למונח "טוטאלי" יש קונוטציה מאוד חזקה. לא בכדי זוכרים חובבי הכדורגל את ה"טוטאל פוטבול" שהונהג בנבחרת הולנד בשנות ה-70. משמעות המונח הייתה ששחקני ההגנה יכולים גם לעשות התקפה, וכשזה קורה, שחקני ההתקפה הופכים לשחקני ההגנה. עד אז מקובל היה בעולם הכדורגל לחשוב ששחקנים לא מסוגלים לבצע את כל התפקידים במגרש ברמות הגבוהות ביותר.
ומה עניין פוטבול לענף המזון? במידה מסוימת, יש הקבלה לא קטנה. מקום יכול אולי להשתדל, אבל בדרך כלל לא יגיע לשלמות אם הוא עובד על כמה חזיתות. בבתי קפה שהם גם קונדיטוריות, מסעדות או מאפיות, האחד בא לעתים קרובות על חשבון השני. זה יכול להיות בית קפה מדהים שהוא מאפיה בינונית, או קונדיטוריה מצוינת בלי תודעת שירות מספקת כדי לשמש גם כבית קפה, ואם כבר הם הצליחו לשלב בין השניים, תשאירו בבקשה כליה בכניסה, כי זול זה לא יהיה. מהבחינה הזאת, "ברדו" שבאזור התעשיה פולג בנתניה הוא הנבחרת הולנד של ענף הלחם והמסעדנות בארץ. מקום מפנק, מעולה, עם רמת שירות גבוהה ומחירים שווים לכל נפש, לחמים באיכות הנושקת ללא פחות מאלוהית ובעשרות סוגים: שיפון, חיטה מלאה, פשתן, אגוזים, דגנים, קימל, לחמים אורגניים ואני בטוח שבשלב זה הבנתם את הרעיון. בקיצור, הברדו הוא מקום טוטאלי.
ברדו, בית קפה כשר הצמוד למאפיית לחמים, לא מייחצן את עצמו באמצעות ניפוח מלאכותי והכרזות בומבסטיות. את הקבלות הוא מנפק במקום ובעוד מקומות (לכך נגיע בהמשך). כמו משק אוטרקי שמייצר הכל בעצמו מבלי להזדקק לחסדי העולם החיצון, העובדה שבברדו מכינים את כל סוגי הלחמים במיטב הציוד החדשני לא נעלמת מהעין ומהחך של הלקוח, שמבין היטב שהגיע למקום שאיכות בו היא לא מילה גסה. כשני חובבי בשר שבאו למקום חלבי כשר, לא ציפינו, שותפי המיתולוגי הג'מוס ואני, שהחוויה תהיה כל כך מושלמת. והיא הייתה, ועוד איך הייתה.
פתחנו עם מרק עגבניות ואורז ומרק בצל (19 שקל, מחיר נמוך ביותר יחסית לקערות הענקיות שקיבלנו) ועם הפוקצ'ה-פיצה המצוינת של ברדו (34 שקל), שכבר ממנה ניתן היה להסיק הן לגבי איכות הבצק והאפייה והן לגבי איכות הגבינות. הג'מוס לקח את מנת הסלמון האפוי (48 שקל), דג בליווי תפוחי אדמה אפויים בשום, ואני המשכתי בקו הבצק והגבינות ולקחתי לזניה מהפנטת עם חצילים, עגבניות וגבינות (42 שקל). לו יכולנו להכניס עוד קצת (בשלב הזה היינו גמורים), הייתי הולך גם על הקישים המפתים (אפשר לקחת הביתה) או על אחד הכריכים. כמעט את הכל, אגב, ניתן גם להזמין כדי לקחת הביתה או לדרך. קינחנו בשני מתוקים נהדרים, טריקולד ושוקובו (28 שקל כל אחד), וגם אותם אפשר לקחת אתכם, אם בא לכם להתייחד עם המתוקים שלכם באופן אינטימי יותר. כשיצאנו, לא עמדנו בריחות ובמראות והצטיידנו גם בעוגת שמרים ובלחם שיפון (היי, לקחתי לחם שיפון, מחר אגיד את זה לחבריי הקרובים ואחטוף כאפות לרוב).
סגרנו את הערב ויצאנו לדרך, חזרה לאזור תל אביב, ואז נזכרנו שנאמר לנו שהברדו מספק את דברי המאפה שלו ללא מעט בתי עסק אחרים בכל הארץ, גם בתל אביב. אם אתם יושבים לכם במקום כלשהו ומוגש לכם מוצר עם התווית של ברדו, אל תשכחו מאיפה הוא הגיע, ואל תשכחו גם לבוא ולחקור את המקור. טוטאל הנאה עם טוטאל אחריות.