"להחליש הפרקליטות ולחזק את שלטון החוק"

אני מבקש להחליש את הפרקליטות בכדי לחזק את שלטון החוק, אמר ראש החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ד"ר בועז סנג'רו, במסגרת פאנל שהתקיים (יום ב', 16.02.09) בבית לשכת עורכי הדין, תחת הכותרת "מי ישמור על השומרים", בנוגע ליוזמה להקמת גוף שיפקח על עבודת הפרקליטות. פרקליט המדינה, עו"ד משה לדור, ציין דוקא כי מדינת ישראל יכולה להתפאר במערכת אכיפת החוק שלה, דברים שנסתרו בציניות בידי השופט (בדימ.) בועז אוקון, ובשפע של טיעוני נגד מצד ד"ר בועז סנג'רו. סיקרתי לא מעט כינוסים והכינוס הזה היה שונה מכל כנס שסיקרתי ו/או ביקרתי בו. אני חושבת שהדבר הכי דומה למה שנראה לנגד עיני באותו כינוס אשר התארך מעבר למצופה, התרחש בספרים אשר תיארו את התלהטות הרוחות בצרפת של שלהי המאה ה-19 סביב פרשת דרייפוס. כאז כהיום התלהטו הרוחות ושני כוחות נוגדים נאבקו על מה שנתפס בעיניהם כ'סוגיות הליבה'. הכינוס נסוב על הצעה אשר נזרקה לחלל האויר ביום 30.11.08 במסגרת דיון של נשיאות הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין, להקים גוף בקרה לפרקליטות. הכינוס הנוכחי נועד לדון ברזולוציה של הצעה זו ולהעלות לאוויר האולם רעיונות קונקרטיים. אם ראשיתו של הכינוס נדמה שלו, כמוהו כמחזה שלו של צ'כוב שבו הכפריים באחת הערים הרוסיות הציוריות מתאספים לפינקיק של מטעמים מסביב לנהר הוולגה, הרי שהחל מהרצאתו של בועז סנג'רו ואילך, הכינוס הרגיש ונראה כמו זירת קרב. "להגיש בגצ"ים כנגד המדינה" הרוחות כה להטו עד שבסופו של הכנס ראתה לנכון אחת מעורכות הדין מן הפרקליטות לעמוד, ולציין בקול נרגש כי הגם שמצעירותה חלמה "להגיש בג"צים כנגד המדינה", הרי שמצאה את כל הערכים אשר היו אמורים להתגלם בפעילות 'בג"צניקית" שעליה חלמה, דווקא בתוך הפרקליטות גופה. משה לדור, פקליט המדינה, אשר הלהט והרגש שבהם דיבר לא פגמו ברהיטות הלשונית, הניסוחית והלוגית של דבריו, גם ברגעי השיא של הדיון (שכלל כאמור, לא מעט עקיצות המשחקות משחקי מילים עם מטבעות לשון משפטיות שגורות) הצהיר כי הוא רוצה שד"ר בועז סנג'רו יבוא לעבוד "בחופשת הקיץ של אנשי האקדמיה" בפרקליטות. קולות מן הקהל, רובם עובדים בפרליטות, קראו כל אחד "אני רוצה שהוא יבוא לעבוד בחדר שלי". השעה האחרונה של הכנס הופרעה ללא הפסקה בצעקות, בקריאות ביניים, במחיאות כפיים, ואפילו באזכורו של הסניגור המנוח ד"ר דייויד ווינר. אחת הדוברות מן הקהל, סניגורית, טענה כלפי לדור כי הפרקליטות "שיכורה מכוח" מה שגרר מחיאות כפיים סוערות. נישאת על גלי האהדה מקיר לקיר היא המשיכה ותיארה כיצד "הפרקליטות רגילה שאין חולקים עליה, לרבות השופטים, וזורעת אימה בציבור בטענתה כי אם לא ינתנו לה סמכויות, יפגם שלטון החוק". בהתייחסה לדברי לדור המגינים על פרקליטות המדינה השיבה: "לו דייויד ווינר ז"ל היה כאן הייתי מקבלת את דבריך". סנה משפטי בוער לו יכולתי לתאר באופן ציורי את מה שהתרחש שם הייתי מדברת על אש גדולה. גדולה מאד. דומה כי הרוחות געשו והצדדים התלהטו משום שכל אחד מהצדדים עסק בתחום שהוא 'בנשמתו' (לרבות הקהל): דומה כי הסניגורים מן הסנגוריה הציבורית פועלים מתוך תחושת שליחות, מן הזן אשר פיעם אצל עו"ד דיוויד ווינר ז"ל, ומן הצד השני, דומה כי גם הפליליסטיים מן הפקרקליטות פועלים מתוך תחושה דומה. שני הצדדים כאחד, הסנגורים מן הסנגוריה הציבורית והקטגורים מן הפקרלקיטות אינם מרוויחים הרבה. נראה שכולם שם מתוך אמונה במה שהם עושים ולא בגלל השכר שניתן להניח שהוא נמוך פי כמה משכרם של גוזרי קופונים של "הפשרות נדל"ן" למינהן במגזר הפרטי. האידיאולוגית של הקטגורים ושל הסנגורים זלגו ונזלו באוויר החם של הדיון בקומה הרביעית של בית הפקרליטים, ויצרו אדים של כינוס שכמותו לא נראה זמן רב (מרבית הכינוסים מתנהלים על מי מנוחות אשר גובלים בקלישאיות יתר והחנפה של כל דובר למשנהו, תוך דברי נימוס מתובלים בציטוטי שירה בין דובר לדובר). רצה להיות עורך דין מגיל 7 משה לדור, פקרליט המדינה אשר ייצג את צד הקטגורים בדיין, תיאר כיצד כבר מגיל צעיר מאד חלם להיות עורך דין, וזאת בעקבות צפייה בסרטים מז'אנר 'עורך דין חד לשון מחלץ חפים מפשע מפני הפרקליטות המרושעת', וזאת באמצעות נאומים חוצבי להבות בפני חבר המושבעים. בסופו של יום פנה לליטיגציה בפרקליטות מתוך הכרה מלאה כי אותם ערכים של צדק וחתירה לאמת מתקיימים גם שם. לאורך כל דבריו הוא היה גאה בעבודת הפרקליטות ונלחם כאחרון הסנגורים על תדמית המוסד שבראשו הוא עומד. הסרטים הללו, מז'אנר אמריקני למהדרין, מהווים נכס צאן ברזל קונספטואלי. עורכי דין פליליסטיים רבים התחנכו על ברכי ז'אנר זה. למעשה אפילו כותבת שורות אלו פנתה ללימודי המשפטים בין היתר עקב צפייה בסרטים מז'אנר זה. אך מה שהתרחש באותו כנס עלה על כל דרמה שאי פעם נראתה בעיבוד שפילברגי או אמריקני טיפוסי אחר לאחד מאותם ספרי ג'ון גרישם, או דומיהם.