ביום 20.11.07, קבע בית המשפט כי קיימת חזקה בדבר אחריות המוביל, ונטל ההוכחה לגבי נסיבות אובדן הכבודה מוטל עליו. משלא הצליחה חברת התעופה לספק הסברים משכנעים, פסק בית המשפט שלא לפי חוק התובלה האווירית, סכום פיצוי גבוה לתובעים, אשר נאלצו בעל כורחם לקנות ביגוד, פרפומריה ושאר הוצאות, היות ומזוודותיהם אבדו או הוחזרו ללא חפציהם.
התובעים ביקשו לפצותם בגין איחור בהגעת כבודתם ליעדי הנסיעה אליהם נסעו בחו"ל, ובשובם ארצה מנסיעתם זו. התובעים טענו כי מיד עם הגיעם לקיטו, אקוודור, נודע להם בשדה התעופה המקומי, כי אחת מהמזוודות שהועברו בשדה התעופה בישראל, תגיע באיחור. לאחר שבוע ימים, משחזרו לקיטו, קבלו את מזוודתם במצב לא תקין, כשהיא שבורה ומפורקת וחסרת פריטי לבוש וקוסמטיקה.
מששבו ארצה כל 4 המזוודות הגיעו באיחור ושתיים מהן הגיעו כשהן שבורות וקרועות. הנזקים אשר נגרמו לתובעים, ואשר בגינם מבקשים הם פיצוי הם האיחור בהגעת המזוודות, ההוצאות המיותרות שהוציאו ועגמת נפש בגין הפגיעה באיכות הטיול המתוכנן.
בימה"ש בהחלטתו ציין, כי אם תתקבל טענת הנתבעת, שחוק התובלה האווירית חל על נסיבות המקרה, אזי ע"פ הוראותיו אין אפשרות לזכות את התובע בפיצוי לפי חוק אחר אלא רק ע"פ חוק התובלה האווירית, ואו אז הסכום המקסימאלי לפיצוי התובעים יעמוד על 400 דולר, ואילו אם בית המשפט ידחה את טענת הנתבעת, התובעים יכולים יהיו לקבל סכום גבוה מסכום 400 דולר.
בימה"ש קבע, כי קיימת חזקה בדבר אחריות המוביל, ונטל ההוכחה לגבי נסיבות אובדן הכבודה מוטל עליו. לכן, בנסיבות המקרה אין כל מניעה מלפסוק לתובעים סכומים העולים על אלו שנקבעו בחוק התובלה האווירית, ועל כן על הנתבעת לשלם לתובעים סכום של 2,000 ש"ח פיצוי על ההוצאות שהוצאו ע"י התובעים בגין האיחור שבהגעת המזוודות ובפרט ההוצאות בגין רכישת הביגוד שנאלצו לרכוש, כמו כן 2,500 ש"ח בגין עגמת הנפש העמוקה שנגרמה לתובעים, וכן 87 ש"ח בגין האגרה ששולמה על ידם בעת הגשת תביעה זו.