בכירים במשק: גלי פיטורים אחרי החגים

"בשנה האחרונה היו וישנם דיבורים על התייעלויות וקיצוצים, וסביר להניח שאחרי החגים נתחיל לראות גם פעולות בשטח", אמיר בכיר בבית השקעות גדול. "בתי השקעות שגייסו בהיקפים משמעותיים יצטרכו לשקול את צעדיהם". לדברי הבכיר, "מדובר בעיקר בגופי השיווק והמכירה, שבהם לקחו 30-40 עובדים שסיימו תואר ראשון, הכשירו אותם ושלחו אותם לעבוד. לכאורה הוצאות השכר שלהם לא גבוהות, כי יש בהן גם השפעה של תגמולי המכירות, אבל כאשר השוק יורד נראה קיצוץ של 10%-15% מכוח האדם הלא הכרחי, שיסתכמו בכמה עשרות אנשים. גם עובדי הבק-אופיס צריכים לצפות לקיצוצים, כי עכשיו צריך פחות אנשים שיטפלו בנכסים". בכירה בבית השקעות אחר מאמינה שהקטנים שבין בתי ההשקעות יאלצו לשלם את המחיר. "זה מהלך טבעי והגיוני בזמנים כאלה", היא אומרת. "רווחי הגופים נשחקו, הרבה אזרחים משכו כספים מתוך פאניקה וחלה הרעה בתוצאות. לפני החגים זו הייתה רק תחילתו של המשבר ועוד לא היה ברור לאן הרוח נושבת. גם עכשיו יש בעיקר אי ודאות, אבל אחרי החג יעשו בחינות מחדש של המצב ויחליטו באילו היקפים לצמצם. זה יתחיל עם הקפאות שכר ופגיעה בהטבות, ומהר מאוד נראה גם פיטורים". הסנוניות הראשונות כבר הגיעו בדמות ההודעות של מגדל שוקי הון על פיטורי 23 עובדים, ושל גאון אחזקות על פיטורים של תשעה עובדים. גם המיזוגים בין בתי ההשקעות הראל ורקנאטי, וכן אלטשולר-שחם ופריזמה, יהפכו כמה עשרות עובדים למובטלים. ייתכן שהטובים מביניהם יוכלו להיקלט בבנקים, על אף שבכיר באחד הבנקים הגדולים אומר כי בטווח הקצר המערכת הבנקאית לא צפויה להתרחב. מאידך, לא צפויים שם קיצוצים נרחבים במערך כוח האדם. "כל הזמן נערכים דיונים והערכות מצב ומנסים לבדוק איפה אפשר לחסוך ולהתייעל. לא יפתיע אותי אם יוחלט לעצור מענקים או להקפיא שכר, אבל כרגע אין שום אינדיקציה שזה מה שהולך לקרות", דיווח. מבנק לאומי מסרו כי "בשלב זה לא נערכים דיונים בנושא", והזכירו כי באחרונה קלט הבנק כ-600 עובדי חברות כוח אדם, בהתאם לחוק שנכנס לתוקפו בינואר השנה. ישראלה מני, הכלכלנית הראשית של איגוד לשכות המסחר, מציינת כי מראשית 2008 הספיקו הבנקים לקלוט 4,000 עובדים חדשים. "יש הסכמי עבודה קיבוציים המספקים הגנה מסוימת לעובדים ומקשים על תהליך הפיטורים", אומרת מני. "נכון שלפני שש שנים פוטרו 800 עובדי בנק הפועלים מתחת לאפה של ההסתדרות, אבל היום ראשי הבנקים לא ירצו להתעסק עם עופר עיני". עו"ד בני כהן, המייצג כמה ועדים גדולים בבנקים, מעריך כי הבנקים יתרכזו בתוכניות לפרישת עובדים מרצון - במיוחד עובדים ותיקים, שעלות העסקתם גבוהה, או עובדים חלשים. "עובדים רבים בבנקים ירגישו שהממונים מפעילים עליהם לחץ לפרוש בפיצויים מוגדלים או לפנסיה מוקדמת", הוא אומר. לדבריו, הנהלות הבנקים יחליפו את העובדים שיפרשו בעובדים זמניים, ששכרם נמוך יותר. "אני מעריך שארגונים רבים, ולא רק בתחום שוק ההון, ינפנפו במשבר העולמי כתירוץ לקצץ במצבת כוח האדם", הוסיף. גם בהנהלות של חברות הביטוח מתקיימים בימים אלה דיונים על פיטורי עובדים, עקב פגיעה ברווחיות. גם שם קשה היה לקבל התייחסויות לציטוט על מה שצפוי אחרי החגים. לדברי בכיר באחת מחברות הביטוח, "זה לא סוד שמי שהולך לאכול אותה ברבעון האחרון הם מוסדות פיננסיים. ממה שאני שומע, פיטורים הם רק עניין של זמן. סביר להניח שאת הגל הראשון נראה אחרי החגים, ברמה של כמה עשרות עובדים שילכו הביתה, ועד סוף השנה יגיעו גלים נוספים".

"באחרונה אני מקבל מכתבים תמוהים ממנהלי קרנות הון סיכון", מספר אריה סקופ, מנכ"ל לשעבר של מיקרוסופט והיום דירקטור בחברות הזנק רבות. "כתוב שם את מה שיודע כל ילד: המצב לא קל, שימו לב, כדאי להיזהר, יהיה קשה לגייס כסף, כדאי לעצור גיוס של אנשים. מה הם חושבים, שמנהלים לא מבינים את זה בעצמם?" סקופ אינו מרוצה מהמדיניות הפאסיווית של הקרנות לנוכח המצב, ומאשים אותן בהתנערות מאחריות. "הייתי מצפה לפעולה הרבה יותר אקטיווית, שייכנסו לכל חברה ויבדקו מה יש ומה אין. במקום ללכת לכיוון המעשי, הם עסוקים בהזהרות. אין במכתבים האלה שום דבר מלבד כיסוי תחת. כשהטפטוף יהפוך למבול הם יגידו: אמרנו קודם". אורן מוסט, יזם ומשקיע בחברות הזנק מתחום הטלקום בישראל ובארה"ב, עושה בדיוק את מה שמציע סקופ. החדשות, לפי מוסט, רעות וטובות. "באחרונה הוחלט כי מיזם שלנו ייאלץ להפרד מ-40% מכוח האדם שלו", הוא אומר. "מצד שני, בחלק מן הכסף שיתפנה נשכור אוטוריטה מצוינת בתחום שתעזור בזמן המשבר. יהיו פיטורים אבל גם גיוסים חדשים. אין מנוס מכך שיהיו מיזמים שייסגרו, אבל מיזם שיושב על תוכנית פיתוח טובה יקוצץ ויחיה". מנהלים רבים סיפרו על צעדי היערכות מקדימים. מוסט מפרט: "אנחנו מציעים לרדת בשכר ב-25% ולקבל עכשיו יותר אופציות, בנוסף להבטחה לקבל בחזרה את מה שקוצץ בהתאם לעמידה באבני דרך. במקביל עושים שינוי בחשיבה: מבצעים גיוס סלקטיווי, מפטרים אם צריך, ועוברים לניהול לפי מקדמי ביטחון שמרניים ביותר". למוסט יש גם הצעות לחברות אחרות. "אני מציע לסטארט-אפים לחפש שותף למיזוג, מה שיקל על הפנייה ללקוחות - ויעזור גם בתחרות על הכסף ממשקיעים. בנוסף כדאי לבחון שוב את תוכנית העבודה, ולתעדף באופן יצירתי את הפעילות". לד', מנכ"ל של חברת טכנולוגיה עילית שעובדת מול השוק האמריקני, בעיקר הפיננסי, ומעסיקה 100 עובדים, כבר יש שתי תוכניות מגירה. לפי התוכנית הראשונה יקוצצו 20% מהעובדים, לפי השנייה - 40%. הרשימות הן לפי שמות העובדים, והן נערכו אחרי ישיבות שבהן בחנה ההנהלה כמה תרחישים, מהגרוע פחות עד לגרוע ביותר. "לקוחות גדולים שלנו פשוט נעלמו יום אחד", אומר ד'. "אם לקוחות לא משלמים או עוצרים פרויקטים, והמשקיעים לא משחררים כסף, לא נוכל לשרוד מעבר לרבעון נוסף או שניים, ואנחנו לא היחידים. הולכת להיות פה מלחמה על לבם של אנשי הקרנות. למי שהם יאהבו יותר יש סיכוי טוב יותר לעבור את זה". בחברות הטכנולוגיה עילית הגדולות - אמדוקס, מיקרוסופט, יבם, אלביט, אלישרא, קומברס וגוגל - סירבו להתייחס לשאלות בדבר גורל מצבת כוח האדם, בטענה שכרגע לא נערכים דיונים על המצב. מאינטל נמסר: "כרגע לא מדברים על פיטורים, וגם אם היו מדברים לא היינו מפרסמים בשלב זה. אם יהיו החלטות נודיע עליהן בצורה מסודרת". דב מורן, מנכ"ל ההזנק המבוסס מודו, אמר כי "המצב מאוד קיצוני וחריג, אך מצבנו סביר. אנחנו בוחנים את הדברים ונעשה את הדבר הנכון". אייל שרוני, סמנכ"ל הכספים בחברת 3m ישראל, מתכנן לפעול כמו במשברים קודמים. "גם הפעם לא יהיו פיטורים, השכר לא ישתנה, וימשיכו לתת בונוסים ולשמור על מדיניות הרווחה. גיוס אנשים חדשים יהיה בררני ויופנה לשווקים שבהם ניתן לראות צמיחה עתידית. אנחנו מזהים האטה אבל הצמיחה נמשכת", הוא אומר. "נקטין את רמת היעדים שנקבעו בתחילת 2008 ונקצץ בתחומים שונים, למשל נקיים יותר שיחות וידאו ופחות טיסות". אתם שלוחת מכירות ולוגיסטיקה של חברה גלובלית, שיכולה לשלוח את כולכם הביתה מחר. "חברת האם היא שחקן יציב. אנחנו בישראל מוסיפים עוד ועוד מוצרים לפורטפוליו וממנפים את ערכנו לחברה".

מי שיכולים, לכאורה, להמשיך לישון בשקט הם מאות אלפי המועסקים במגזר הציבורי: משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, רשויות סטטוטוריות כמו רשות שדות התעופה, מינהל מקרקעי ישראל, הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה, הסוכנות היהודית, קק"ל והאוניברסיטאות. עובדים אלה מועסקים במסגרת הסכמים קיבוציים קשיחים, הכובלים במידה רבה את ידי ההנהלות ומונעים מהן לפטרם או אפילו לניידם לתפקידים אחרים. העובדים גם מיוצגים על-ידי ועדים וההסתדרות. יוסי קוצ'יק, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על השכר וכיום בעל חברת יעוץ, מערער חלקית על התזה הזאת. לדבריו, "כמה חברות ממשלתיות יבדקו עכשיו את חגורות השומן שלהן. התעשיות הביטחוניות מייצרות גם לייצוא. חברת החשמל ומקורות זקוקות לגיוסי הון, וגם לפני פרוץ המשבר הן התקשו לגייס. לכן חברות אלה ינסו להקטין הוצאות, ולא אתפלא אם הן יפעילו תוכניות התייעלות שיכללו פרישת עובדים". קוצ'יק מעריך שהירידה בתחזית הצמיחה ל-2009 ל-2.5% בלבד תגרום לצמצום בגביית המסים, מה שייצור לחץ על משרדי הממשלה להקטין את הוצאותיהם - ובעיקר את הוצאות השכר - כדי לשמור על יעד הגירעון שנקבע. "נכון שבמגזר הציבורי קיימים הסכמי שכר קיבוציים שתוקפם עד סוף 2009, אבל ההסכמים האלה יהפכו כעת לבלתי מקודשים. אפשר בהחלט לצפות שיוכנסו בהם שינויים, בהסכמת ההסתדרות, כך שתתאפשר הקפאה של תוספת השכר לעובדים. במקביל יגדל הלחץ לפיטורים במגזר זה, שעד כה נהנה מהגנות. אחרי החגים, גם המגזר הציבורי לא יישאר יבש", הוא צופה. ומי נדרש דווקא בעת משבר? יש גם עובדים שהביקוש לשירותיהם גדל דווקא בעתות מצוקה. להלן רשימה חלקית של בעלי מקצוע כאלה, שעשויים למצוא את עצמם מוצפים בעבודה כאשר היקף הפעילות של אחרים מצטמצם. אנשי מכירות. התחרות שתחריף בין החברות בענפי המשק השונים על פלחי השוק תגביר את הצורך בגיוס עובדים ומנהלים בתחום המכירות, בעיקר בחו"ל. שכר הבסיס של העובדים יהיה נמוך, בתוספת עמלות המבוססות על הצלחה. עובדים בעלי רקע טכני, ניסיון ומוניטין, שייקראו למשימות של הצלת חברות. יועצים פיננסיים לחברות קטנות ובינוניות, שירצו להיערך נכון יותר למשבר ובמהלכו. גם יועצים בתחום התגמול, שידרוש הסדרה מחודשת, ייהפכו למבוקשים. מומחי אאוטפלייסמנט לסיוע לחברות בתהליכי פיטורים. עובדי חברות השמה, שינסו לחפש מקומות עבודה חדשים עבור המפוטרים. רואי חשבון ועורכי דין בתחומים מסחריים ועסקיים, מומחים בנושא תביעות עובדים ותהליכי סגירת חברות. גם פסיכולוגים ומאמנים אישיים עשויים להרוויח לא מעט מן המצוקה שאליה ייקלעו עובדים רבים. כבר היום קורסים הקווים של ער"ן (עזרה ראשונה נפשית), והמצב ככל הנראה רק יחריף.

תחום משאבי האנוש בתוך חברות ומחוצה להן ייפגע גם הוא. "כבר באוגוסט וספטמבר הורגשה ירידה של כ-10% במספר המשרות הפנויות במשק. במקביל אנחנו רואים שתהליכי השמה שהיו בעיצומם נעצרים, ותהליכי מו"מ נתקעים בגלל הפרשי שכר של אלפי שקלים בודדים, מה שבעבר הקרוב היו נפתר בקלות יחסית", אומרת שלי סער, מנכ"לית מנפאואר. לפי סער, אחד הנפגעים הראשונים מן המשבר יהיו גם אנשי מחלקת משאבי האנוש בארגונים. "מדובר בענף שבאופן מסורתי נפגע בתקופות חלשות, שבהן מנהלים מעדיפים לחלק את הסמכויות בין סמנכ"לים אחרים בארגון", היא אומרת.

המנהלים במשרדי הפרסום שולחים מסרים מרגיעים לעובדיהם. "החלטנו לקצץ בהוצאות אבל לא לגעת בעובדים", אומר גיל סמסונוב, מבעלי משרד הפרסום גליקמן נטלר סמסונוב. "כמו במשבר הקודם, גם עכשיו נילחם באמצעות הרחבת מעגל ההכנסות, כלומר מציאת לקוחות חדשים". רמי שלמור, מבעלי משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי, הלך אפילו רחוק יותר: "סיכון נוסף לחברות הוא בהכנסת העובדים שלהן לדיכאון. אני לא מוצא לנכון לקצץ, לא בעובדים ולא בשכרם, גם אם זה יבוא על חשבון הרווחיות של המשרד", אמר. בכיר נוסף בעולם הפרסום אמר כי הוא לא צופה פיטורים אחרי החגים. "כל מהלך שייעשה עכשיו ישפיע בעיקר על 2009, ולכן יש עוד חודשיים לקבל החלטות", הסביר. "במסגרת תכנון התקציב לשנה הבאה תצטרך כל חברה להעריך את מצבה. מתקופות מיתון קודמות למדנו שהצמיחה בענף תאט אבל לא תפסיק לגמרי, כך שלא בטוח שיצטרכו לקצץ. דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא התחלופה המהירה בענף: בממוצע עובד בענף שורד ארבע שנים, אז 25% מכח האדם שלך יתחלף ממילא. במקרה הכי גרוע לא יאיישו מחדש את המשרות".

בתחום עריכת הדין, הענף הפגיע ביותר הוא משרדים העוסקים במשפט מסחרי. "משרדים אלה מלווים חברות תעשיה והיי-טק וכן רשתות מסחר בינלאומיות, חברות תעופה וספנות, כמו גם יבואנים ויצואנים. כל אחד מהלקוחות האלה מתחיל לחוש על בשרו את חשיפתו למשבר העולמי", אומר עו"ד יעקב מלישקביץ, שותף במשרד עוה"ד נחום פינברג, המשרד הגדול ביותר לייצוג מעסיקים מול עובדים. לדברי מלישקביץ, "עד כה לא ידוע על פיטורים שנעשו במשרדים אלה, אבל הם נשארים עם היד על הדופק ובכל רגע צפויים שם צמצומים". ואולם, לדבריו, במשרדים הפועלים בתחומים שאינם קשורים להתרחשויות הבינלאומיות, כמו דיני אישות וירושות, משפט מינהלי, פלילים ודיני עבודה, לא צפויה ירידה בהיקף העבודה. לדברי עו"ד בני כהן, לפחות בתחום דיני עבודה, ככל הנראה צפויה עלייה בהיקף הפעילות ככל שיעמיק המיתון בישראל - מכיוון שיותר משרדים בתחום זה יהיו מעורבים בתהליכים של שמירת זכויות המועסקים במקרים של פירוק חברות ופשיטות רגל, ובתביעות שיגישו עובדים לבתי הדין לעבודה בשל הרעת תנאים בלא הסכמתם או פיטורים ללא הצדקה, לדעתם. "המשרדים בתחום דיני עבודה צפויים להתרחב", מעריך כהן. בנוגע למשרדים לראיית חשבון, התמונה מורכבת יותר, אומר כהן. מצד אחד החברות שפעילותן בינלאומית יזדקקו יותר לסיוע מקצועי מצד משרדי רו"ח במאמציהן לחסוך בעלויות. מצד שני, משרדי רו"ח שאינם קשורים לחברות בינלאומיות יחושו שפל בפעילות, ובעקבות זאת הם יקטינו את מערך העובדים.

במפעלי התעשיה צפויים, לפי הערכות, פיטוריהם של כ-10,000 עובדים. "בינתיים כבר הוחלט על פיטורי כמה מאות עובדים בעקבות החלטה לסגור קווי יצור, אך בשלב ראשון צפוי קיצוץ בעלויות השכר, על-ידי צמצום שעות העבודה הנוספות וביטול משמרות", אומר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. חשוב להדגיש כי כרגע אין פיטורים המוניים בתעשיה.