הרגשתי קצת לא נעים כשהלכתי למוזס ברמת החייל. אתם יודעים, כמו ההרגשה הזאת של ילד שנורא מחבב את המורה שלו, אבל יש לו עותק מהמבחן של מחר והוא מתלבט ומתלבט ובסוף אומר "נו, אין מה לעשות, הציון יותר חשוב מהכל" ובוחר באופציה הנכונה- להעתיק כמובן, ולעזאזל הפנטזיות הבלתי מוגשמות. עכשיו כבר ברור לכם שבחרתי בלי היסוס "להעתיק במבחן", זאת אומרת ללכת ולכתוב על מוזס, מקום שביקרתי בו (אם כי בסניף רוטשילד בעיקר) יותר מעשר פעמים בחיי ושלא היה לי מושג מה אני עוד יכול לחדש לגביו לאור העובדה שמדובר באחד ממקדשי ההמבורגר של עולם האוכל הישראלי שלא ממש זר לרוב חובבי קציצת הבשר שבלחמנייה.
אז בואו נתחיל מהסוף: אם אתם מכירים את מוזס, יותר מדי מה לחדש אין לי בשבילכם, ועל זה בדיוק נאמר "לא צריך לתקן מה שלא שבור". האוכל הוא אותו אוכל משגע, ההמבורגר הוא אותו המבורגר מדהים והשירות היה נפלא ויעיל. מה כן חדש במוזס? קודם כל, העובדה שהמסעדה הזו מגדירה את עצמה היום כ"ידידותית לילדים" עם עיסוקים רבים ומגוונים על-מנת שהוריהם לא ייאלצו להתרכז רק בהם במהלך הארוחה. וכמקום ידידותי לילדים, פירוש הדבר: לא מעשנים. מי שרוצה לעשן, שיישב במרפסת וזה מבחינתי שיפור מבורך. מה שעוד חדש במוזס הוא שאחרי הסניף המוכר ברוטשילד וזה של הרצליה, קם גם אחד ברמת החייל - מרווח, גדול ופונה לכל סוגי האוכלוסיה, בין אם מדובר בהייטקיסטים שרוצים לצאת ללאנץ' עסקי, בצעירים שבאים לאכול אחרי הבילוי או, כאמור, במשפחות שמחפשות להשביע את נפשן בחוץ.
ועכשיו האוכל. אוי האוכל של מוזס. מהרגע שהזמנתי לא יכולתי להרגיע את פעימות הלב. כשהאוכל במוזס מוגש לשולחן, אתה מרגיש בסוג של שיא, משהו כמו התעלות מינית או שער ניצחון של הקבוצה שלך בדקה ה-90. לקחנו ארבעה פתיחים: קסדייה האם עם גבינת גאודה וצ'ילי (42 שקל), שיפודי פילה בקר מדהימים (37 שקל), מנה קטנה של באבא שרימפס על שיפוד (36 שקל, הגדולה עולה 52) וכנפי עוף בטבסקו (מנה קטנה, 30 שקל). למרות שלא היה קל לחסל הכל, מי שהגיע אתי הוא חיה רעה בפני עצמו, כך שהשארנו צלחות נקיות וחיכינו לעיקריות.
בעיקריות של מוזס יש (אתם כבר יודעים) המבורגרים מדהימים, אבל לא רק. המנה שאני יכול להמליץ עליה בחום היא הארט בורגר הידוע (52 שקל) - מתכון בן שלושה דורות של המבורגר מעגל, כבש ובקר. לא לפספס בשום מצב. לקחנו גם את מנת הפרגית בגריל (58 שקל). יש הרבה מקומות שמתיימרים לדעת להכין סטייק פרגית, אבל לא הרבה שבאמת יודעים. במוזס פשוט יודעים. חוץ מזה, אני מכיר היטב (למרות שהפעם לא הזמנתי) גם את מנת כבדי העוף עם הבצל המושחם (58 שקל), שאם אתם חובבים מושבעים של כבד עוף כדאי שתשימו עליה עין, וגם ממליץ בחום על המנה המיוחדת עליה המליצו לנו - ניו-אורלינס אנטריקוט - 300 גרם של נתח אנטריקוט מעולה. כדי להוריד הכל בנעימים, לקחנו קאיפיריניה הדרים (36 שקל) וקוקטייל אדיר של מרטיני אננס (38 שקל), לחובבי המתוק שביניכם.
מה ששעשע אותי מאד בין הקינוחים הייתה עוגת שוקולד בשם "סבתא מוזס". אולי זה רק אני, אבל זה נשמע לי נורא מצחיק ואחסוך לכם הפעם את האסוציאציות החולניות שלי. אז לקחנו את הקרם ברולה העצום (32 שקל) ופונדנט השוקולד עם קרמל (מעולה, 35 שקל). בסיום עוד קיבלנו עוגת דבש קטנה, ככה, שיהיה לדרך. היה לנו מהמם. אל תשכחו שאם אתם מבקרים קבועים במוזס, אתם יכולים לעשות כרטיס חבר שיקנה לכם הרבה הנחות בהמשך. בכל מקרה, עם או בלי הכרטיס, מדובר בחוויה שלא תימאס עליכם אף פעם.