כאילו שהטמפרטורה בחוץ לא גבוהה מספיק, נדמה כי גוף ממשלתי מסויים מנסה להכביד עוד על שגרת יומינו הנוזלית ממילא. אותו מונופול של הימורים חוקיים, מגביר את המעלות בסיר המרק העצום שבו כולנו שוחים מדי יום, על-ידי הודעה החוזרת במהלך כל מבזק פרסומות וקובעת כי "החמסין הגיע". מה שנחשב למזג אוויר שרבי בדרך כלל, הפך למקדם המכירות של הגרלת הענק השנתית של מפעל הפיס. או כפי שניסחו זאת בסרט ערבי קצר ששימש כפרסומת, חמסין מיליון שקלים.
המדינה כולה לא נשארה אדישה נוכח האפשרות להתעשר ומהר, ואפילו סלבריטאי ארצנו עמדו בתור בדוכני הגורל. בעקבות קדחת החמישים, החלטתי להפר נדר עתיק יומין ולהשתתף לראשונה בחיי בהגרלה מסוג כלשהו. כדי להבטיח זכייה, ערכתי את כל ההכנות הדרושות: עטיתי על עצמי כל פריט לבוש שדבק בו לכאורה איזשהו קמצוץ של מזל, וכך נמסתי ונספגתי לי אל תוך שלוש שכבות של ביגוד. אימצתי פודל ענק ומדבר בשם לאקי, כדי שיצעק במקומי במבטא צרפתי איום וחסר סימני התלהבות או סימני קריאה: "זכינו, זכינו בפיס". הצטיידתי בשקית קרטון אופנתית, והתאמנתי על לפרגן פוזות מאושרות, אך אלמוניות, לצלמי העיתונות. לבסוף נזכרתי גם למלא טופס. עשיתי זאת במינימום כסף והשקעה, כדי ליהנות מתשואה מקסימלית. מדוכן הלוטו השכונתי והידידותי ביום רגיל, השתרך תור ארוך יותר מרשימת המתלוננות נגד משה "נשיא ותיהני" קצב. תנאי הלחץ והדוחק בהם נאלצו כולם לסמן את מיטב ניחושיהם על גבי הטפסים, גרמו לי להרהר בעניין נדירות הזוכים בפרס הראשון. לאחר המבצע המתיש התיישבתי מול המרקע, חדור ציפייה אך חף ממחשבות פוסט-זכייה (מטעמי עין הרע).
את המשדר פתחה שקופית חסות, שמיאנה להיעלם מהמסך משך זמן מה. כאשר התפוגגה התמונה, דאגתי לשלומה של עירית ענבי, המאובן הקבוע שמגיש את ההגרלות, שנראתה מוזר. בהמשך התברר כי זה הוא למעשה יואב צוקר, שפינה את הבמה למופע ראפ, שהפך לסטפס, שהתגלגל לברייקדאנס. מדהים איך ערוץ שנדרש להפיק שלושה משדרים בשנה - תחרות האירוויזיון, גמר הפיינל-פור בהשתתפות מכבי תל אביב, וההגרלה הגדולה של הלוטו - הצליח להרים הפקה פתטית יותר ממסיבת סיום י"ב של תיכון "אתגרים". כשהסתיימו מריחות הזמן והסחות הדעת המוזיקליות, ציפיתי שענבי תרד מהתקרה בריחוף וירטואוזי, ועימה ינחת הרגע שלשמו התכנסו מול הקופסה. המנחה, שבהגרלה הקודמת דפקה כניסה של כוכבת הוליוודית וכונתה "האמא של כל ההגרלות", דווקא נכנסה מדלת צידית, ובחרה להתכרבל בתוך סרט מתנה אדום, כשבשערה סילסול פרממנט מפלצתי.
ואז הגיע הרגע הגדול: ענבי ועמיתה למקצוע סובבו בתיאום מושלם את המפתחות, ושחררו את הכדורים לרחף באקווריום חורץ הגורלות. או לפחות כך דמיינתי את הרגע חסר המתח והעניין שהתרחש באולפן המנומנם. אחרי דקה קלה התבררו התוצאות, וחבורת רקדנים מתופפים מילאה את המרקע בשנית. כמובן שגם בתוכנית שאורכה חמש דקות נרשמה תקלה, כאשר כתוביות הקריוקי נכנסו מוקדם מדי. בסיום, "משפחת סימפסון", הנכס האמיתי והבלתי מנוצל של הערוץ הראשון, ניחמה אותי אל תוך הלילה. מישהו יודע אם מקבלים פרס כלשהו על ניחוש של אפס עגול מתוך חמש?