התובע, בכר איציק, יליד 57', חשמלאי במקצועו, ביקש להכיר בפגימה בצווארו ובכתפו השמאלית כ"מחלת מקצוע" שנגרמה, לטענתו, כתוצאה מתנאי עבודתו. משסירב המוסד לביטוח לאומי ("הנתבע") להכיר בפגימותיו הרפואיות כ"מחלת מקצוע", הוגשה התביעה הנוכחית.
לאחר שבי"ד שמע את עדות התובע ועל סמך הראיות שהוצגו בפניו, ביה"ד לא השתכנע כי נתקיימה תשתית עובדתית מספקת לשם בחינת תורת המיקרוטראומה.
התובע במסגרת תפקידיו, ציין כי במסגרת עבודתו נדרש להיענות לקריאות וטיפול בתקלות חשמל בסניפי רשת שופרסל, לתיקון מכשירים חשמליים כגון: תנורי אפייה, מקררים, מנורות, קופות, משקלים, בקרה, תוכנות מחשב, קירור, גנרטורים, חדר מכונות וכו'. עבודת התובע כללה פעולות שונות כגון הרמת וסחיבת סולמות, החלפת נורות, תיקון מכשירי החשמל השונים והגנרטורים, וכן סחיבה והזזה של תנורי אפייה תעשייתיים ומשאות כבדים אחרים.
לטענת התובע, הוא החל לחוש בכאבים בכתפו השמאלית ובצדו השמאלי של בית החזה, החל מחודש מאי 2005. בהמשך החל לסבול מכאבים גם בצווארו ובידו השמאלית. התובע מייחס את פגימותיו לתנאי עבודתו מאחר שלטענתו הוא עוסק בעבודות שדורשות מאמץ ידני-פיזי, הרמת סולמות, החלפת נורות בתנורים מקררים בתקרה.
ביה"ד ציין, כי בתנאי עבודת התובע כחשמלאי, כפי שתוארו בעובדות לעיל עולה כי הוא ביצע עבודות מגוונות שאינן מתאימות ליישום תורת המיקרוטראומה. לאור האמור, הרי שהתובע לא הוכיח סידרה של פעולות שחזרו ונשנו על עצמן במשך מספר שעות מדי יום ולפיכך ביה"ד מתקשה למצוא היכן ניתן לראות בכך ראשית ראיה ל"פגיעות זעירות מצטברות" (מיקרוטראומה).
ביה"ד קבע, כי לא מדובר ב"תנועות חוזרות ונשנות" ברצף. שכן, אין מדובר בסדרה של פעולות שחזרו ונשנו על עצמן במשך מספר שעות מדי יום. לא מדובר בפגימה בכתף ובצוואר שבה התובע מן הסתם עושה שימוש רציף וחד-גוני, אלא איבריו שימשו את התובע לביצוע פעולות שונות ומגוונות, ובעיקר, אין הוכחה לתנועה שחוזרת על עצמה באופן הניתן לאיתור.
עבודת התובע אינה מוכרת כ"מחלת מקצוע". לפיכך הבדיקה של נתוני המקרה מתבססת על אפשרות ל"מיקרוטראומה". זו חייבת בהוכחה. בית הדין הארצי מפי השופטת ליבנה - פסק זה מכבר לאמור: "מגוון הפעולות אינו מאפשר בידוד תנועות חוזרות ונשנות באחת מהן ... ועל כן צדק בית הדין האזורי בקביעתו השוללת את תורת המיקרוטראומה" (עב"ל 646/05 מורי אנזור - המוסד לביטוח לאומי, סע' 9 לפסה"ד מיום 15.6.06).
עוד נקבע בפסיקה, כי במקום בו פעולה הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שבוצעו על-פי סדר משתנה, אין להכיר בפגיעה עפ"י עיקרון המיקרוטראומה (עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם), ועוד: "יש לאבחן בין פעילות שחוזרת על עצמה, הכוללת מספר רב של תנועות, לבית התנועות המרכיבות אותה. עבודתו של המשיב הייתה על-פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות של הרכבה והחלפה של מזגנים ומדחסים. אולם כל פעולה שכזאת הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו: עמידה, הליכה, התכופפות, הרמת מזגנים, חיבור וכ', כאשר כלל תנועות אלו בוצעו על-פי סדר משתנה בהתאם לצורכי העבודה... אין לומר כי עבודתו באלקטרה חייבה ביצוע רציף מתמשך של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו..." (דברי השופט פליטמן בעב"ל 000215/03 המוסד לביטוח לאומי נ' משה קריידלר, ניתן ביום 23/12/2004).
לאור האמור ביה"ד לא מצא שיש תשתית עובדתית היוצרת "בידוד תנועות חוזרות ונשנות", וממילא אין מנוס מדחיית התביעה.