ראשון בערב. הקיבה שלי עושה קולות של מי שמפתחת חיים עצמאיים. טלפון למרב שוויליאם שלה בחו"ל כבר שבוע ואנחנו בדרך למתחם הארנה בפיתוח. באופן מעורר תמיהה המתנתי לה מתחת לבית במשך פחות מארבעים דקות האיחור הרגילות שלה. רק על ההישג הזה לבדו היא ראויה לארוחה המכובדת שבדרך. ההיסטוריה שלי ושל מרב משתרעת על פני שבע שנים בדיוק. אם אלו היו שבע השנים הרזות הרי שאין כמו ארוחת שחיתות לילית בבליקר כדי לבשר על בואו של עידן חדש.
הגענו להרצליה בחלוף רבע שעה של נסיעה ולא לפני שסיימנו את מכסת הריבים היומית שלנו. מרב מנועה מרכילות בצורה אובססיבית ושוקלת כל מילה אלף פעם שמא תיצבע בגוון צהבהב. אותי זה מעצבן. כשאני מתעצבן אני מקלל. כשאני מקלל מרב נעלבת וחוזר חלילה. היה כיף.
נחתנו בבליקר והתיישבנו באוויר הפתוח. המקום הומה אנשים ונדמה שאם לא היה לנו שולחן שמור היינו בבעיה. אל תגידו שלא אמרתי. מלצרית מתוקה ושופעת סבלנות הגיעה לשולחננו וסיפרה על התפריט. אחרי ההסבר המפורט נשארנו רק אנחנו והתפריטים כדי לגלות שבצידם הפנימי מצטנע תפריט הקיץ החדש.
לפתיחה הזמנתי מאותו תפריט ברבוניות מצופות ומטוגנות על מצע של סלט עגבניות שווה במיוחד. מרב לקחה קרפצ'יו חצילים. אף פעם לא הייתי טוב עם אף וואריאציה של דג שמגיעה לצלחתי בצורתה הלא מפולטת. הברבוניות נמצאות בדיוק על הגבול הדק שבין דגיגים קטנים שאפשר לטחון עם העצמות, לבין אלה הגדולים מידי שמצריכים תהליך של הפרדת הבשר והשארת העצם בצלחת ממש לצד חדוות האכילה. בשורה התחתונה פירקתי אותם כמו שהם עם הראש, עם הזנב ועם כל מה שבאמצע והם היו שווים כל ביס. קרפצ'יו החציל התכרבל מתחת לשכבה מכובדת של הגבינה שמעליו. מנה קלילה, גדולה יחסית להיותה מנת פתיחה, ויותר מהכל, פשוט טעימה. בהחלטת שנינו היא זוכה לתואר חביבת הקהל ומומלצת פה אחד. עוד לפני מנות הפתיחה הזמנו שתייה קלה. אני, סודה עם לימון (לא יודע מה עבר לי בראש) ומרב, מיץ תפוזים. בניגוד להרבה מקומות אחרים, בבליקר מודים בפה מלא שהמיץ לא נסחט במקום. נקודה על הכנות ומינוס אחת על המיץ.
מוטיב השתייה השתפר כשלפני העיקריות הזמנו כוס "יין הבית" ספרדי אדום לי וכוס ריזלינג למרב. הספרדי התמים למראה הפתיע והתגלה כאחד היינות המעולים שטעמתי לאחרונה. לעיקרית הזמנתי אני קלמארי צרוב על הגריל שמלווה בסלט ירוק בצד ורוטב איולי. אני מודה שהגרסה השכיחה והסתמית משהו של הקלמארי כשהוא מצופה ומושלך אל תוך שמן עמוק בדרך כלל עושה לי את זה יותר מצריבתו על הגריל, אבל דווקא בשל כך התחשק לי לגוון ולנסות. המנה לא היתה גדולה. הטעם לעומת זאת היה. הקלמארי הורד מהגריל בדיוק לפני שהוא הופך למסטיק ובדיוק אחרי שהוא רך מספיק כדי ליהנות ממנו הנאה צרופה וצרובה. תענוג. הסלט הירוק שלצידו מצוין. רק עלים ירוקים עם נענע, פטרוזיליה ועוד כל מיני שלא ממש הצלחתי לזהות. מנה מומלצת. מרב הזמינה וקיבלה סלט בטטות. מרב חזקה בסלטים ולשמוע ממנה סופרלטיבים על אחד שהיא לא מכינה בעצמה זה בהחלט הישג.
סיימנו בסופלה שוקולד למרב ובמקיאטו בשבילי. לא נגעתי בסופלה כדי לא להרוס את הטעם של הקלמארי, וגם כדי לחסוך 400 שקל על עוד ג'ינס חדש בשבוע הבא.
בבליקר יודעים את העבודה. מהראשונות עד לאחרונות, דרך כל מה שביניהן, מרגישים שעושים שם משהו נכון. תוסיפו לזה את האווירה שמספק האזור הכייפי הזה של הארנה וקיבלתם עוד מקום שממש שווה לתת אליו גיחה. בתאבון.
Bleecker
השונית 2, מרינה הרצליה, 09-9500000