלת. הרופאים בכינוס ציינו, כי מחלות הקשורות בשאיפת אוויר נגוע, או בתופעות אלרגיות, שכיחות יותר בקרב דיירי רבי-הקומות, לעומת דיירי הבתים החד-משפחתיים. בעיקר אמורים הדברים במחלות-ילדים, מאחר שדרכי הנשימה של ילדים רגישות ופגיעות יותר לזהומים שונים.
מקובל לחשוב, כי האוויר למעלה טוב יותר. דיעה זו מוטעית מיסודה. ריכוזם של חומרים מזיקים לבריאות גדול בהרבה בגובה של 70 מטר מריכוזם בגובה של 10 מטרים, משום שלמעלה מצטברים חלקיקי הפיח, הנפלטים מארובות בתי החרושת.
תחושת הפחד
על המעמסה הפיזית - נוספת המועקה הפסיכית. הרופאים מרבים לדבר על "תחושת הקסרקטין", הנגרמת מחמת הצפיפות. מומחים לבריאות הנפש ציינו בכנס, כי בבניית דירות קטנות בבנייני הענק ממחישים לדייר את עובדת היותו נמלה, ותו לא.
קיימת התעלמות מצרכי הגנתו של הדייר; במקום לשכן אותו ב"מאורת מגורים" בטוחה, מושיבים אותו על בימת-מגורים, הפרוצה לכל עבר. כך מאלצים את הדייר לצמצם את תחום חיי הפרט שלו, נוכח החדרים הקטנים והקירות הדקים.
בכינוס באה לידי ביטוי העובדה, כי התחלואה ברבי הקומות גדולה יותר וגם שיעור המתאבדים גבוה יותר מבממוצע. הפסיכיאטרים, מסתבר, רואים ברבי הקומות שדה-פעולה מקצועי נרחב וגם מקור ללקוחות נאמנים.
באי הכינוס הסכימו, פה אחד, כי בניינים רבי-קומות אינם אלטרנטיבה הומאנית כמקום-מגורים. הם הביאו הוכחות לכך ממדינות שונות באירופה, שכבר למדו את הלקח. בצרפת, למשל, ארץ ריכוזי המגורים הגדולים, הסתמנה כבר אשתקד מגמה, שיש בה מפנה קיצוני: משרד השיכון של ממשלת-צרפת אינו מעודד כיום, בלב קל, מפעלים הבונים רבי-קומות. במקביל, גדל והולך הביקוש לבתים קטנים, חד-משפחתיים.
בבלגיה החליטו מוסדות השיכון הסוציאלי להמנע ממתן דירות למשפחות בבתים רבי הקומות. בדנמרק ובשבדיה עומדות כיום אלפי דירות ריקות בבתים רבי-קומות, חרף מצוקת הדיור הקשה. אפילו בארה"ב מתחילים להרוס בתים רבי-קומות וביניהם כאלה, שמבחינה כלכלית עודם כדאיים.
