מערכת הולכת הגז הטבעי ממצרים לישראל לא תוכל לעמוד בנפח הזרמת הגז הדרוש למשק. מבדיקה מקצועית שנערכה באחרונה עולה כי צינור הגז הטבעי התת-ימי בין המדינות צר מדי בעבור הגידול הצפוי בנפח הגז שיידרש.
נוסף על כך נמצא כי מערכת הולכת הגז הטבעי בדרום אינה מסוגלת להתמודד עם העלייה הצפויה בהקפי ההזרמה. הסיבה העיקרית לכך היא ליקויים בתחזיות הביקושים לגז טבעי שהכינה רשות הגז בתחילת העשור הנוכחי. אלה הביאו לכשל בכושר ההולכה של הצינורות ובלחצי ההזרמה בהם, שעלותו צפויה להסתכם בכחצי מיליארד דולר.
בדיון חירום שהתקיים בימים האחרונים במשרד התשתיות הלאומיות הורה השר בנימין בן-אליעזר לתכנן באופן מזורז הנחת צינור תת-ימי באורך 30 ק"מ בין אשקלון לאשדוד ולהכפיל את הצינור בין אשקלון לקריית גת. הנחת הצינור התת-ימי בין אשקלון לאשדוד נועדה לחסוך את ההזרמה היבשתית המוגברת בין הערים ולחבר את מערכת הגז המצרית ישירות למערכת ההולכה התת-ימית לצפון.
הכפלת הקו היבשתי בין אשקלון לקריית גת נדרשת כדי לספק את רוב הגז למפעלי הדרום. עלות הפרויקטים - שבה תישא המדינה - היא 130-180 מיליון דולר. הנחת צינור גז נוסף בין מצרים לישראל תמומן בידי ספקית הגז EMG ב-300-400 מיליון דולר לפחות. כ-4.4% מ-EMG מוחזקים בידי משקיעים מוסדיים, ובהם כלל ביטוח, הראל ומנורה.
מקורבים ל-EMG: "די בהתקנת מדחס"
ב-2006 החלה EMG בהנחת צינור גז טבעי תת-ימי באורך 100 ק"מ מחוף אל-עריש שבמצרים למתחם קצא"א שבאשקלון. עלות הפרויקט היתה כ-470 מיליון דולר.
הנחת הצינור נועדה לשמש את EMG לניצול הזיכיון שקיבלה מממשלת מצרים לאספקת 7BCM (שבעה מיליארד מ"ק) של גז טבעי בשנה במשך 20 שנה. במקביל החלה רשות הגז בתכנון מערכת הולכת הגז הטבעי באזור הדרום, וב-2003 אושרה תוכנית האב למערכת זו. מדובר בקו צינורות לאורך 96 ק"מ - בין אשדוד, גזר, קריית גת ואשקלון - שעבודות הנחתו הושלמו בשנה שעברה, וכן במקטע הולכה נוסף מקרית גת לסדום (135 ק"מ).
עד כה חתמה EMG על חוזים סופיים ועקרוניים למכירת 3.8BCM בשנה, ובהם חוזה העוגן לאספקת הגז הטבעי לחברת החשמל למשך 15 שנה בהיקף 1.7BCM בשנה, עם אופציה להגדלה ב-25% ולהארכה בחמש שנים. כוונתה של חברת החשמל להגביר את צריכת הגז הטבעי בשנים הבאות עלולה לסכל את הזרמת הגז לצורכיהם של יצרני חשמל פרטיים - בגלל מגבלות הצנרת.
קוטרו של צינור הגז התת-ימי בין מצרים לישראל הוא 26 צול. לשם השוואה, צינור הגז התת-ימי של ים-תטיס וצינור הגז בין אשדוד לחוף דור הם בקוטר 30 צול. בגלל מידותיו מסוגל הצינור המצרי להזרים 800 אלף מ"ק של גז טבעי בשעה. חברת החשמל לבדה תחל בחודשים הקרובים בניצול חלק ניכר מכושר ההזרמה הזה. עם כניסתם הצפויה של יצרני החשמל הפרטיים, בתוך ארבע עד חמש שנים, לא יוכל הצינור לספק את הדרישה לגז הטבעי. מנגד, מקורבים ל-EMG טוענים שהבעיה נעוצה בדרישת ישראל להגברת לחץ הגז ושמלכתחילה התריעה EMG כי די בהתקנת מדחס בעלות של 50 מיליון דולר כדי לפתור את בעיית ההזרמה.
גם אם היה הצינור המצרי מסוגל להעביר את נפח הגז הדרוש, מערכת הולכת הגז בדרום ממילא אינה ערוכה לקלוט אותו. רוב תחנות הכוח הפרטיות צפויות לקום בדרום, והמקטע בין אשקלון לקריית גת התברר בבדיקות כצוואר בקבוק.
אם לא די בכך, הרי שהרגולציה בתחום החשמל הפרטי בישראל צפויה ליצור בעיה נוספת. המדינה מאפשרת ליצרנים הפרטיים למכור חשמל בתעריפים גבוהים יותר בשעות העומס, ובכך מביאה לצריכת גז מוגברת בשעות אלה. באחרונה הודיעה EMG כי לא תסכים עוד לספק גז בשעות מסוימות בלבד (swing) ותדרוש מעתה לחתום על חוזים להזרמת גז רציפה לאורך כל היממה (base load). בהיעדר מאגר גז, משמעותה של מדיניות זו היא שלילת הקמתן של תחנות כוח פרטיות.
"אין לצפות שחברה מצרית תפתור לישראל את הבעיות"
בדיון במשרד התשתיות הוחלט להתחיל מיד בתכנון עבודות השדרוג, וזאת כדי לפתור את המצוקה הצפויה בתוך שלוש שנים לכל היותר - בחפיפה למועד כניסתם למשק של יצרני החשמל הפרטיים הגדולים. מדובר בהחלטות ראשוניות לתכנון המהלך, שביצועו טרם אושר בידי משרד האוצר. כמו כן, טרם הובררה מדיניות ישראל באשר להנחת צינור הגז הנוסף ממצרים.
ממשרד התשתיות נמסר בתגובה: "המשרד מגויס בימים אלה כדי להביא לפתרון מהיר של הבעיה הצפויה ולאפשר את פיתוחם של משק הגז והחשמל הפרטי".
מקבוצת מרחב, השותפה ב-EMG, נמסר בתגובה: "צינור EMG תוכנן להזרים ויזרים את מלוא הכמות הראשונית המובטחת לשוק הישראלי - 7BCM בשנה. כל הסימולציות שנערכו מעידות כי ביכולתו להזרים כמות הגדולה משמעותית מכך. בעת התכנון וההקמה לא נמסרו ל-EMG מספר יצרני החשמל המתוכננים, צורכיהם במונחי שינויי לחץ קיצוניים ודרישה להיערך לאפס הזרמה בעבורם בלילות. מובן מאליו כי השבתת הצינור בלילה מצמצמת את ההזרמה בו במחצית, בניגוד לכל היגיון עסקי. בעולם מקובל לטפל בצרכים כאלה באמצעות מאגר ייעודי או באמצעות בניית הצנרת בזיג-זג, כך שאורכה יאפשר אחסון. אין לצפות כי חברה פרטית מצרית תפתור את בעיות האחסון וויסות ההזרמה של המשק הישראלי. EMG תהיה מוכנה לשקול הקמת צינור נוסף כשהביקוש יעלה משמעותית מעל 7BCM בשנה ויצדיק זאת".