הטיפול בשיקום ובגמילת צרכני סמים בקהילה הטיפולית בכלא חרמון תורם להצלחה רבה יותר מהעדר טיפול, וכן מהטיפול הניתן במסגרת בתי הכלא האחרים.
כך עולה מנתוני מחקר שנערך לאחרונה במסגרת תוכנית העבודה של לשכת המדען הראשי במשרד לביטחון הפנים, אשר הוגשו לשר לביטחון הפנים ולמפכ"ל המשטרה.
חיזוק מרכזי לנתון מתקבל לאור העובדה כי שיעורי הנשירה מהמחלקה האישפוזית בבית הסוהר היו נמוכים לעומת הנתונים של קהילות טיפוליות מחוץ לכלא, וכן כי שיעור הנשירה ממסגרת הטיפול בחרמון לא היה גבוה בהשוואה לאוכלוסיות אחרות ובהתחשב בעובדה שמדובר באסירים.
עוד נמצא, כי הפיקוח והמשך הטיפול העוקב בקהילה מהווים גורמים משמעותיים התורמים להצלחת הטיפול.
המחקר, שהתבצע על-ידי החוקרים ד"ר יואב סנטו ופרופ' גיורא רהב במסגרת מכון אדם, בחן את תהליכי הטיפול באסירים ששהו בבית הסוהר בשנים 2001-2000, וכן נערך מעקב אחר מדגם של אסירים במהלך שהותם בבית הסוהר ולאורך 36 חודשים מתחילת הטיפול - כל זאת בהשוואה לקבוצת ביקורת של אסירים מכלא צלמון.
אחת ממטרות המחקר הייתה לבחון באיזו מידה תורם הטיפול בכלל להפחתת השימוש בסמים, להפחתת העבריינות ולשיקום האסיר המשוחרר בקהילה.
שעתיים ביום בלבד מוקדשות לטיפול
נתוני המחקר נאספו באמצעות ראיונות עומק עם מטפלים ומטופלים, תצפיות על תהליכי טיפול ועל המחלקות הנבחנות, וכן ניתוח מסמכים ופרוטוקולים. בנוסף נאספו נתונים באופן כמותני באמצעות סקרים ושאלונים לאסירים בזמן ששהו בכלא וכן לאחר שחרורם והשתלבותם בקהילה.
חמישה מדדים שימשו לבדיקת הצלחת תוצאות הטיפול, בהם שימוש בסמים בשלושת החודשים האחרונים, שימוש בסמים מאז שחרורו של האסיר, עבודה לאחר השחרור, שיתוף פעולה עם הפיקוח בקהילה, והעדר מאסר חוזר לאחר השחרור.
במסקנות המחקר נקבע, כי על המטפלים ואנשי סגל כלא חרמון לפתח מערכת מידע שתתעד את התהליך הטיפולי, באופן שיאפשר המשך טיפול אפקטיבי גם אם הוחלף המטפל וגם במקרה בו עבר המטופל לכלא אחר, ולבחון האם ניתן להגדיל את מספר שעות הטיפול, העומד כיום על שעתיים מכלל השעות בסדר היום.